מה לעשות...

מה לעשות...

אני אמא לשלושה ילדים 2 בנות גדולות ובני הקטן בן 9 חודשים. ואני ממש לא יודעת מה לעשות הקטן שלי הופך לבכיין מיום ליום הוא רק בוכה ובוכה, וכלום לא מפריע לו הוא לא אוהב כמעט כלום לאכול אלא רק ב''מלחמה'' איתו. ואני לא יכולה להשאירו לאף אחד שיטפל בו כשאני צריכה לצאת כי הוא ממש ממש בכיין. עיזרו לי לדעת מה לעשות. לציין שאני עדיין מניקה, גם אם אני מכינה לו בקבוק סימילאק לפעמים הוא אוכל אותו ולפעמים זה עולה לי בבריאות עד שאני נכנעת ונותת לו הנקה. מעדן הוא לפעמים אוכל פירות הוא די אוהב ירקות ''מלחמות'' שאוכל גם אוכל אני מכינה ומנסה לתת לו הוא יורק החוצה לא רוצה כלום. אבקש עזרה דחוף מה אעשה עם הבכי שלו ובכלל כל העיניין של האוכל... תודה מראש אמא דואגת.
 

MamaIndia

New member
כמה נושאים

קודם כל, גיל 9 חודשים זה גיל קלאסי לחרדת נטישה. זה אומר שכל התרחקות שלך מלווה בבכי, רוצים המון על הידיים וכו'. אנחנו עברנו תקופה כזו מאדדדדד מתישה עם הגדול. הנחמה היא שזה עובר תוך שבוע-שבועיים-חודש-חודשיים. זה אומר, דווקא לא לנסות להלחם בזה, לדעתי, אלא לספק לו הרבה תשומת לב, אהבה, וגם הרבה על הידיים אם צריך, עד שישתפר. במקביל, חשוב להרגיל אותו לפרידות מסודרות - כל פעם שאת עוזבת אותו, תגידי יפה "ביי ביי", וכשאת חוזרת - נישוקים וחיבוקים. ככה הוא יכול ללמוד שאת עוזבת וחוזרת, ולא נוטשת לעולמים. לגבי סימילאק - את מוכרחה להחליט, אחרת הילד פשוט לומד שאם הוא בוכה את "מוותרת" לו. כלומר, אם חשוב לך שיאכל מבקבוק, תנסי אולי שמישהו אחר יתן לו, כשאת לא נמצאת בסביבה, ככה לא תהיה לו ברירה. אולי עדיף, אם את רוצה להמשיך להניק, שאת תניקי, ולא תתני בקבוק, אם זה אפשרי. בקבוקים יתן מישהו שאין לו ציצי. אם את כן רוצה להפסיק להניק, את צריכה להיות נחושה, ולא לוותר, אחרת זה מבלבל את הילד. לגבי האוכל המוצק - לא לגמרי הבנתי מה אוהב ומה לא, בכל אופן, נגיד שהוא לא אוהב משהו מסויים, תנסי עוד אופציות, נניח - לא אוהב שמנת, תנסי גבינה, לא אוהב גבינה, תנסי קוטג'. כנ"ל לגבי פירות וירקות - לא אוהב טחון, תנסי מגורר, לא אוהב מגורר - תנסי קוביות וכו'. בכלל, זה גיל טוב לתת לו לנסות לאכול לבד, למשל חתיכות פסטה קטנות, קוביות של קציצה, פיסות לחם עם כל מיני דברים וכו'. אבל... הכי חשוב לדעתי - לא לעשות מלחמה. תנסי להוריד קצת מהלחץ עליו, יכול להיות שאחרי שתרפי קצת, בעוד שבוע-שבועיים אולי פתאום ירצה יותר לשתף פעולה. אה, וטיפ אחרון תושיבי אותו ליד שולחן האוכל כשאתם אוכלים, בדר"כ זה פותח להם את התאבון. ותתחילי להציע לו ממה שאתם אוכלים, אבל כמובן בחתיכות קטנות, ובשיקול דעת. בהצלחה.
 
אני לא יודעת אם זו הבעיה אצלך

אמנם כתבת "כלום לא מפריע לו" אבל בני בדיוק בגיל הזה גם היה במשך זמן מה נודניק לא קטן, ואז... יצאו לו שתי שיניים למעלה... ולאחרונה יוצאות לו שתי שינים טוחנות (דווקא הרופא שלו שם לב לזה ואני לא...) וגם יש לו שעות של בכי ונודניקיות. אני מורחת טי ג'ל וזה לעיתים עוזר (לעיתים לא...) בכל אופן, אני לא יודעת אם זה קשור אבל זה הגיל. לסיכום, נסי לגלות אורח רוח (אני מבינה לליבך, זה לא קל), אמא רגועה= בן רגוע
 
למעלה