מה לעשות?

[mykal]

רק רוצה לומר,

שכדאי באמת לברר--למה? (יכולות להיות סיבות רבות)
וגם איך זה נעשה. כלומר איך נלקחה המשכנתא. ע"ש מי.

 

[דניאל ואורן]

הבעיה היא לא כרגע כשהם עדין ביחד

הבעיה היא מה יקרה אם בעתיד היא ובעלה יתגרשו או חו"ח משהו יקרה לבעלה.
בשני המקרים - היא מאבדת את הזכויות בדירה.

אני חושבת שלפעמים טוב לעשות הסכם ממון - כי כשהכל נראה ורוד חושבים שלא צריך - אבל זה בדיוק הזמן שבו אפשר להגיע להסכמות שכאשר מתחילים הסכסוכים, הסיכוי להגיע אליהן הוא אפסי.

 

[רחליקה האחת]

onlyme28

לא הבנתי מה בעצם הנושא המטריד באמת.

לעניות דעתי,עניין הרכוש הוא משני המקרין למעשה על המהות העיקרית: סדרי העדיפויות של בעלך.

נושא המשכנתא הוא סימפטום לתחושת ה"סוג ב'" שאת חשה שיש לו כלפייך מול הוריו.

לפיכך יש לבדוק איך תהיי תמיד במקום הראשון לגביו וכך תצליח למזעראת כאבך.

בהעדר פרטים על מצבכם הכלכלי אני מנועה מלהגיב על עניין זה אך מתחת לפניהשטח אני מזהה

לפחות מתוך דברייך

רצון שלו ושל בני משפחתו שיהיה לו נשק או שתהיה לו חרב מעל ראשך

שמובילה אותך לצייתנות.

חרב זו אני מכנה:

יש לי מה להפסיד אז מוטב ש אבליג/אמחל וכו'.

לציין כי השליטה הזו מאפשרת יחסי כוחות לא שיוויוניים בינכם בהם ידך באורח קבע על התחתונה.

אם אני מבינה נכון הסכמת למהלך הזה מתוך מחשבה שערכך יעלה בעיניו כמו גם בעיניהם

ומתפרש מדברייך שלא כך הוא.

הרצון להחזיק בנשק של "הייתי נחמדה,עזרתי,תמכתי, התחשבתי" הפך לחרב פיפיות עבורך וזה בהחלט מעציב אותי.


יעצו לך כאן לפנות לעו"ד ולהגן על זכויותייך באמצעות עיגון.

אני מבינה את הדילמה שעיצה כזו מעוררת בך.

הליכה לעו"ד ודרישה כזו מתפרשים בעינייך הן כהכרזת מלחמה סמויה הן כצעד המבטא אי אמון בבן הזוג.

לטעמי, במקום בו אין אמון לאהבה אין סיכוי...

לא אוסיף עוד אך בעיניי כדאי לנתח לאחור את מהלכייך ואת מניעייך ולמצוא דרך להפוך את הלימון ללימונדה.

עו"ד בהחלט יכל לייעץ מבחינה חוקית אך האם זה באמת יפתור את הפלונטר?

ישחרר את הכעס?האכזבה?התסכול?הכאב העצום?

ומניין תגייסי אומץ לפעול אם לא מתוכך פנימה?!

שולחת לך מכאן מלאי אנרגיות חיוביות וכח.

שבת שלום.

 

[עלה לא נידף]

כל כך.

מצב מאוד לא פשוט.

 

[רחליקה האחת]

עלה לא נידף

אני אוהבת את החתימה שלך.

שבת מבורכת

רחליקה

 

[mykal]

אהבתי את ה'ניתוח'

אבל , בסופו של דבר יש גם את הענין הקונקרטי--שהוא כסף.
ואני מבררת איתך, כדי להבין,
האם כשהנושא הזה יהיה 'סגור' במסמך מחייב,
היא לא תרויח את ה'שקט' בסביבה הזו,
לא יהיה שולט ונשלט, רצוי ושאינו רצוי--כי גם לצד השני יהיה ברור,
שיש לזה הסדר שבו היא כלולה כשוה בין שוים.
האם לא יהיה נכון מצידה, כשהנושא עולה, (בהרגשה שלי מקריאת דבריה--הם מעלים אותו)
'לנצל' את הענין ולדרוש מבעלה סדר?

אני שואלת, כי 'הפחד' מהלא נעים והבעייתי--משתק.
וחבל לסכן.

היתי שמחה לשמוע דעתך.

 

[רחליקה האחת]

יקירתי,

כאשר מטפלים במחלה על בדרך גם הסימפטומים שלה נמוגים

הנושא הכספי כאן הוא סימפטום לצורך לרצות/להתחבב/להשתייך/להיות אבודה ומוערכת וכד'.

כדי להצליח להתגבר על הפחד, הלא נעים לי ושאר המסיכות אחריהן יש הסתתרות

כדאי לטפל בעניין מהשורש ואז הדרך לפתח

עמוד שדרה ולעמוד על זכויותיה תצלח בידה.

אם לאו -

טנגו ה"צעד קדימה שניים אחורה" עלול להמשך שנים.

נסיון לעמוד על זכויותיה בלי לטפל במניעים שהובילו אותה

למקום הזה

עלול להתפרש כהכרזת מלחמה ע"י הצד השני ולהגברת הלחץ בו היא נתונה.



רק טיפול שורש ימנע ממנה רגשות אשמה בעקבות צעד כזה . רגשות שעלולים להתיש,

לגרום לשגיאות ולהפסדים לטווח הארוך.

רק טיפול שורש יוביל למסמך יעיל עבורה חתום ע"י עורך דין .

בלעדיו זה בבחינת "ברכה לבטלה".

זו כמובן דעתי האישית.לא חייבים להסכים/ליישם/לאמץ

רחליקה

 

[mykal]

אני בהחלט מסכימה,

השאלה איך? כי כאן בממול אולי אין שיתוף פעולה.

ואני באמת שואלת איך?

 

[רחליקה האחת]

mykal חביבתי,

איך?

לנתח אחורה את המהלכים שבוצעו

לרדת לשורשם של המניעים

זה דבר ראשון.

נניח שהחשיבה היא: אני לא מוכנה לאבד אותו.

לברר מה הסיבה לכך.

התוצאה של מחשבה כזו היא לעולם פחד.

התוצאה של אמונה "אני אשנה אותו אחרי החתונה"

לא תמיד עולה בקנה אחד עם המציאות...

ניתן בעזרת ייעוץ/טיפול ממוקד מול איש מקצוע.

בהדרגה לחזק ביטחון עצמי ואז להגיע למקום של הצגת

העמדה האישית מול בן הזוג.

חשיפת המסיכה בהכרח תמנע הישנות מקרים של

אותה הגברת בשינוי אדרת.

לעניות דעתי, הרצון להוקרה/אישור/הערכה/תחושת שייכות וכו'

מוביל למצב של נקיטת מהלכים שלטווח הקצר ואולי הארוך הם מזיקים.

לפעמים מהלכים מסויימים הם הפיכים

ולעיתים לצערי הרב - לא.

כך או כך, הדרך לצמיחה עוברת דרך בירור המצב העכשווי, מה הוביל אליו

ונסיון למצוא דרך לשנות.

ה כ י חשוב לדעתי לזכורכי מה שמניע בני אדם לפעול

הוא רגש ולא הגיון!

להזכר מה הרגשתי אז, מה אני מרגישה היום ומה עליי לעשות כדי להמנע מפעולות מזיקות בשל רגשות קשים.

גם התפכחות היא התעוררות מנאיביות וגם היא כורכת בתוכה כאב. אבל זה לפעם אחרת

חיבוק.

 

[mykal]

תודה על תשובתך המחכימה,

אני חושבת שההתחלה --
לחפש בי בעצצמי--מה גרם מה הוביל.
זה הכי נכון.

מהנסיון האישי--לא מצליחה לחשוב על אלטרנטיבה
בהחלטה הראשונה שעשיתי.
אבל יכול להיות שזו בעיה אישית שלי.

בכל מקרה--הרבה תודה.

 

[רחליקה האחת]

לפעמים

לא ניתן לשחזר את המניעים המקוריים מכל סיבה שהיא

אלא שבהחלט ניתן לאמוד את הרגשות כעת

ולבחור מה חשוב לשמר ומה כדאי לשנות.

בכל אופן אני בוחרת בניסוח

זהו אתגר עבורי

במקום

זו בעיה אישית שלי

ניסוח כזה מקל עליי וגורם ךלי להאמין שהפתרון נמצא בסביבה. זה מחזק אותי.

האם זה עניין של סמנטיקה?

רחליקה

 

[mykal]

אם זה סמנטיקה?

לטעמי לא רק.
ובכלל לסמנטיקה הרבה כח.

כמורה לספרות (בין השאר)
תמיד בדקנו--למה המספר/משורר בחר דוקא במילה זו ולא אחרת--דומה/נרדפת.
אגב, תרגום טוב (בזה אני עוסקת היום) נבחן אם מצליח דרך 'העתקה' סמנטית להעביר אוירה.

 

[רחליקה האחת]

אז בכלל הרווחתי תודה

 

[דניאל ואורן]

דעתי

קודם כל, הדבר הראשון שצריך לעשות במקרה כזה הוא להיוועץ בעורך דין וכמובן - להשיג תיעוד לכך שאתם משלמים את המשכנתא להורים שלו.
בנוסף, הייתי, מעתה והלאה (לגבי העבר, כדאי להיוועץ בעורך דין) מוצאת דרך להפריש הצידה בכל חודש מן הכספים המשותפים שלכם, סכום זהה לסכום אותו אתם משלמים על המשכנתא. אפשר לסגור את הכסף ולהגיע להסכמה ביניכם שבמידה ותיפרדו - הכסף הזה יהיה רק שלך.