מה לעשות?

nikkey

New member
מה לעשות?

התגרשתי לפני חודש וקצת. האקס שלי רוצה שנשאר ידידים. להסכים או לא? נ'
 

nikkey

New member
הלכתי דרומה בשבילך, אז

תעשה משו בשבילי. תקרא את התגובה שלי לדולה.
 

ד ו ל ה

New member
שנישאר ידידים ../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif

כאילו מה, אתם עולים עכשיו לכיתה ט או משהו?? הוא הגרוש שלך,תרצי או לא - אתם תהיו בקשר (במידה ויש ילדים) אם הייתם קודם חברים, מין הסתם תמשיכו להיות ואם לא אז איך בדיוק תשאטרו ידידים??
 

nikkey

New member
וואו, כנראה שהייתי צריכה להרחיב.

אז ככה לאחר 29 שנות נישואים החלטתי להתגרש, וזה אומר, שלא היה לי טוב, וזה בלשון המעטה. מעולם לא היו לנו שיחות נפש, לא יצאנו לנופש ביחד, וכו'. "בעלי מעולם לא פירגן לי, לא תמך, לא עודד, לא... לא... לא... רבנו בלי סוף. בשמונה השנים האחרונות כבר ישנו בחדרים נפרדים, וכמעט שלא שוחחנו בנינו. הוא סירב בתוקף ללכת לייעוץ. שלאחר שהתגרשנו הוא פתאם מבקש שנהיה ידידים. הוא מצלצל אלי מידי פעם שואל לשלומי, ואף מבקש לבוא לבקר. הוא כועס שאיני מתקשרת אליו, ולא שואלת לשלומו? ההתנהגות שלו קצת מדאיגה אותי, ופשוט לא יודעת מה לעשות. לכן בקשתי את עצתכם. אגב: יש לי שני ילדים גדולים. הבת הגדולה נשואה, והבן הצעיר עומד להתחתן בספטמבר ממש בימים אלה, כך שהילדים אינם סיבה להשאר ידידים. תודה למגיבים.
 

malka3

New member
בבקשה הסבירי :

כתבת "ההתנהגות שלו קצת מדאיגה אותי" במה זה מתבטא ???
 

nikkey

New member
../images/Emo140.gif שאלה יפה. אני עונה לכולם.

תודה מעומק הלב לכל הנפלאים שבפורום. למה הרצון שלו לשמור על ידידות מדאיגה אותי? בהתחלה לא ראיתי את הרצון שלו להתידד כמשהו שלילי, אלא... לא אחזור על מה שאמרו כאן. הערות של חברות, ומשפחה הדליקו אצלי כמה פיוזים, וגרמו לי לדאגה. אכן כן, הוא ממשיך להעיר הערות, ובקורת על כל דבר, ושוב אני מוצאת את עצמי נקלעת לויכוחים,וריבים שמהם למעשה ברחתי. הוא לא מבין שהתגרשנו. יש לו הערות, שמא אולי נחזור לחיות ביחד. כל הסבריי שאין סיכוי בעולם שזה יקרה אינם עוזרים. הוא מאד בטוח שזה יקרה, ואף חוזר ואומר את זה כל הזמן. אני פוחדת, שכשהוא יבין שאין סיכוי שאחזור אליו שנית הוא.... מה לעשות? אין מסלקים אותו בעדינות? כבר עשיתי, ואמרתי את כל מה שאני מבינה לעשות, ושום דבר לא עזר. אני צריכה ממש את עזרתכם. איני א ו ה ב ת אותו. אני מתעבת אותו. כן, מ ת ע ב ת אותו. אז למה אני נותנת לו להציק לי? כי אני אידיוטית, זה למה. אני מ ר ח מ ת עליו. למה? שוב, כי אני אידיוטית. כל פעם אחרי מריבה, אני מבטיחה לעצמי, שאסלק אותו לגמרי מחיי, ושוב רגש הרחמים מתגבר על מה שהבטחתי לעצמי. אוףףףףףףףף אני נורא כועסת על עצמי. היום רוצה את השקט שלי, ולעשות כל מה שרציתי, מה שבעלי לא איפשר לי, בגלל כל מיני קשיים שהוא הערים עלי בלי סוף. שכחתי לציין, שהוא קמצן בטרוף, ואת כל משכורתי (אני מורה לאמנות, והיסטוריה) הוצאתי על הבית והילדים, כי הוא סירב להשקיע בבית, בילדים מעבר לצרכים המאד בסיסיים. כשלא הצלחתי לעשות את מה שרציתי, הייתי מאאאאאאאאאד מתוסכלת, והרבה פעמים מצאתי את עצמי בוכה, ואף נכנסת לבלוזימודים קשים. ( לא, לא נתתי לילדים שלי להפגע מהמצב הזה) למה לא התגרשתי מזמן? למען הילדים. או קיי, יהיו שיאמרו, היית צריכה לחשוב על עצמך. לא. חשבתי על הילדים ,ואני לא מצטערת. ילדי הם סיבת קיומי בעוה"ז. נכון להיום אני רוצה להמשיך הלאה. לא לחפש בן זוג, אלא להמשיך ללמוד, לצייר, לפסל ולכתוב. אולי כשארפא את נפשי הפצועה (כך בכולופן אני מרגישה נכון לעכשיו) אחשוב אחרת. שוב מרגישה להודות לכולכם על התגובות אוהבת אותכם.
 
החירות החדשה

שלא יציקו לך. החירות החדשה שלא לדאוג לו, אלא לעצמך. החירות החדשה שלא להסכים להרמס על ידו, אלא להתרחק בראש מורם. החירות החדשה להוציא את כספך הפרטי על צרכייך בלבד. החירות החדשה להיות אמנית וללמוד כלבבך. החירות שלא לרצות (ר פתוחה) אותו. החירות להרפא, החירות החדשה לפרוס כנפיים ולהמשיך בדרך שלך. ואל תתני לבעלך לשעבר לקלקל לך את שארית חייך, כל עוד לא נפטרת מדפוסי הקשרים הישנים. לו היית אדישה להצקות החדשות שלו, לא היית שואלת עיצות כאן. במקומך הייתי תופסת מרחק, עד שבפנים היה משהו משתנה, עד שלא הייתי מתעצבנת מהשיחות שלו. עד שלא הייתי חוששת, שידידות עימו תדרדר אותך למקום שאת לא רוצה להיות שם. ייתכן ויעבור זמן מה, ותעברי תהליכים פנימיים, שכן תתאים לך ידידות עימו, או שלא יהיה איכפת לך להעביר עשר דקות בשבוע בשיחת טלפון עימו. ישנו אספקט נוסף, אתם תהיו ביחד בשמחות של ילדיכם ונכדיכם. רצוי לשמור על קורקטיות ביחסיכם. תהני מהחירות הזאת, תתרגלי אליה, שתהייה חלק בלתי נפרד ממך.
 

nikkey

New member
תודה נגה.../images/Emo140.gif

אהבתי את השירה ששמעתי ממך. אספתי כל יהלום ויהלום, ואשתדל לחרוט אותם על לוח לבי, וליישמם הלכה למעשה. שבוע וחודש טוב שיהיה לך. נ'
 
תעייפי אותו ../images/Emo141.gif

את החלטת להתגרש, ונדמה לי הוא עוד רוצה משהו ממה שהיה. עוד לא מוכן לשחרר, אולי אפילו שלא במודע. זה שהוא רוצה, זה לא מחייב אותך להיענות. אבל כשאת דוחה אותו, דחי אותו בעדינות. את עוד זוכרת איך היית מנפנפת מחזרים עקשניים לפני 29 שנה ? ככה.
 

ד ו ל ה

New member
מתנצלת על התגובה האימפולסיבית שלי

מאתמול בלילה. (אני מסוכנת לבריות כשאני עייפה
) וההבהרה שלך בהחלט שופכת קצת אור על ההודעה המקורית. אחרי 30 שנה שחייתם יחד אני מניחה שהוא מרגיש קצת אבוד. ואם את זו שיזמת את הגרושים זה נכון עוד יותר. זה לוקח זמן להיבנות מחדש ועבור חלק מהאנשים זה לפעמים בלתי אפשרי בעיקר בגרושים מאוחרים. לכן אני מאוד מבינה את הצורך שלו להיות איתך בקשר קרוב יותר. אבל זה שלו. השאלה היא מה את רוצה. אם הגרושים נותנים לך את מרחב המחייה הדרוש לך בכדי לנהל את חייך כרצונך ולהנות מהם, אין כל רע בלשמור על קשר טוב עם האיש שחלקת איתו שנים ארוכות כל כך. קשר חברי שאינו מגביל אותך ואין בו תקוות סמויות שלו לחזרה הבייתה הוא בהחלט נעים (מנסיון
), אבל...(ויש אבל) הרבה פעמים קשר כזה מהווה פתח בשבילו לחזור לדפוס היחסים שהיו בינכם לפני הגרושים, כי הוא עלול להרגיש ש"הכל כרגיל" ואז זה יתקע את שניכם במצב של "ללכת בלי ולהרגיש עם" כלומר לחיות בנפרד אבל להרגיש נשואים (גם כן מנסיון לצערי
) לסכום הייתי אומרת שקשר חברי מצליח להיות טוב רק אם שני הצדדים השאירו את הנישואים מאחריהם והמשיכו הלאה בחייהם. מהמקום הזה - הידידות באה מתוך בחירה נטו. דולה (אישה מנוסה? )
 

nikkey

New member
../images/Emo24.gif מקבלת ומבינה את תגובתך.

אז זהו, שקשר חברי לא יכול להיות. כתבתי תגובה מאד ארוכה ל.... מקווה שתכנסי ותראי, ושם אני מסבירה את דאגתי לנוכח רצונו של האקס שלי בידידות. בה ביי
 

ליאל212

New member
אולי רק לאחר שהתגרשת ממנו הוא הבין

שהפסיד! שלא עשה מה שצריך . שלא הקדיש לך ונתן לך את תשומת הלב המתאימה ואם תהיה ידידה שלו עכשיו כשאין מחוייבות על הנייר בניכם אולי תגלי מישהו אחר-נפלא כמו שרצית אותו כל השנים לכי תתדעי תני לו צ'אנס מה יש לך להפסיד כלום נכון? מצב השוק לא מי יודע מה קשה קשה למצוא בן זוג/בת זוג זה לא קל גם אם את נראת טוב או נראה טוב ..... "תני לו צ'אנס הוא שר מהלב"
 

ד ו ל ה

New member
סקרנית לדעת...

למה את בטוחה שהיא מחפשת בן זוג? ואולי אחרי 30 שנות זוגיות היא מחפשת דווקא את הלבד? אישית אני חושבת שמשהו שלא עבד 30 שנה, אין סכוי שיהפוך להיות נפלא פתאום...
 

ליאל212

New member
הוא רוצה להשאר ידידים...

היחסים בינהם ברור הופכים לקטגוריה שונה. הם כבר לא יהיו זוג נשוי. לא ימשיכו לגור ביחד. ידידים כל אחד בביתו הוא. וכשנחמד נפגשים כשרוצים ל"שפוך" את הלב טל' פה ושם, מסעדה, לצאת לרקוד ביחד , לא יודעת לא מכירה אותם, הם יודעים מה הם אוהבים. זאת לא אמורה להיות זוגיות לשמה אלא ידידות בלבד. כשכיף נמצאים שם ואם לא יהיה לה כיף וטוב ונעים שתחתוך. אבל לדעתי חבל לחתוך עכשיו ולהגיד ישר לא! הוא האבא של הילדים שלה. ואם יש אשפרות להשאר ידידים-אשרכם!
אני תמיד בעד ידידות ולא מריבות וכאסח. יותר טוב לנפש ולנשמה!
 
למעלה