מה לעשות????

מה לעשות????

אלוהים העניק לי במתנה הריון חדש, ונראה כאילו כל הזמן בוחנים אותי... עד אתמול הייתי בשאנטי ואני עדיין במין רוגע כזה שמא לא יקרה משהו, היום היה פיצוץ רציני ביני ובין בעלי שוב בגלל חמותי. כופפתי ראש מיליון פעמים שיחקתי את הצבועה אבל אני לא יכולה לשכוח את דבריה באותה שיחת טלפון ארורה 3 שבועות אחרי שאיבדתי את הבן שלנו. דברים לא קורים סתם והמבין יבין. כמה רשע יכול לצאת ממנה??? היא מפצירה בבעלי להתגרש ולעזוב אותי שאני לא אמא ואני לא ראויה לו. אבל אני כן אמא לדאוג לבתו מהנישואים הראשונים יותר מאשר אמא שלה ואבא שלה יחד??? ואני כן טובה בשביל לעזור לה בעבודה בהדפסות או לקחת את אמא שלה (סבתו של בעלי) לטיפולים כימותרפיים או לקנות תרופות לבנים שלה ולקחת אותם לבית חולים וכדומה. יש לי כאבים חדים בבטן מאז הפיצוץ נכון שאני אדם סופר רגיש בלי קשר להריון וזה החסרון שלי שאני נותנת אני מוכנה להקריב ממני את הכל בשביל שלכולם סביבי יהיה את הכי טוב שבעולם. זה הופך אותי למשוגעת???? בכלל בלילות האחרונים אני לא מצליחה להירדם כי אני חווה את הלידה שוב ושוב ושוב ואני מתחרפנת מזהההה מחר יש לנו ארוע משפחתי מהצד של בעלי ואני מודעת לזה שכל המשפחה שלו תתייחס אליי כ"מפלצת" "אדם רע" "מכשפה" ואני נשבעת לכן שאני ממש לא. אמא שלו הסיתה את כל משפחתו עליי ויחד עם זאת שזו אמא שלו אני מכופפת ראש ונותנת להם לרכב עליי אם זה בימי הולדת שלהם, אם זה במפגשים אצל האמא וכדומה. מה עשיתי רע? בחיים שלי לא פגעתי בזבוב תמיד אני נותנת כבוד לכולם. אני מחר אלך לארוע אבל הפעם אני לא מוכנה לשתוק יותר ולסבול יותר האם אני צודקת או להמשיך להבליג ולתת להם לרמוס אותי??? ואיפה בעלי בעלי מנסה להסתים לה את הפה אך לשווא. היא נפגשת עם גרושתו ומרכלת עליי. היא מנסה להסית את בתו נגדי, כולם מוחקים אות מהפייסבוק לא שאכפת לי אבל הם אומרים שממשפחה לא בורחים ומה אני נטע זר??? בחיי אני נשבעת בכל היקר לי שאני לא עשיתי כלוםםםםםם מה כולם רוצים ממני??? למה הם נהיו אוייבים הכי גדולים שלי במשפחה שלו מה שהיו בשבילי האוהבים הכי גדולים פעם??? ואיך לכל הרוחות אני יכולה להפסיק להיפגע מכל זה???
 
שלום לך

3 נקודות מאוד חשובות שאני רוצה שתפנימי - 1. את לא חייבת להתחנן לאף אחד שיאמין לך שאת בן אדם טוב,שלא פגע באף אחד,אמא טובה,שלא עשית כלום וכו וכו וכו 2. איבדת תינוק, חוויה כואבת, עצובה, מקוממת וקשה 3. זכית בהריון נוסף. את היום בהריון.יקר.שאת צריכה להשגיח עליו יותר. לאחר 3 אלו שאת צריכה לשנן לעצמך שוב ושוב ושוב תפנימי את הדבר הבא - זכית בהריון שעליו את צריכה לשמור. אף אחד בעולם לא שוה שתאבדי אותו. אף אחד! ועכשיו בהתיחסות למה שכתבת - לא רואה סיבה ולא מבינה למה את צריכה ללכת לאירוע המשפחתי ההוא מחר. במיוחד לאור העובדה שאת מודעת לכך שזה לא יעשה לך טוב. לא רואה שום סיבה ולא מבינה למה את צריכה להתאמץ להיות באיזשהו קשר עם אנשים שלא נותנים לך את הכבוד הראוי ומכבדים את מקומך בחיי בעלך (האשה שבה *הוא* בחר לעצמו) חלומות,מחשבות,תפילות,פחדים - כל אלו מלווים כל אישה הרה ואשה שעברה חוויה כמו שלך באופן מכופל ואף משולש. תחיי קודם כל בשביל עצמך. וכדאי שתתרגלי התרחקות מגורמים עוייינים כי אחרי הלידה (בעזרת השם של תינוק/ת בריא/ה ונפלא
) את תצטרכי להמשיך בכך ולגונן גם עליו/ה.
 
תודה

אבל מאיפה אוגרים את הכוחות הלתמודד עם כל זה שוב??? זה כבר הפך לדבר שגרתי שרודף אותי אני לא רגילה לריב או להיות שנואה על אף אחד תמיד חייתי בשלום עם כולם ואני חייבת ללכת מחר כי אם אני לא אלך בעלי לא יילך ושוב תהיה לחמותי עילה להגיד שאני מנתקת אותו מהמשפחה שלו שזה היא עושה הרי בזה שהיא לא מפסיקה להוציא עליי לשון הרע
 
אם חמותך מחפשת אותך

אז לא משנה מה תעשי - יהיה לה מה להגיד. מה שמשנה זה פחות מה שחמותך אומרת - ומה ששאר המשפחה של בעלך חושבים, אלא איך בעלך מגיב לדברים ועד כמה הוא חזק מספיק בשביל לעמוד מול חמותך ולהגיד לה "עד כאן". לטעמי, את צריכה להיות חזקה ולהציב גבול. להגיד לבעלך שאת לא הולכת - שאת פוחדת לפגוע בהיריון ושהיחס של חמותך אליך חצה כל גבול אפשרי. תדגישי לו שאתם משפחה עכשיו ושאת מצפה ממנו שידע לעמוד מול כל הלחצים ולגונן עליך - כי את צריכה אותו! את צריכה להראות עוצמה ולא להתכופף. גם אני בגישה משכינת שלום ושלא צריך להתעצבן על כל דבר קטן - אבל כאן, כאן יש לך בעיה. את צריכה את בעלך איתך. כל עוד בעלך יהיה איתך וידע להציב גבולות לאמא שלו (כמה שזה כואב וקשה) - תוכלו להתגבר יחד עם הבעיות ביחסים עם חמותך. אם בעלה מראה להן שהוא לא איתך ולא לצידך או שהוא מראה חולשה - הן ימשיכו וימשיכו ולא יוותרו. אם תהיו יחידה משפחתית חזקה- רק כך תוכלו להתמודד יחד עם הבעיות ואולי אפילו יהיה שיפור או לפחות צינון - ביחסים.
 
היי

כתבתי לך תשובה ככ מושקעת והאינטרנט התנתק והכל מת. אז בתקצור - לגבי חמותך, אל תבזבזי את האנרגיות שלך על משהו שלא יקרה. אם חמותך מחפשת אותך בכל מקרה, מסכסכת בכל מקרה, ולא מרוצה בכל מקרה - למה להשקיע אנרגיה שאין לך בלקבל תגובות שליליות בכל מצב? אין לך מה לחפש באירוע בכל מחיר של מה שיגידו עליך. אומרים את זה בכל מקרה. לגבי כוחות ההתמודדות - כל פעימת לב באולטרא-סאונד, כל צחוק של ילד, כל אלו נותנים לך את הכוחות להאמין (לא לקוות, אלא להאמין) בילד שלך שיוולד בריא ומושלם
 
בתור מי שעברה לידה שקטה

אני רוצה לומר לך שכל תגובה שאינה אמפטיה או צער אינה תגובה אנושית. אם חמותך הגיבה באופן שהגיבה, היא בעיני אינה ראויה לשום כבוד, בטח לא לעזרה. למעשה,בקנה המידה שלי, העובדה שאת בכלל מוכנה לשהות איתה באותו חדר כבר מזכה אותך בצל"ש הכלה הותרנית. אם אישך לא מוכן לעמוד על שלך מולה, אולי כדאי שתלבנו עניינים. עכשיו, לפני שיוולד תינוק חי ובריא בעז"ה, כי כשהתינוק יוולד, תצטרכי את תמיכתו עשרת מונים. אני עברתי את ההיריון שממנו נולדו התאומות שלי בשלווה ובלי פחדים. מצד שני, עבדתי על עצמי בשביל זה. והדבר הראשון - להיות רק, אך ורק, בסביבה תומכת. אל תתקרבי למשפחה שלו כמטווחי זרוע. שאמא שלו תגיד תודה רבה שלא העמדת את בנה בפני בחירה, כי אם הוא אוהב אותך כמו שאת סבורה - הוא היה בוחר בך, והיא היתה מאבדת בן. אני יודעת שאם חמותי היתה עוברת את הגבול הזה, היא היתה יכולה לשכוח מבנה.
 
בלת"ק - אני מצטערת, אם אימא של בעלי

הייתה מתחננת אליו שיתגרש ממני והוא לא היה באותו הרגע מנתק לה את הטלפון בפרצוף או לפחות מעמיד אותה במקומה אני הייתי מתגרשת ממנו. אני חושבת שהמשפחה הזאת עושה לך רק רע. במה את נאחזת? זה לא שזה את והוא נגד כולם, נשמע שזאת את נגד כולם והוא על תקן יופי, האו"ם או מה שתרצי.
 
ומה עם אהבה?

לנפץ הכל ולתת לאמא שלו לנצח אני אוהבת אותו יותר מכל אדם אחר בעולם ואני לא אתמודד עם פרידה ממנו אני לא חזקה מספיק והוא גם אוהב אותי מאוד אני לא שופטת אותו בכל זאת זו אמא שלו אבל כמו שאמרתם יש גבול לכל תעלול אני הולכת לעשות לזה סוף היום אחת ולתמיד כלומר, הוא יעשה לזה סוף לידי אחת ולתמיד ואם הוא יתנגד אז באמת אני אראה כמה הוא אוהב אותי ואני אני אפעל בהתאם
 
אני חושבת שאת רואה את הדברים לא נכון

זוגיות זה דבר קשה. למעטים מאיתנו הדרך באמת זורה בשושנים. כאשר אימא שלו לא אוהבת אותך אבל שותקת או צבועה את יכולה לחיות עם זה כי היא לא הורסת לך כלום בחיים הפרטים שלך כשאימא שלו לא אוהבת אותך אבל מתערבת, ואומרת דברים בבוטות וזה מתווסף להתנהלות שלו כבעל אז זה הזמן לעשות חושבים. אני לא יודעת בת כמה את אבל אהבה תמיד מוצאים. נכון, אהבה בגיל 30 זאת לא אהבה בגיל 20 או 16 אבל היא מגיעה ממקום אחר, בוגר יותר ואני מוצאת אותה איכותית יותר. את גם לומדת להיות בוגרת יותר , את לומדת לנהל את הבית שלך אחרת. בהצלחה
 

אנילה1

New member
את יכולה להפסיק לעזור למשפחת בעלך בתירוץ שיש

לך הריון קשה. אל תהיי איתם בקשר, כי הם עושים לך רע, וזה עובר לעובר. את צריכה קודם כל לחשוב על העובר ואחר כך על האחרים. אם תהיי חזקה ולא סמרטוט ריצפה הם יכבדו אותך. הרצון שלך לאהבה הוא מוגזם. בעלך יאהב אותך יותר אם תציבי גבולות ברורים.
 

The Girlie Show

New member
למה ללכת ולסכן את ההריון?

למה את לא הולכת לרופא למען השם את את מרגישה דקירות? למה לריב עם כל העולם ואשתו כשההריון שלך בסיכון?
 

kikush4

New member
לדעתי את לא צריכה ללכת לאירוע

את בהריון, תשמרי על עצמך ועל העובר שלך וחבל על העצבים שלך. הרי אם תעני להם, תצאי מפלצת חצופה ואם לא תעני להם אז סתם מפלצת. בקשר לחמותך, אני חושבת שבחיים לא שמעתי או נתקלתי באדם כל כך רע, חסר רגישות ומצפון כמוה. תשתדלי להתרחק ממנה כמה שיותר. את החמור הזקן אי אפשר לחנך.....
 

הדסהש1

New member
כסבתא ל 6 ושניים בדרך אני בטוחה שחמותך

לא תשתנה.דברי עם בעלך בנועם ותסבירי לו שהוא עלול להפסיד את משפחתו. את חייבת להיות רגועה ושלווה.כי את לחוצה ועברת טראומה רצינית. אם חמותך ובעלך לא מבינים זאת הם כבר לא יבינו בדרך הקלה. יש אפשרות שתלכי למספר ימים למשפחתך לנוח ולהרגע ותראי לאן יובילו הדברים מאחלת לך שהכל יעבור בשלום.בריאותך ובריאות העובר שווים יותר.
 
למעלה