מה לעשות?

[lilyhana4505]

מה לעשות?

עוד שנה אני מתגייסת ועד עכשיו מבחינה לימודית לא למדתי או השקעתי. מאז גיל קטן למדתי למבחנים בדקה ה90 ,הכנתי שיעורים או שלא ושרדתי בגלל שאני נבונה,אבל יש גבול אפילו לזה ונראה שהחומר הלימודי נעשה כול כך קשה עד כדי כך שאני צריכה לשבת וללמוד.זאת שנה קריטית, אבל אני לא מצליחה לגרום לעצמי לשבת וללמוד אין לי חשק,זה לא ממש מושך אותי ואני דוחה דברים וחושבת (מהכרות עם עצמי) שביומים אני יכולה לדחוס המון חומר בלי בעיה,נכון זאת לא בעיה אבל עם גישה כזאת בסוף קורה שמפספסים ונופלים.איזה מין תרגילים אני יכולה לעשות, לתמרן ,להגיד בשביל לדרבן את עצמי,אני יודעת שאם אני חושפת את הצד השלילי בזה ורואה בזה נטל אז ברור שאני לא יצליח לשבת וללמוד, אבל אם אני יקח את זה בקלות זה יבא בקלות ,ונגיד שישמתי את זה ,זה קל וזה כיף...(כן ויש לי מקצועות כאלה) אבל עדיין אני לא משקיעה בהם אני דוחה ודוחה ותקועה בשיגרה שהזמן בה עוצר מלכת ואני פשוט לא מבינה שהעתיד קרב(למרות שאני מודעת) ואני הולכת להתרסק! הלוואי שהיה לי בצד ,יושב לי על הכתף שדון או מלאך שיתן לי איזו סטירה בשביל שאני יגש לעניינים, אבל כלום לא עוזר מגיל קטן ההורים ניסו לדרבן :בצעקות ואיומים עבר לבקשות ובכי ואז הם וויתרו ואני כאילו מהתחלה זה לא מעניין אותי יש לי אופי אדיש ונוח(נוח לאופי עם מצבים ,מסתגל כזה) אבל סבבה החיים לא כאלה, זה קשה בחוץ ובלי מקצוע אכלתי אותה .יש לי את הראש והיכולת ,חסרה לי מוטיבציה ...מה לעשות? (נ.ב-תודה מראש ו...ה-צ-י-ל-ו!)

 

[bridges]

מה המחירים ומה הרווחים שיש לך?

היי, תודה שפנית לפורום שלנו. אנחנו נשמח לעשות את כל מה שביכולתנו. כשקראתי את מה שכתבת, היה מאוד ברור לי מה המחיר שאת משלמת על הדחיינות. השאלה שלי היא אחרת: מה המחירים שאת משלמת ומה הרווחים שלך מלהתלונן על הדחיינות? רונן

 

[lilyhana4505]

תשובה:

הדבר היחיד שאני יכולה לראות את עצמי כמשלמת על ההתלוננות של הדחיה זה רק כספי במצב שאני יקח קורס או לא יודעת מה,או אולי ההרגשה שאני משלמת בחשיפת החולשות שלי והפגמים שלי (אבל זה לא המקרה לא אכפת לי),אני רואה רק רווחים אם כבר להכיר בבעיה ,לבקש עזרה,לנסות להתמודד איתה והכול מתחיל מהתלוננות כי זה כמו בריון שמציק ,עד שאני לא התלונן זה לא יפסק ואי אפשר למנוע או לעשות כלום... (יכול להיות שלא ממש הבנתי את השאלה כי כשאני קוראת את זה עוד פעם יש לזה כול מיני משמועיות ,לשאלה...)

 

[lilyhana4505]

נ.ב:

אם זאת היתה רמיזה של במקום להתלונן תכירי בבעיה ותעשי משהו אז זה לא ככה,היתי עושה משהו אם היתי יודעת מה והקטע פה זה לא ללמוד זה איך להביא אותי ללמידה.

 

[bridges]

אני לא נוהג לרמוז

אם אני רוצה להגיד משהו אני אומר את זה ישר. אני מאמין שמתוך חקירת אותה תלונה תוכלי להגיע תשובה. רונן

 

[bridges]

אני אנסח את זה קצת אחרת

אני רוצה להוכיר אותך על כך שאת מסתכלת על השאלה בצורה רצינית ואותנטית. אני חושב שהבנת את השאלה, במיוחד בחלק השני של התשובה (כלומר ברווחים). כוונתי היא יותר בכיוון הרגשי. הייתי רוצה ללכת איתך עם הדימוי של הבריון הזה שמציק לך (אני אוהב מאוד לעבוד עם דימויים). כשיש בריון שמציק לך, זה מאוד נכון להתלונן על כך במשטרה (זה נקרא לקחת אחריות) אולם הרבה לפני זה בד"כ יש לנו תלונה כלפי עצמינו, זה יכול להיות "למה אני כזה חלש" או "למה הוא נטפל דווקא אליי". לתלונה הזאת כלפי עצמינו יש מחירים ויש רווחים. מהם אותם מחירים ומהם אותם רווחים? האם הם קשורים למחירים והרווחים שיש לך מהתלונה שלך "למה אני דוחה את לימודיי"? רונן

 

[lilyhana4505]

לזה התכוונת?

למה אני דוחה את לימודיי...זה לא רק הלימודים זה הכול...זה יותר עמוק מזה ומורכב.בהתחלה שהתלוננתי על זה...תמיד הרגשתי רע.אני כאילו יודעת שאני יכולה ,אני מסוגלת לממש אבל אני לא מצליחה להביא את עצמי למימוש ומרגישה חיסרון,ריקנות,אי סיפוק.ההתלוננות מביאה אותי למודע,למציאות אך היא מנפצת את הבועה שלי ,את החלומות ההזויים. ההתלוננות עולה לי ,כשזה בא ממני אלי ,אני מרגישה כאילו אני צריכה להתמודד עם המציאות,להתבגר,להמשיך הלאה,לגדול ולהתפורר,אני דוחה כי באותו רגע הזמן לא זז לי ונוח כי כשאני מביטה בסביבה הכול נראה נעים ושלוו ,כול יום אותו דבר ,יפיפה ולא משנה מה אני יעשה זה לא ישתנה ,ההרגשה הזאת שיהיה בסדר ומישהו מחזיק אותי, שולטת בי.אפשר להגדיר את זה כאמונה או רוגע אבל למרות העובדה שאני מרגישה אכזבה להורי,שאני יודעת טוב מאוד שזה יכול לעלות לי ביוקר ושזה יעלה לי (אני באה ממשפחה של שלושה נפשות פלוס כלבה עם שכר מינימום ואני אמורה להביןן את הערך של הכסף וכמה הוא חשוב ,הוא עלה לי בבריאות הורי אבל לא מזיז לי להביא עוד דור, את עצמי למצבם כי כשאנחנו ביחד ,בבית יושבים ורובצים, טוב לי-חשוב להזכיר שאין לי חיים חברתיים ממש אני מנותקת!המציאות שלי ורודה וגם העולם שאני רואה מבעד עיניי למרות שכולם מסביב שונאים אותנו {אנטישמים} ,למרות שיש אנשים רעים ומסוכנים,יש סמים ומלחמות אני רואה בעולם הזה מקום אממ בוא נקצין סביר?). לא ממש אכפת לי וזה לא חשוב לי ...מה אני יעשה ,מה הלאה?(זה צריך להיות חשוב וצריכים לשנות זאת ,שאני יישם בשבילי לא בשביל הוריי) (עשיתי בלאגן!!!)

 

[bridges]

כלומר...

ברשותך אני אשים את שאר הדברים בצד ואתמקד בשאלה המקורית: בדחיית הלימודים. את אותה עבודה את יכולה לעשות גם על שאר הדברים. את אומרת שהתלונה עולה לך במימוש העצמי, בהרגשת המליאות שלך, בסיפוק שלך, בבריאות שלך וגם ביחסים שלך עם הורייך ובכלל. אני מציע ששאר הדברים הם רווחים שלך (את בהחלט לא חייבת לקבל את זה אבל אני מזמין אותך להסתכל את זה). אני מציע שהתלונה לא עוזרת לך להתמודד עם המציאות אלא ההיפך, היא מאפשרת לך להמשיך ולהתחמק מהמציאות. היא לא עוזרת לך להתבגר אלא ההיפך, היא משאירה אותך כילדה הקטנה. היא לא עוזרת לך להמשיך הלאה אלא תוקעת אותך במקום. אני מזמין אותך לתרגיל מחשבתי מעניין. בואי נניח שהתלונה הזאת לא קיימת, באיזשהו דרך פלאית הצלחת למחוק אותה מהמוח שלך וכל המחירים שכתבת הופכים לרווחים: את מממשת את עצמך, את מרגישה מליאות, סיפוק, בריאות ויש לך יחסים טובים. בואי נניח וזה קורה. מה את עושה עכשיו? איזה תוצאות יש לך? רונן

 

[lilyhana4505]

מעניין...

אני לא מתלוננת ,ממשת את עצמי ,עושה משהו באמת משמעותי בחיי ומצליחה לסיים פרויקטים ועבודות בלי פחד של יכולת להיכשל ומצליחה. אני ירגיש מבוגרת ,אחראית,בעלת כוח ,שיכולה לשלוט בחייה,אולי אפילו יהיה קפדנית וערנית יותר כמו אישה קטנה. נשמע נחמד אבל באמת מה הלאה? נכון לא היו לי בעיות ודאגות על הראש ואני יוכל להקדיש שעות פנאי לדברים בלי פחד שאני דוחה או מחמיצה משהו חשוב.אבל החיים היו מאורגנים ואני יהיה שקועה בזה,זה נשמע לי מפחיד ולא כול כך נעים. זה לא מרגיש כמוני ,ולמרות שאני לא נותנת לעצמי להתפתח ולגדול ,אני משמרת משהו אחר או שאולי הוא יהיה שם גם אחרי מהפכה? אני מרגישה שאם אני ישקיע זה יבוא לי בקלות ואני יכולה זה לא קשה בכלל לקחת את הספר לשבת ולקרוא,מה לעזאזל מונע ממני מלעשות את זה?! וגם שאני יעשה את זה (אני הולכת לעשות את זה עוד מעט כי אין לי בררה) עדיין אני יחשוב על דברים אחרים שסתם לא רלוונטים כאילו אני בחיים לא שם.(מול הספר לומדת-כוונה:/ ) זהו זזתי ללמוד(וזה לא בא מדירבון השיחה-מצטערת.ההורים שלי מתחילים לשאול לגבי הלימודים וזה מסמר לי תשיער!)

 

[lilyhana4505]

עכשיו שאני חושבת וקוראת את מה שכתבתי

עדיין אני מנסה לחפור ולמצוא סיבות למה לא לקחת את עצמי בידים,זה לשחק מחבואים עם עצמי(מקורי). התלוננות לא תעזור ובטח לא ניסיון להעיר את עצמי כי אני ערה,אני צריכה להיות מעשית, אם נלך במילים אני יסיים במילים כי לפלסף ולסובב את השיחה והמצב אני יודעת (נו מה ההורים שלי ויתרו לי אחרי שהרגישו בחילה מתחושת הקרוסלה שנתתי להם)

 

[bridges]

אני חושב שיש לך מספיק חומר

עכשיו באמת הגיע הזמן למעשים. איזה מעשה שאת יכולה לעשות בימים הקרובים יביא לידי ביטוי את הרווחים שאת רוצה להשיג (מימוש עצמי, בריאות וכו'...)? רונן

 

[lilyhana4505]

תשובה:

התחלתי ללמוד יש לי קוצים בתחת ואני עושה הרבה הפסקות קמה ומתיישבת,זה מחרפן לסכם למה אי אפשר רק לקרוא! מה שהתמשמש(בכוונה כתבי ככה) אולי יהיה לי פחות לחץ שאני עלולה להכשל בניגוד ללחץ שאני מתחרפנת(אה אה אה) אמממ ההורים שלי ישנו בנחת אני ירגיש שאני עושה משהו עם עצמי ובסוף היום כשאני ילך לישון אני ירגיש ויגיד "עשיתי משהו היום "(דווקא מעלה בי חיוך המחשבה הזאת) תאמת יש לי המון ללמוד והדקות ספורות אבל כשאני נכנסת לזה אני יכולה (קדימה את יכולה לעשות את זה!) טוף זזתי ללמוד(זאת היתה הפסקה קצרה...לא!)

 

[לי אור ברמן]

דרך נוספת לסכם

היי, קראתי את השרשור עד כה וראיתי את הלמידה שהפקת כאן בפורום- למידה עצמית הכוללת קריאה, הבנה, מחשבה, סיכום וכתיבה. שמת לב שהצלחת להפיק תהליך למידה?

הרשי לי להציע דרכי סיכום מגוונות חוץ מהסיכום הקלאסי: אפשר תמיד להקליט את עצמך מסכמת ולהקשיב להקלטה בצורה ממוקדת ומרוכזת. אפשר לסכם בצורה של תרשים זרימה. אפשר לסכם בהמון דרכים שונות. השאלה החשובה היא: איך את תזכרי את חומר הלימוד בצורה הטובה ביותר?

 

[lilyhana4505]

נחמד^^

כבר השתמשתי בשיטות האלו ניסיתי הרבה שיטות(גיוונתי) בשביל למצוא תשיטה האידיאלית ללמוד. הקלטתי את עצמי ושמעתי הקלטות. או היו פעמים שהיתי מכתיבה את ההקלטה במחשב. סיכומים לפי נקודות ותרשימי זרימה. היתי קוראת ומסבירה למתנדב שלא היה לו שמץ מה אני קוראת או שאימא שלי היתה מקריאה לי

 

[ענבל כהן חמו]

עוד זוית

קראתי את מה שכתבת בכל השרשור. מתוך מה שקראתי עולים קוים של בעיות קשב וריכוז - האם זו אפשרות שבדקת? את יכולה לקרוא בקישור כאן על סימפטומים של קשב וריכוז. לאנשים עם בעיות קשב וריכוז, קשה להתמיד במשימות לא מעניינות, וקשה יותר ליצור מוטיבציה למשימות כאילו. יש די הרבה אפשרויות לסייע - החל מטיפול תרופתי אשר פשוט "יוצר פוקוס" ומאפשר להתרכז וכל באימון אישי על ידי מאמנים שמתמחים בנושא - כדי ליצור טכניקות התארגנות ולמידה.

 

[האלי]

One step at a time

השאלה הראשונה שעלתה לי למקרא דברייך היא: "מה את רוצה?". כדי לכוון אותך לתשובה שאותה אני מבקש אספר לך ברשותך מה שאמר לי המחנך שהכי הערכתי בימי בית הספר שלי. הוא אמר: "אם אפשר היה, הייתי נותן לכם (לנו התלמידים) כתב זיכוי לשלוש שנות לימוד. תבואו לממש אותו כשתרצו ללמוד. עכשיו לא הלימודים הם מה שמעניין אתכם. אני מזמין אותך לשים לב, מה באמת את רוצה? מה באמת מעסיק את דעתך? לאן את רוצה לכוון את עצמך? ואין לי שום בעיה אם התשובות לשאלות האלו לא עולות בקנה אחד. קודם בואי נדע איפה את עומדת ואז נוכל לכוון את צעדייך אל המקום שאליו את רוצה להגיע. תהני.