לא מסכימה אתך
בקטע הזה:
"בניגוד לקודמיי, אני כן חושב שהשקר שלה, במידה והוא אכן שקר, הוא בהחלט רלוונטי ליחסיכם היום. אם היא בגדה בחבר שלה (ואולי בצדק, בנסיבות כאלה ואחרות, ואולי לא) - היא יכלה כן לשתף אותך בזה. האמת יש לה ערך במערכת יחסים".
ראשית, בגידה היא תמיד לא בצדק. אין צדק בעניין הזה. יש אפשרות להבין אותה, יש אפשרות שזו האופציה היחידה שהבן אדם ראה מולו, יש אפשרות שהיא היתה דגל אדום לזעקה לעזרה, יש אפשרות שזו הדרך היחידה שהיתה להציל את הזוגיות, אבל היא אף פעם לא צודקת. תמיד יש את האפשרות ה"צודקת" יותר, וזה להגיד: אני לא יכולה כך יותר, אני הולכת.
שנית, כיוון שזה לא נושא להתגאות בו, זכותו של אדם לשים את זה מאחוריו דווקא כשהוא רוצה לפתוח מערכת יחסים חדשה, נקיה, עם הזדמנות אמיתית לשקט וליושר. זה נשמע פרדוקס, אבל זה לא שהיא אנסה ילד ועכשיו רוצה להתקבל להיות מורה בבי"ס...יש דברים בחיינו שאיננו גאים בהם, ודווקא בגלל זה זכותנו לשים אותם מאחורינו וללכת קדימה.
מסכימה אתך לגמרי שיש סיבה שהוא שאל, ויש סיבה שהוא חשד, ויש סיבה שהוא בדק. כאן קבור הכלב. זו שאלה שלא היה עולה בדעתי לשאול בחיים, סתם כך. ומכאן צריך לבדוק את הנושא.
ובוודאי שמסכימה שעכשיו הפיל בחדר, וצריך איכשהו להוציא אותו.