מה לעשות?

[אמא של יובל ה]

מה לעשות?

היום יובל (3.9) אמרה לי שבגן של שנה שעברה היה לה יותר טוב וזאת בגלל שהגננת של השנה הקודמת לא צעקה ואילו הנוכחית צועקת. האמת היא שיום אחד כאשר עמדו ההורים מאחורי הדלת בסיום היום שמענו את הצעקות של הגננת וחשבנו שכנראה היה ארוע מאד משתעותי שגרם לה לצעוק כך. התברר משיחה עם הילדים שבסך הכל אחד הילדים קם במהלך המפגש. הילדה סיפרה לי שהרבה פעמים הגננת צועקת בעיקר בזמן המפגש. עלי לציין שהילדה אוהבת ללכת לגן אבל הצעקות של הגננת למרות שאינן מכוונות נגדה מאד מפריעות לה. מה הייתן עושות?

 

[ליליה והגמדים]

לדבר עם הגננת

לומר לה שאת שמעת (כדי שהיא לא "תצעק" על הילדה) ומדאיג אותך שהילדה שלך חשופה לצעקות. את רק "חולקת רגשות" איתה. תמשיכי לטפטף את זה, וגם הרבה הערות קטנות על כמה את משיגה משיחה שקטה וכולי. ותמשיכי לעקוב. ולילדה אפשר לומר שיש אנשים שזה הכל שלהם ושתכניס מאוזן אחת ותוציא מהשניה כי אנחנו לא יכולות לתקן את הגננת, ויש לגננת צדדים נורא נחמדים חוצמיזה. אישית, אני הייתי אומרת לגננת שהוריתי לבת שלי להענות רק לדיבור שקט ומכבד, אבל זו אני, זה לא נכון לכל סגנון.

 

[אורן של איה]

אני יכול להגיד לך מה הייתי עושה...

הייתי מבקש מאישתי לקחת את איה הביתה, מחכה בגן עד שאחרון הילדים וההורים ילכו, ניגש אליה ואומר לה, בשקט בשקט , שזו פעם אחרונה שאני שומע אותה צועקת על הילדים. שאם אני אשמע אותה שוב, או ממישהו שהיא צעקה, אני לא רק מוציא מיד את איה, אני גם מפרסם את זה בכל מקום אפשרי ושולח לה פקחים לגן. לא מחכה לתשובה שלה, מבקש סליחה ש"הטרדתי"- והולך. אני מאמין שזה יעשה את שלו... נורא!!

 

[osnat2]

אורן, אני לא מסכימה איתך

אין לך מושג איך זה ישפיע עליה ועל התנהגותה כלפי ילדתך. ומכיוון שאין לך אפשרות לבדוק את ההשפעות, עדיף לא להכנס לכזו פינה. מסכימה איתך לחלוטין שזה מה שהייתי רוצה לעשות גם, אבל זה לא ריאלי. (אני מתייחסת פה להנחה שזה גן עירייה ולא גן פרטי)

 

[אורן של איה]

אה...אני מתיחס ההיפך- שזה גן

פרטי ולא עירייה. כל אחד והנסיון שלו... אולי לכן אני לא הייתי מוותר ואומר את מה שיש לי- בחיים לא הייתי שותק על זה...אולי הייתי פועל ומעיף את איה מהגן מיידית- אבל זה בחיים לא היה עובר בשתיקה.... אני יודע? אולי עדיף באמת לשתוק- רק לא תמיד אתה מסוגל...

 

[לאה_מ]

אם הייתי הגננת -

זו היתה הדרך הכי פחות טובה לגרום לי להקשיב למה שיש לך לומר לי.

 

[אורן של איה]

אני לא חושב שהייתי מעונין לשוחח עם

גננת שצועקת על הילדים. האמת? אני לא חושב שאפילו הייתי עושה את זה. הייתי מוציא מיידית את איה מהגן ושולח מפקח. אם הייתי צריך להשאיר סיכוי קלוש כדי שאיה תשאר בגן- הייתי עושה את זה...ושוב, לא מענין אותי במקרה כזה לדבר עם הגננת- מענין אותי לשנות את ההתנהגות שלה מייד!! לא לפתוח במו"מ או בהסברים לא רלוונטים. פשוט לסיים את המצב- וזהו!! אני אתן לך דוגמה רחוקה מאוד מונים- לאיה היה חום כשאספנו אותה יום אחד מהגן. לצערינו, יש איזושהי בעלת תפקיד (מתחת למנהלת ומעל הגננות) שהיא לא גאונת הדור. תפסה אותנו בדרך הביתה ואמרנו לך שלאיה יש חום. הערת ביניים- לאיה החום בא לידי ביטוי ברקות ולא במצח. היא שמה יד על המצח ואומרת בחצי זילזול- אין לה חום. נתתי בה מבט אחד ואמרתי לה- אם האמא אומרת שיש חום- אז יש חום. חד וחלק! אין פה מקום קטנטן לויכוח או שיחה. או אותה אחת, כשלקחתי את איה מהגן ויש בחור שאולי מרביץ לה קצת. שאלתי את בעלת התפקיד הזה מה עם X ואיה, והיא אמרה לי- כרגיל!! הם חברים מצויינים!! זה הוכיח לי שהיא לא שמה על מה שאמרתי לה. אמרתי לה בטון שקט שהסיבה לשאלה היא כי קיבלנו תלונות שהוא מכה אותה ולכן תשובתה לא מועילה בכהוא זה- והיא ידעה טוב מאוד על הבעיה (אין מידע שלא עובר לכולם). אז סורי- אני כסאחיסט. אני יודע את זה. כשזה בא על איה- אני לובש את חליפת הקוצים שלי. לכן אולי הרבה פעמים אני נושך שפתיים ומבקש מאישתי לטפל בענינים כי אחרת- זה עלול להסתיים לא נעים... אבל על קטע של צעקות? זה לא מענין אותי...או שתשנה את דרכיה או שלא תהיה יותר גננת בחיים!!!

 

[אמא של יובל ה]

אורן,

קודם כל הגננת לא צעקה על יובל באופן אישי, אלא על ילדים אחרים, אבל ליובל זה הפריע כי היא לא רגילה להיות בסביבה של צעקות. אני בהחלט לא אוציא את הילדה מהגן היות ובסך הכל היא אוהבת את הגן וטוב לה שם. יש לה הרבה חברות שם ואם אני אעביר אותה כעת לגן אחר הנזק מהמעבר יהיה גדול יותר מהנזק מהצעקות. יש לי אליך שאלה: נניח שאיה כבר הולכת לבית ספר ויש לה מורה שמרימה את הקול ולילדה לא נעים מה אתה עושה אז? להעביר מסגרת נראה לי פתרון מאד בעיתי, ואנחנו לא תמיד יכולים לפתור את כל הבעיות של הילדים ולגונן עליהם. לגבי יובל, הבוקר דיברתי איתה לפני הגן, ונראה לי (אני מקוה ורוצה להאמין) שזה הקל עליה בגן. אם לא הייתי חוששת מתגובת הגננת הייתי בהחלט פונה אליה אך יש לנו עוד תקופה ארוכה להיות יחד

 

[אורן של איה]

להעביר מסגרת זה באמת פתרון

קיצוני כרגע (או בכלל)- אבל לדוגמה שלך של ביה"ס- הייתי עושה בלגן. אני לא מגן על הבת שלי באוטומט. יש גבולות וכו', אבל כמו שאני לא מקשיב לאנשים שצועקים עלי (בדר"כ)- כך גם אני לא מוכן שבבה"ס יצעקו עליה. יש מה להגיד- תגידו. צעקות, כמו שמוגדרות באתר שליליה שלחה אותי אליו- מוגדרות כאלימות, ואנחנו לא רוצים שילדינו יחשפו לאלימות... ואם הגננת צעקה- זה לא משנה בכלל על מי. אצל הפעולה האלימה מראה שמחר הכתובת יכולה להיות שונה והכתובת למעשה, על הקיר... מבחינתי- אני לא יודע מה נכון ומה לא. אני פועל לפי אינסטינקט. לפעמים הוא צודק ולפעמים לא. בשביל זה אנחנו מחליפים גם דיעות, נכון? כדי ללמוד פתירת סיטואציות בהורות (גם) בדרכים שונות. בהחלט אני מודע לזה שאני מגונן יותר מדי על איה- ובהחלט היא תחשף יום אחד למציאות במלוא עצמתה- אבל בגיל כזה? כשהנפש שלה כ"כ עדינה? אני יודע מה זה עשה לי- אני לא רוצה שזה יעשה לה אותו הדבר... מסובך...אבל אני מאמין שאני צריך לעמוד בין האלימות לבין איה- ולפעמים, זה טומן בחובו עמדיה איתנה דעשויה לגבול באלימות מפני עצמה... כשילד זרק כדורים על איה במשחקיה- ביקשתי ממנו שיפסיק. ניסיתי לעצור את הכדורים. אחרי 10 כדורים בערך- כשראיתי שלאמא שלו לא איכפת ואף אחד לא יעשה כלום- נתתי לו כזה מבט שהוא ברח משם. אז כן- זו אלימות. אבל אני לא אקח את איה למקום אחר ואברח. אני אתן לה להנות ואאשים את האמא שלא השגיחה על בנה בצורה כזו שלא יפריע לאחרים. אולי גם כאן טעיתי- אבל נשמע- אולי באמת נלמד כאן דרך אחרת...

 

[ליליה והגמדים]

אלימות לטנטית, אורן?

מאוד מפחיד, הטקטיקה שאתה מתאר כאן. מאוד אלים.

 

[אורן של איה]

אם הייתי יודע מה זה לטנטי- הייתי

עונה לך... אבל כן...בהחלט. אני מודע לצד הזה בי...כאשר פוגעים, לדעתי, בבבת עיני, זה יכול לעלות לי ביותר... אני אתן לך סיפורון כדוגמה. כשאישתי ואני היינו רק חברים. יצאנו יום אחד מהבית של ההורים שלי עצבניים אחד על השני. יותר נכון- היא עצבנית עלי. בקיצור- היא נכנסה לפיצוציה, ואני רואה אותה מאדימה ומחליפה צבעים ועצבים ולאחר שנהג מונית בחוץ אמר לה משהו- בלי ששמעתי מה הוא אמר. תוך שניות עמדתי לידו, לא חושב- צועק!! מזהיר אותו, עצבני עליו וכו'.. עכשיו, כדי שלא תטעי, אני אמנם גבוה- אבל רזה מאוד מאוד, ללא מאסת שירים כלשהי. יעני- אם הוא היה מחליט לצאת מהמונית- זה היה נגמר רע- מבחינתי. הוא רק אמר לה- תשמרי על החמום מוח שלך- ונסע משם. הסתבר שהוא ביקש ממנה שתקנה לו סיגריות (כי הוא לא רצה לצאת מהמונית)- והיא סירבה. כל השאר היה בראש שלי. אז עברו הרבה שנים מאז ואני יודע לשלוט בעצמי טוב יותר משנה לשנה, אבל אם הייתי חושב לרגע שהגננת פגעה בבת שלי- זה היה יוצא ממני בדרך הכי מפחידה האפשרית. כדי שלא תחשוב לשניה אפילו שזה עלול לקראת שוב...

 

[ליליה והגמדים]

אין תירוץ קביל לאלימות

ואני מציעה בחום, אם אתה כ"כ מודע לזה - שתתייחס לעניין טיפולית. זה חשוב ויוצר תהליך של צמיחה שבסופו של דבר יהיו לו גם רווחים משניים רבים נוספים. מאוד מפחיד.

 

[ליליה והגמדים]

קישור

(למען הגילוי הנאות - זה אתר שאני הקמתי וכתבתי את רובו) http://www.beitnoam.org.il/ אגב - לטנטי = סמוי

 

[אורן של איה]

אני נכנס לקרוא...

והנה - למדתי משהו חדש... אז כן, זו אלימות סמויה...אבל הייתי מחדד וקורא לזה איום. אני ראיתי שאפשר גם אחרת- התגובה למטה...ואני מודע לזה לכן אני משתדל, בנקודות רגישות, לא להיות האחראי לקשר...אבל...ויש אבל... לפני האבל- למרות הפגם הזה אצלי- אני עדיין סובלני יותר מרוב האנשים שמסביבי. לא מושלם- רחוק מזה, אבל אני יודע להבחין בין עיקרי וטפל- כל עוד זה לא סביב איה. אז- בהחלט יש לי בעיה. אני במגננה עצבנית... וחנה- עשיתי עבודה רצינית. אני יודע שאני לא צריך "להתנצל" על כלום וכו', אבל דבר ראשון- יש הבדל בין מה שהולך במוח לבין מה שיוצא החוצה, וגם, יש הבדל בין אלימות סמויה, כמו שקראת לזה, לבין אלימות מילולית או פיזית. הלוואי ואלו יהיו המקרים היחידים וסוג האלימות היחידה בה נתקל בחיינו. בואי נגיד ככה- לפני עשר שנים המצב היה בהחלט קטסטרופאלי...כיום? הרבה יותר טוב משל רוב האנשים סביבי. יצרתי לעצמי מערכת בלמים שבדרך כלל עובדת יופי...ואני מאמין שבעזרת עבודה שלי עם עצמי אני רק הולך ומשתפר. לא בא לי לערב גורם חיצוני. העבודה האמיתית נעשית ביני לבין עצמי... שוב, נכון שאני לא צריך לשכנע אותך- אבל בגלל שזה חשוב לי- מקווה שבכל זאת את רואה דברים קצת מנקודת המבט שלי...

 

[אורן של איה]

תשמעי- אתר מדהים...וחשוב...

ואני גאה (באמת) להכיר אותך... אבל למה את חושבת שהאלימות שהפגנתי, אלימות מרומזת לדבריך, אלימות שלא באה בלי סיבה, ואלימות שנועדה להגן על אדם אחר- למה היא מצריכה טיפול? ביחוד שהיא ברמה התיאורתית ולא הפרקטית... כאשר אני מאיים על בני נוער שאם הם לא יסתלקו עם הרמקולים שלהם מתחת לחלון שלי בשלוש בלילה אני אקרא למשטרה- זה אותו דבר לגביך? וזה כמובן אחרי שאני מבקש... האם כאשר שכן שלי מקפיד איתי על קטנה והוא עצמו, באותה סיטואציה, חורג מכל פרופורציה- האם עצם הכעס שלי כלפיו הינו אלימות בלתי מוצדקת? האם כל אלימות אין לה מקום, או שיש אלימות, בהתאם לחברה שבה אתה חי, שתפקידה לשמור עליך ועל הקרובים אליך? אני יודע שזה תיאורתי לחלוטין- אבל זה מענין...לא?

 

[ליליה והגמדים]

אורן, חשוב לדעת

שממש לא משנה למה קיימת ההתנהגות האלימה, אין לה שום הצדקה. לא משיגים משהו טוב באמצעות משהו רע. לגבי הבלמים שתיארת כאן - יפה שהם קיימים, באמת - זו מהותו של טיפול התנהגותי-חינוכי, לאפשר שליטה ובקרה, מתוך קבלת אחריות על ההתנהגות האלימה. אני לא מקבלת התנהגות אלימה, אגב, גם בפנטזיה. יש לפנטזיה תכונה של נבואה שעלולה להגשים את עצמה. תמיד יש דרך חלופית, גם אם היא לא עולה בדעתך באותו רגע. ועוד דבר - ביחס לשיחה אחרת שלנו על פטרנליזם בחלק מעשייתך "למען" נשים - היא באה מאותו מקור תרבותי ממנו באה האלימות. בטיפול בגברים אלימים, למשל, בהחלט יש חלק מהותי לנושא תפיסת "אני" מגדרית ויחסים שוויוניים (לא ככותרת - אלא נגיעה והתמרה של תפיסת חלוקת התפקידים והכוחות המגדרית).

 

[אורן של איה]

אין לי הרבה מה לומר

ביחוד שראיתי למטה פתרון שבאמת לא עלה בדעתי... יתכן שבאמת הגיע הזמן להפסיק להסתובב בסיבובים...אני אחשוב על זה קצת...

 

[אפרתש]

אני פסימית

אפילו אם ליליה ואורן יגיעו לגן וינזפו בגננת - קשה לי להאמין שזו התנהגות שאפשר לשנות בזמן קצר. שווה לדבר עם הגננת, כדי שאיזשהו שיפור יקרה. כדאי גם לדבר עם מי שמעל לגננת (פיקוח/מנהלת). אם לגננת יש בעיה בשליטה עצמית, שמישהו מעליה ילחץ עליה לעבוד על עצמה. ואני גם מסכימה מאד עם הצעתה של ליליה להסביר לילדה שיש אנשים שצועקים. חבל, אבל כבר בגילה הצעיר היא מקבלת חינוך ל"עולם האמיתי". לא כולם מדברים בצורה נעימה, וצריך ללמוד לחיות גם עם אנשים כאלה.

 

[אורן של איה]

סתם סיפורון שלא קשור

יש לנו זוג שכנים שהצעקות בינהם, בכל שעות היממה, יכולות להעיר מתים. אז איה נחשיפת לזה מגיל צעיר. לא ישירות- אבל בעקיפין. אבל שאלה אחת בנושא היא אפילו לא שאלה...או שהיא יודעת או שהיא לא שמה לב...הא?

 

[אמא של יובל ה]

לגבי שיחה עם הגננת

קשה לי להאמין שאוכל לשנות את ההתנהגות הזו אצלה. המדובר הוא בגן עיריה כך שאיומים על פרסום נגדה זו לא דרך שתועיל. לשוחח עם הגננת אני קצת חוששת כיון שאני לא רוצה שהיא תתנקל לילדה. ברור שערכנו אתמול עם הורי עוד ילדה גם הילדה השניה התלוננה על הצעקות. תודה לילה על העצה לדבר עם הילדה, אכן דיברתי איתה ואני מאמינה שבעקבות השיחה הילדה תתמודד עם העובדות קצת יותר בקלות.