מה לעשות?
שלום לחברי הפורום אנחנו נשואים בערך 5 שנים. עברנו משבר קשה מאוד כי הוא האשים אותי בבגידה (שלא היתה) ולכן בחודשים האחרונים התחלנו טיפול זוגי בנסיון לשקם את הזוגיות. אני חשבתי שחל שיפור אבל בו זמנית הרגשתי שלא חפרנו מספיק עמוק ושעדין הוא מסתיר ממני משהו. שאלתי אותו הרבה פעמים באופן כללי ותמיד הוא אמר שלא. לאחרונה המצב החמיר. הוא בילה שעות על גבי שעות באינטרנט. בדרך כלל כשאני לא בבית או יושנת. שהייתי נכנסת לחדר לקחת משהו או לדבר איתו הייתי רואה שפתוחים לו גם חלונות צ´אטים (ממוזערים) אך מעולם לא שאלתי שאלות כי אני יודעת שלא כל צ´אט זה סייברסקס ולא בא לי לשחק את תפקיד "השוטרת". אחרי הסשנים האלו הוא היה מרוחק ועצבני. זה עורר עוד יותר את חשדי אבל לא שאלתי שאלות. השבוע כבר לא יכולתי להתעלם יותר ממה שקורה. כי פתחתי בטעות קובץ שלו וראיתי שזו תמונת עירום של בחורה שצולמה במצלמת מחשב (גם לנו יש כזו אז אני יודעת איך זה נראה). ויום אחרי באתי הביתה ומצאתי את המחשב מכובה אך את המיקרופון מונח על השולחן כך שידעתי ששוב הוא היה בצ´אטים ברגע שיצאתי מהדלת. החלטתי כן לשאול אותו מה הוא עושה במחשב בצ´אטים שהוא מרגיש צורך להסתיר ממני וגם על התמונה שראיתי. אז מסתבר שהוא באמת מבלה שעות על גבי שעות בצ´אטים של סקס. וגם יצר קשר בדוא"ל עם בחורה והיא שלחה לו את התמונות שראיתי. לא שאלתי יותר פרטים כי הייתי בהלם. אמנם עמוק בפנים ידעתי אבל לא רציתי להאמין שזה התקדם עד כדי כך. הוא אומר שעכשיו אני יודעת איך הוא הרגיש כשבגדתי בו (דבר שלא קרה אלא במוחו) ושהוא חיכה שאני אתעמת איתו כדי "להוכיח לי". ואני בהלם - איזה מין בנאדם עושה דבר כזה לזוגתו רק כדי להכאיב? אפילו לא שאלתי יותר שאלות מרוב צער. יצאתי מהחדר. אחרי מספר דקות הוא בא אחריי והתחנן "תעזרי לי". והדבר הנורא ביותר היה שברגע הראשון שהוא התקרב אליי, פחדתי ממנו. הרגשתי שאני כבר לא מכירה את האדם העדין הזה שאני אוהבת ושהוא אב לילדתי. לרגע חולף חשבתי שהוא בא כדי לתקוף אותי. כמובן שזה לא קרה אבל אני לא משתחררת מההרגשה שאני חיה עם ד"ר ג´ייקל ומיסטר הייד. "תעזרי לי" הוא אמר - ואני לא יודעת איך, ומה הבעיה שלו ואיפה להתחיל. ואם בכלל מגיע לו שאני אתן לו עוד מהאנרגיות שלי כדי לעזור לו. אני מודה שהדחף הראשוני שלי היה לעזור לו - לעזור לו למצוא את הדלת ולדחוף אותו החוצה
. אבל עכשיו כשאני קצת יותר רגועה אני מרגישה מבולבלת. אני מתנדנדת בין כעס וכאב לבין חמלה ובוז. ובכלל המצב הוא אבסורד שאחרי כל כך הרבה חודשים של האשמות שלו כלפיי מסתבר שעל ראש הגנב בוער הכובע...
שלום לחברי הפורום אנחנו נשואים בערך 5 שנים. עברנו משבר קשה מאוד כי הוא האשים אותי בבגידה (שלא היתה) ולכן בחודשים האחרונים התחלנו טיפול זוגי בנסיון לשקם את הזוגיות. אני חשבתי שחל שיפור אבל בו זמנית הרגשתי שלא חפרנו מספיק עמוק ושעדין הוא מסתיר ממני משהו. שאלתי אותו הרבה פעמים באופן כללי ותמיד הוא אמר שלא. לאחרונה המצב החמיר. הוא בילה שעות על גבי שעות באינטרנט. בדרך כלל כשאני לא בבית או יושנת. שהייתי נכנסת לחדר לקחת משהו או לדבר איתו הייתי רואה שפתוחים לו גם חלונות צ´אטים (ממוזערים) אך מעולם לא שאלתי שאלות כי אני יודעת שלא כל צ´אט זה סייברסקס ולא בא לי לשחק את תפקיד "השוטרת". אחרי הסשנים האלו הוא היה מרוחק ועצבני. זה עורר עוד יותר את חשדי אבל לא שאלתי שאלות. השבוע כבר לא יכולתי להתעלם יותר ממה שקורה. כי פתחתי בטעות קובץ שלו וראיתי שזו תמונת עירום של בחורה שצולמה במצלמת מחשב (גם לנו יש כזו אז אני יודעת איך זה נראה). ויום אחרי באתי הביתה ומצאתי את המחשב מכובה אך את המיקרופון מונח על השולחן כך שידעתי ששוב הוא היה בצ´אטים ברגע שיצאתי מהדלת. החלטתי כן לשאול אותו מה הוא עושה במחשב בצ´אטים שהוא מרגיש צורך להסתיר ממני וגם על התמונה שראיתי. אז מסתבר שהוא באמת מבלה שעות על גבי שעות בצ´אטים של סקס. וגם יצר קשר בדוא"ל עם בחורה והיא שלחה לו את התמונות שראיתי. לא שאלתי יותר פרטים כי הייתי בהלם. אמנם עמוק בפנים ידעתי אבל לא רציתי להאמין שזה התקדם עד כדי כך. הוא אומר שעכשיו אני יודעת איך הוא הרגיש כשבגדתי בו (דבר שלא קרה אלא במוחו) ושהוא חיכה שאני אתעמת איתו כדי "להוכיח לי". ואני בהלם - איזה מין בנאדם עושה דבר כזה לזוגתו רק כדי להכאיב? אפילו לא שאלתי יותר שאלות מרוב צער. יצאתי מהחדר. אחרי מספר דקות הוא בא אחריי והתחנן "תעזרי לי". והדבר הנורא ביותר היה שברגע הראשון שהוא התקרב אליי, פחדתי ממנו. הרגשתי שאני כבר לא מכירה את האדם העדין הזה שאני אוהבת ושהוא אב לילדתי. לרגע חולף חשבתי שהוא בא כדי לתקוף אותי. כמובן שזה לא קרה אבל אני לא משתחררת מההרגשה שאני חיה עם ד"ר ג´ייקל ומיסטר הייד. "תעזרי לי" הוא אמר - ואני לא יודעת איך, ומה הבעיה שלו ואיפה להתחיל. ואם בכלל מגיע לו שאני אתן לו עוד מהאנרגיות שלי כדי לעזור לו. אני מודה שהדחף הראשוני שלי היה לעזור לו - לעזור לו למצוא את הדלת ולדחוף אותו החוצה