מה לעשות?

רותם012

New member
מה לעשות?

לאח שלי יש ocd. אך הבעיה היא שהוא לא מסכים ללכת לטיפול, דיברנו איתו על זה כל כך הרבה, אך שום דבר לא הועיל. מצבו הולך ומחמיר, כבר למעלה משנה שלא נכנסו אליו לחדר, הוא לא מסכים. הוא לא מפסיק לעשות כביסות, לשטוף ידיים..ואני רואה כמה הוא סובל, ואני לא יודעת איך לעזור לו. אמא שלי כבר על מיואשת, אבא שלי מגיב בכעס, צועק עליו ללכת לטיפול, למצוא עבודה..אנחנו לא יודעים מה לעשות כבר. אם רק מזכירים לידו את המילה טיפול, הוא קם ועוזב את החדר. הוא אומר שהוא "עובד על עצמו", הוא משוכנע שהוא מסוגל להתמודד עם זה בכוחות עצמו, אבל עבר כבר כל כך הרבה זמן. והוא כל כך בודד,הוא כל היום לבד בבית, יוצא לקניון, רק בשביל לצאת קצת החוצה ולהתאוורר. יש לו רק חבר אחד שהוא בקושי רואה, כי מבחינתו הוא "מזוהם". יש איזושהי דרך שאני אוכל לעזור לו, להוביל לאיזושהי התקדמות במצבו?
 

אבי 122

New member
טיפול

שלום רותם הצטערתי לשמוע על בעיתו של אחיך, לפי מה שאת מתארת, מצבו נראה קשה ואפילו קשה מאוד. אני מכיר את בעיתו היטב- מתוך ניסיון אישי רב-שנים. יש ספר מצוין שעשוי לעזור לו- לעזור לעצמו, הספר נקרא "די לאובססיה" שנכתב ע"י פרפ' עדנה פואה, הספר מכיל פרק שכדאי לשם לב אליו במיוחד שנקרא: "תוכנית 3 השבועות", ניתן להשיג הספר גם בסיפריות ציבוריות. אני ממליץ להשיג הספר ולמסרו לאחיך, אולי הספר יעזור לו. אני מכיר הנושא מצוין- אבל זקוק לעזרה חיצונית, אני לא הצלחתי להתגבר על הבעיה. בן כמה אחיך ? הצעקות של אבא שלך לא השיגו את יעדם עד היום וכנראה שזאת לא הדרך. האם תוכלי לספר למה אחיך מסתייג מטיפול ? הבעיה הזאת נחשבת לקשה מאד לריפוי, ישנן הרבה שיטות שטוענות שיכולות לטפל בבעיה- אבל כפי שכבר כתבתי- הבעיה קשה מאוד לריפוי. בין שאר השיטות שעוסקות בטיפול הבעיה נמנים: טיפול פסיכולוגי בשיטה קוגניטיבית התנהגותית, שזאת שיטה טובה לדעתי הבעיה בשיטה הזאת שכמעט שאין מטפלים שיודעים להשתמש בה. בעבר הכרתי מטפלת מדהימה שעזרה לי מאוד וגם הייתה לי הטבה גדולה, כרגע המטפלת הזאת אינה מקבלת- לצערי הרב. שיטה אחרת שעוסקת בטיפול בבעיה היא הפסיכיאטריה, גם כאן אין פתרונות קסם, השיטה הזאת יכולה לעזור רק לחלק מהסובלים בבעיה, התרופות שניתנות לטיפול בבעיה, גורמות לפעמים לתופעות לוואי לא נעימות בתחילת הטיפול ולפעמים גם בהמשכו. ישנן עוד כמה שיטות שכנראה יכולות לעזור. מקווה שקצת עזרתי. בהצלחה אבי
 

רותם012

New member
טיפול

אחי כמעט בן 24, אחרי הצבא כשלא היה במסגרת מצבו החל להחמיר. היתה תקופה שהוא לקח תרופות-ציפרלקס, אם אני לא טועה. הוא הפסיק כי הוא פחד מתופעות לוואי. לפי מה שהצלחתי להבין ממנו הוא לא הולך לטיפול בגלל שהוא חושב שהוא יכול לעזור לעצמו לבד, בגלל שהוא לא רוצה לדבר על הבעיה שלו עם אף אחד אחר חוץ מהמשפחה הקרובה וגם בגלל ה-OCD עצמו, יש לו בעיה שיהיה רישום כלשהו של הפרטים שלו. תודה רבה לך, אני מאוד מעריכה את התמיכה והעזרה.
 

אבי 122

New member
טיפול, המשך

שלום רותם אם אחיך לקח ציפרלקס- אז כנראה שהוא כבר היה בטיפול פסיכיאטרי - שלא פתר את הבעיה. טיפול שכרוך בתרופות- כרוך ברישום בקופ"ח- אם לוקחים התרופה דרך הקופה. ניתן לקבל טיפול פסיכולוגי בשיטה קוגניטיבית התנהגותית ללא רישום בקופ"ח אם פונים ל: מרפאות בריאות הנפש- באיזור המגורים- ללא תשלום פסיכולוגים פרטיים. אני מניח שכבר קיים רישום של בעייתו בקופ"ח. אפשר לנסות לקבל טיפול פסיכולוגי- דרך הקופה- במחיר מוזל. שלחתי לך הודעה במסר. בהצלחה אבי
 

רותם012

New member
הימנעות מעזרה

סיפרתי לאחי שקניתי בשבילו את הספר "די לאובססיה" והוא אמר לי שהוא לא מתכוון לקרוא אותו, שהוא יתמודד עם הבעיה שלו לבד, בלי שום עזרה, לא פסיכולוג ולא ספר. עכשיו אני ממש מאבדת תקווה..
 

אבי 122

New member
ספר

שלום רותם גישתו של אחיך בעיתית, נראה שחלק מבעיתו- זאת קבלת עזרה. אני מציע שבשלב זה את ואימך תקראו את הספר- ותניחו אותו במקום שאחיך יוכל לראות אותו. אני מציע לשקול אפשרות ליצירת קשר עם מטפל/מטפלת ולהתיעץ בעיניין- אולי כדאי שמטפל יגיע אליכם הביתה. בהצלחה אבי
 

אבי 122

New member
מטפל

רותם, אני מציע שתצייני את מקום מגורייך, כדי שמשתתפי הפורום יוכלו להמליץ לך על מטפל טוב מאזור מגוריך. כפי שכבר כתבתי, איכותו המקצועית של המטפל והכימיה עם המטופל הינם גורמים חשובים מאוד- להצלחת טיפול. אני מציע להתחיל לחפש. בהצלחה !
 

רותם012

New member
מטפל

אמא שלי יצרה קשר לא מזמן עם מטפלת שמצאה דרך האינטרנט, אבל אשמח מאוד לקבל המלצות! אני גרה בראשל"צ
 

אבי 122

New member
מטפלת

אני מכיר בראשל"צ מטפלת בשם מרגלית שרית אחרי 2 פגישות שהיו לי איתה, הרגשתי אכזבה וסיימתי הקשר איתה. אגב המטפלת הזאת סיפרה שהיא עוסקת גם בהדרכה, ומתוך הניסיון איתה (בין השאר) הגעתי למסקנה שאם כך מטפלים המדריכים לא פלא שאין הרבה מטפלים טובים בארץ.
 

רותם012

New member
מטפל/ת

אשמח לקבל המלצות על מטפלים טובים מאזור המרכז, לא חייב מראשל"צ..
 
רותם יקרה

אהבתי מאוד את עצתו של אבי אלייך-על אף שכרגע (כרגע!!) אחיך לא מוכן להיעזר בה.אולי יום אחד ברגע של שקט, הוא דווקא יפתח את הספר כשאף אחד לא ישים לב.. אני ממליצה לך גם לרשום לו את השם של הפורום הזה..אולי אם יראה אנשים שמתמודדים עם קשיים דומים לשלו-הוא פחות יתבייש בעצמו או בקשיים שלו-ויסכים לטפל בעצמו- כי מגיע לו.מגיע לו להפסיק לסבול. אני רוצה אבל רגע לדבר עלייך-כי נראה שגם לך קשה מאוד - במיוחד עם חוסר האונים מול אחיך. לפי הגישה בה אני מאמינה- אנחנו מחויבים בעולם הזה רק להשתדלות ולא להצלחות. לעולם אינך יודעת מה פרי מאמצייך. את עשית מספיק וניסית...עכשיו צריך להמתין. ימימה אביטל אמרה שהמתנה זו מתנה". את זרעת את הזרעים...עכשיו צריך לחכות. אני מאמינה שברגע שאחיך ירגיש שהסבל שלו קשה מנשוא הוא יעשה מהלך. אף אדם לא פונה לטיפול מיד. יש תמיד תהליך של בשילה..לעיתים הוא איטי. את יכולה לכתוב לו מכתב או לומר לו- שאת אוהבת אותו,שאכפת לך ממנו. שאת תתמכי בו- גם אם יפנה לעזרה וגם אם לא. שאת שם בשבילו. ואם הוא יתחרט בהמשך-הדלת אצלך תמיד פתוחה. כשאת אומרת את כל זה את בעצם נותנת לו את התחושה שאת מקבלת אותו כמו שהוא ואת מקבלת את השלב בו הוא נמצא כרגע. אם אנסה להכינס לראש שלו (על אף שאיני מכירה אותו) אני מנחשת שהוא סולד מעצמו, מתבייש בבעיה שלו, מתכחש לה אולי...חוץ מזה,אני מנחשת שלמרות האכפתיות של המשפחה שלו-הוא מרגיש בדידות,מרגיש שלא מבינים אותו... לכן אני מציעה לך לומר לו את כל הדברים הנ"ל-ואז להרפות. לחכות. לתת לו לעבור את המסע שלו, ללמוד את "השיעור" שלו.. אם הוא ידע שאת שם-בכל מקרה ובכל תנאי,גם אם הוא לא ילך לטיפול-הוא יעזר בך בהמשך-כשלא יוכל לשאת את זה יותר. תבטחי בו.תבטחי בך. תבטחי במהלך הטבעי של הדברים. לפעמים אנחנו נמצאים כמה צעדים קדימה לפני האדם עצמו... מניסיון, אני יודעת שקשה לעמוד מנגד- במיוחד כשהאדם שסובל יקר לליבך..אבל אני סבורה שזו הדרך היחידה. עשית כל מה שאת יכולה. עכשיו תשאירי קצת תפקיד לאלוהים
את מוזמנת לשאול כל שאלה. בת-אל משה,עובדת סוציאלית קלינית
 

רותם012

New member
לבת-אל משה

תודה רבה על התמיכה! אני בהחלט אומר לו את הדברים שציינת. אני יודעת שזהו תהליך ארוך. אני באמת מאמינה שאם נרפה הפחד שלו מטיפול יקטן. מאוד נגעת לליבי. נראה לך שאם נעודד אותו ונעזור לו למצוא עבודה זה יועיל למצבו? שוב,תודה על הכל. רותם
 

אבי 122

New member
רותם, אני מתרשם מאוד מרצונך לעזור לאחיך- אבל

אני לא בטוח שאחיך מעוניין בסוג העזרה שאת מוכנה להגיש לו. אולי כדאי שתשאלי אותו באיזה סוג עזרה הוא מעוניין ? לא אהיה מופתע אם תשובתו תהיה שהוא מסתפק בכך שאת ואימך לא תפריעו לו לטפל בענייניו- על פי דרכו...
 

רותם012

New member
אני יודעת שהוא

לא מעוניין בעזרה, מכל סוג, שלי או של כל אחד אחר. אבל אני גם יודעת שלמשפחה יש השפעה גדולה בקשר לזה, לחיוב או לשלילה. אחד הדברים שאנחנו צריכים לעשות זה לא לנדנד או להרצות לו שהוא צריך ללכת לטיפול, זה רק יגרום לו להתגונן ויעצים את הפחד שלו מטיפול. ודבר נוסף זה לא לשתף פעולה עם כל הבקשות שלו שקשורות לאוסידי. זה יגרום לו להרבה סבל, ואולי זה יגרום לו לרצות לשנות את חייו הנוכחיים. אבל את זה צריך לעשות בהדרגה, כדי לא להכניס אותו למצוקה גדולה מידי. בשביל זה אנחנו ניקח ייעוץ מקצועי, שידריך אותנו מה לא לעשות, מה כן לעשות ובאיזה קצב. אני יודעת שזה לא נכון, ולא בריא עבורי, אבל אני מרגישה שהחיים שלו, העתיד שלו, על הכתפיים שלי. אבל מצד שני זה נותן לי דרייב מטורף, וכוח לא להתייאש. אז אני לא ישנה טוב ובוכה הרבה, אבל זה כאין וכאפס לעומת הסבל שלו. ואם הוא יסכים ללכת לטיפול זה יהיה אחד הדברים הכי טובים שקרו לי אם לא הכי טוב. ואפילו אם זה יקרה, אני יודעת שהטיפול הוא קשה ואינטנסיבי ויכול לא להצליח. אבל כמו שאומרים"מסע של אלף מייל מתחיל בצעד אחד".
 
רותם יקרה

רותם יקרה, עבודה ועיסוק זו בריאות (נפשית), אז כן..אני בעד, אבל.....אתם צריכים לעשות זאת בצורה שתראה לאחיך "טבעית". לדוגמא: "הי..בדיוק הדוד חיים מחפש עזרה במשרד שלו,הוא שאל אם תוכל לעבוד אצלו.." משהו בסגנון... אם הוא יראה שאתן לוחצות,והוא "צריך" לרצות אתכן-אז הוא ייסגר ויתרחק.. בהצלחה מכל הלב, בת-אל
 
היי רותם

אני מצרפת מאמר באנגלית שמדבר בדיוק על מקרים משפחתיים כאלה. אני מאוד עסוקה בחודשים האחרונים ואינני מצליחה להתפנות לתרגם אותו. בסופו של דבר אני כן אתרגם אותו אך אינני יודעת מתי זה יתאפשר. אני מקווה שתוכלי להיעזר במאמר גם אם הוא באנגלית. דרך אגב יש באתר שלי מגוון מאמרים שכן תורגמו לעברית שאולי תמצאי אותם לעזר לך או לו (תוכלי פשוט להדפיס לו אותם ולתת לו לקרוא). אולי זה יעבוד. ב ה צ ל ח ה.
 

רותם012

New member
מאמר

קראתי את המאמר, הוא עזר לי להבין הרבה דברים,תודה לך! עכשיו החלק הקשה-ליישם. יש עדיין עניינים יומיומיים שאיני יודעת כיצד אני ומשפחתי צריכים לנהוג. במאמר נכתב שעל המשפחה לא לסייע לו לעשות דברים שלכאורה היה אמור לעשות לבד, אך הOCD מונע ממנו לבצעם. כבר היום התחלתי, הוא ביקש ממני להיכנס לאיזה אתר במחשב, כי הוא לא מסוגל, זה מאמץ מאוד גדול עבורו. כשהסברתי לו למה אני לא מוכנה הוא הגיב בכעס. ולמרות שאני יודעת שאני עושה את זה בשביל לעזור לו, אני מרגישה אשמה, שאני אחות רעה. יש עוד עניין,אחי חייב להתקלח לפני שהוא נכנס לחדרו. אמא שלי כיבסה את המגבת רחצה שלו, וזאת בניגוד לבקשה שלו שרק הוא יכבס את הבגדים שלו. זה גרם לו לסבל רב, הוא נשאר ער כל הלילה בשביל לעשות כביסה, לבסוף הלך לישון ב-6 בבוקר אחרי שהתקלח. אז מצד אחד זה גורם לו להתמודד עם הבעיה שלו, ואולי נותן לו באיזשהו אופן תמריץ לשנות את חייו וכן ללכת לטיפול, אבל מצד שני זה גורם לו לכל כך הרבה סבל ולהמון המון כעס. אז מה אמא שלי היתה אמורה לעשות? לכבד את הבקשה שלו ולתת לו להמשיך את חייו כיצד שהוא רגיל או להתחיל שינוי, ולגרום לו להתמודד עם הבעיה שלו במטרה שיפנה לעזרה מקצועית בסופו של דבר?
 

אבי 122

New member
רותם, נראה לי שאת ואימך נוהגות נכון

בנושא הזה- אין מסלול קל !!!
 
למעלה