מה לעשות?

מצב
הנושא נעול.

מיקי51

New member
מה לעשות?

מה לעשות?
בננו התחיל ללמוד בגן חובה. חששנו מאוד משום שהופרד מחברים איתם היה שלוש שנים. העירייה טענה שבגן שהם לומדים אין מקום ולא ניתן להוסיף לו ולו ילד יחיד וכך יצא שהוא הולך לגן אחר. הוא ילד מוכשר מאוד ומבחינה לימודית אין לו מה לעשות בגן וגם הלאה לא ממש יהיה לו מה לעשות בבית הספר. למרבה השמחה, טוב לו בגן החדש; הגננת נחמדה מאוד והוא קרוב לבית.עתה נודע לנו שבגן בו נמצאים חבריו התפנה מקום. מה לעשות?
 

פלגיה

New member
לא הבנתי מה הקשר

מה לעשות?
בננו התחיל ללמוד בגן חובה. חששנו מאוד משום שהופרד מחברים איתם היה שלוש שנים. העירייה טענה שבגן שהם לומדים אין מקום ולא ניתן להוסיף לו ולו ילד יחיד וכך יצא שהוא הולך לגן אחר. הוא ילד מוכשר מאוד ומבחינה לימודית אין לו מה לעשות בגן וגם הלאה לא ממש יהיה לו מה לעשות בבית הספר. למרבה השמחה, טוב לו בגן החדש; הגננת נחמדה מאוד והוא קרוב לבית.עתה נודע לנו שבגן בו נמצאים חבריו התפנה מקום. מה לעשות?
לא הבנתי מה הקשר
ל"אין לו מה לעשות בגן". בגן השני (שהתפנה בו מקום) יהיה לו יותר מה לעשות? לגבי החברים אני ראיתי שרוב הילדים קושרים חברויות חדשות מהר מאוד וגן קרוב לבית שטוב בו לילד הוא מצויין. (אגב - זה סימן ש"כן יש לו מה לעשות בגן" אחרת הוא היה מצוברח)
 

מיקי51

New member
הקשר הוא לימודי, חינוכי, פדגוגי

לא הבנתי מה הקשר
ל"אין לו מה לעשות בגן". בגן השני (שהתפנה בו מקום) יהיה לו יותר מה לעשות? לגבי החברים אני ראיתי שרוב הילדים קושרים חברויות חדשות מהר מאוד וגן קרוב לבית שטוב בו לילד הוא מצויין. (אגב - זה סימן ש"כן יש לו מה לעשות בגן" אחרת הוא היה מצוברח)
הקשר הוא לימודי, חינוכי, פדגוגי
תקראי לזה איך שאת רוצה. הילדים האלה היו שלוש שנים ביחד ועתה דרכיהן נפרדו. השאלה היא האם לשוב ולאחד אותן, או לתת לזה לזרום כפי שזה כעת, כלומר בגן קרוב לבית. ככלל, מדובר בילד מופנם למדי שלא ממהר ליצור חברויות ועלול (ואני מקווה שלא) להיות בודד בגן החדש. בשל כך, אני מעוניין לדעת כיצד השתלבו ילדים שעברו חוויות דומות: האם הם פיצו עצמם על החברויות הקודמות? מה קרה לילדים שהתקשו ליצור חברויות חדשות ועוד.
 

פלגיה

New member
עדין לא הבנתי את הקשר

הקשר הוא לימודי, חינוכי, פדגוגי
תקראי לזה איך שאת רוצה. הילדים האלה היו שלוש שנים ביחד ועתה דרכיהן נפרדו. השאלה היא האם לשוב ולאחד אותן, או לתת לזה לזרום כפי שזה כעת, כלומר בגן קרוב לבית. ככלל, מדובר בילד מופנם למדי שלא ממהר ליצור חברויות ועלול (ואני מקווה שלא) להיות בודד בגן החדש. בשל כך, אני מעוניין לדעת כיצד השתלבו ילדים שעברו חוויות דומות: האם הם פיצו עצמם על החברויות הקודמות? מה קרה לילדים שהתקשו ליצור חברויות חדשות ועוד.
עדין לא הבנתי את הקשר
יש כאן שני נושאים: 1. לימודי 2. חברתי ולפי מה שנראה עיקר הקושי הוא החברתי. לפי מה שראיתי עם הילדים שלי - לרוב בתוך שבוע נוצרו חברויות חדשות, והחברים מהגן הקודם נשכחו כליל (גם כשפגשו אותם אחר הצהרים "הוא לא מהגן שלי"). מצד שני אחד מילדי התקשה ביצירת חברויות חדשות וחברויות בכלל. אבל אצלו הקושי היה עמוק הרבה יותר והיה צורך בסופו של דבר בטיפול מעמיק בכיוון הזה. אותו ילד היה גם מהסוג של "אין לו מה לעשות בגן" ולהפתעתי היה גם היה. הגננת הריצה אותו עם חשבון, ועם קריאה, ועם כל מה שהוא לא היה צריך. היא די הזניחה את הצד שכן היה חשוב עבורו: לצייר, לכתוב, לעבוד על המוטוריקה העדינה והגסה, ו (גם זה חשוב) סתם לשחק.
 
העצה שלי:

מה לעשות?
בננו התחיל ללמוד בגן חובה. חששנו מאוד משום שהופרד מחברים איתם היה שלוש שנים. העירייה טענה שבגן שהם לומדים אין מקום ולא ניתן להוסיף לו ולו ילד יחיד וכך יצא שהוא הולך לגן אחר. הוא ילד מוכשר מאוד ומבחינה לימודית אין לו מה לעשות בגן וגם הלאה לא ממש יהיה לו מה לעשות בבית הספר. למרבה השמחה, טוב לו בגן החדש; הגננת נחמדה מאוד והוא קרוב לבית.עתה נודע לנו שבגן בו נמצאים חבריו התפנה מקום. מה לעשות?
העצה שלי:
מה שלא מקולקל - אל תתקני. אם באמת טוב לו בגן החדש - עזבי. נסי לברר אם החשש הוא שלך או שלו. ולכל היותר תשאלי אותו מה הוא היה רוצה - וגם זה רק אחרי שתוודאי טוב טוב טוב טוב (טוב!) שאם הוא יבחר לעבור לגן השני זה יתממש.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה