מה לעשות?

[Sleepwalker]

מה לעשות?

אני מרגיש מאוד בודד... אנימ רגיש שהחברים שיש לי הם לא באמת חברים ושהם סתם אנשים שאתם אני מעביר את הזמן. בקושי אפשר לסמוך על מישהו...החוסר בטחון הזה באנשים ממש מדכא אותי. אני מרגיש שלי יש בעיה בלסמוך על אנשים אך עם זאת אני מרגיש שמשהו לא בסדר איתם ועם הסביבה-שהיא עוינת וקרה ולא קשובה.

 

[נטשה אוהבת]

Welcome to the club../images/Emo24.gif

כולנו באותה סירה חבר! sad but true- לפעמים אנשים הקרובים לנו יותר פיזית רחוקים מאתנו נפשית. נכון שכאשר נתקלים באנשים לא אכפתיים קל לאבד את האמון בבני אדם, אולם לא כולם כאלה- גם אם זה נראה לך כך כעת. חפש לך מסגרות בהן אתה יכול לקבל תמיכה מאנשים. אולי אתה גם מקרין איזו עוינות לסביבה וזה מה שהיא מקרינה אליך חזרה? האם ניסית לדבר עם מישהו מהלב? אולי תופתע לטובה.

 

[GALI02]

שלום לך../images/Emo13.gif

אני חושבת שקודם צריך להרגיש טוב עם עצמך. לקבל את עצמך ולקבל תקופות של בדידות בהבנה ובהכרה שזה מצב זמני עד שהאנשים הנכונים ייקלו לדרכך. אבל בו בזמן להיות כנה עם עצמך ולחשוב האם עשיתי הכל כדי לצאת מהמצב הזה? האם זה באמת לא תלוי בי? אני למשל הגעתי למסקנה שהבעייה היא אצלי ולקח לי הרבה זמן להגיע לזה. כי כמוך בדיוק התאכזבתי מהרבה חברים ואיבדתי אמון ובגלל זה הסתגרתי ולא נתתי צ´אנס לאנשים חדשים.

גילי

 

[Sleepwalker]

?

מה הייתה הבעיה שלך ואיך פתרת אותה?

 

[GALI02]

חוסר בטחון בסיסי

ובנוסף אכזבה מאנשים. מאוד הזדהיתי עם מה שכתבת. ואני לצערי עדיין לא פתרתי את הבעייה שלי לגמרי. אבל אני עובדת על זה. הבעייה היא שכרגע אני די בחוסר מסגרת ואין לי הרבה הזדמנויות להכיר אנשים. אני רק מקווה שאני באמת מסוגלת לפתור את זה לבד. כי יש רגעים שאני מרגישה די אבודה. ולעמותם רגעים בדיוק ההפך כך שאני די מבולבלת. מה שאני בטוחה בו זה שאני חייבת להשתנות. חייבת את זה לעצמי ולאנשים שאוהבים אותי. הבעייה היא מאיפה להתחיל ומתי באמת יודעים שהבעייה נפתרה? כי יש רגעים שבהם אני בטוחה שהינה הכל הסתדר אבל אז קורה משהו שמחזיר אותי כמה שלבים אחורה. מצטערת שאין לי עיצות לתת לך. אני בדיוק באותו המצב גילי

 

[אננדה]

היי גילי

אנחנו אף פעם לא חוזרים אחורה. גם אם זה נראה לנו כאילו כן, אנחנו תמיד מתקדמים הלאה. מצבים מסוימים בחיינו נוטים נחזור על עצמם בצורות שונות (אותה גיברת... שינוי אדרת) כאשר אין אנו מטפלים או מסיימים את השיעור שלנו מאותו ארוע או חוויה. בדיוק כמו שפעת או כל מחלה אחרת - אם לא נקפיד לקחת את האנטיביוטיקה בדיוק כמו הוראות הרופא - המחלה תחזור על עצמה בשנית. לעומת זאת - קיימת גם אופציה כי אותו סינריום הינו בעל אותו סיפטומים אך מקורו אחר לגמרי.....ואז צריך לקחת אנטיביוטיקה אחרת לגמרי.. מתי מתחילים? עכשיו!! מתי יודעים כי הבעיה נפתרה? כשמפסיקים לשאול שאלות ומתחילים לראות את הדברים בבהירות. ציינת כי כרגע את לא במסגרת מסודרת, אולי נתחיל בנקודה הזאת? One step at a time

 

[GALI02]

../images/Emo13.gif תודה

I AM WORKING ON IT ובקשר למסגרת-אין לי כרגע מה לעשות אבל אני מתחילה ללמוד באוקטובר וכולי תקווה שזה יהיה מקור לשינוי חיובי- וברור לי שהשינוי צריך לבוא ממני בלי קשר לסביבה אבל אני צריכה את החיזוקים האלו. ולמען האמת נמאס לי לדבר ולטחון את זה ונכון לעכשיו(לצערי זה משתנה כל הזמן)אני נחושה להתחיל לפעול תודה על היחס האמיתי גילי

 

[אין לי שם בסדר?]

אז ככה

קודם כל לא כולנו באותה סירה.. ואם אתה אכן שואף לשנות את מה שקורה איתך, בוא נסה לראות דרך אחרת במקום להצדיק את מה שקורה בזה שכולם ככה. מה שאני תוהה.. הוא.. מי זה זה שפגע בך פעם ככה שהחלטת לא לסמוך על אנשים? מאיפה הרעיון הזה שאי אפשר לסמוך עליהם? ועוד על חברים שלך! כאלה שבוחרים להיות איתך. מה שאתה מרגיש וחושב, זה שלך .. אין לזה בהכרח קשר אמיתי עם המציאות, פשוט ככה אתה רואה את זה.. אז ככה זה בשבילך, ואז כנראה שאתה יוצר את זה ורואה שזה אכן נכון. מה דעתך להתחיל לתת אמון מלא באנשים? להיפתח? לאהוב? לדבר? לתקשר? להגיד הכל? כל אלה.. הם סיכונים, נכון. יש סיכוי שתיפגע.. אבל רק בצורה הזאת יש לך גם סיכוי. אם אתה רוצה פתיחות ואהבה במערכות יחסים שלך, עליך להביא את זה קודם, להביא פתיחות.. להביא אהבה.. להגיד אני אוהב אותך, לדבר מהלב, לסמוך ולהיות פתוח וכנה.. רק ככה אתה נותן לך סיכוי שתקבל את זה בחזרה. כל עוד אתה חושד ולא לוקח סיכון ועושה הכל כדי לא להיפגע .. אתה בעצם כולא את עצמך.. בכלא של עצמך.. במערכות יחסים ריקות מתוכן, שאין בהם כלום, שום עומק, מערכות יחסים רדודות.. תסכול.. שעמום.. הגיע הזמן להתחיל לקחת סיכונים לא?

 

[Sleepwalker]

נכון ולא נכון

אני לא חשדן ופרנואיד כמו שתיארת...אני מרגיש בודד ולא סומך בגלל שאני מכיר את הטבע האנושי...כמעט כל בנאדם שאני מכיר הוא לא אמין והוא אגואיסט...אני מאמין שבימנו להיות "מניאק" ואגואיסט זה מקובל...אין לי בעיה להפתח אל אנשים אבל קשה לי להפתח לכול אחד כי כמעט כולם הם מניאקים שדורכים על אחרים...לאף אחד לא איכפת מאחר-רק מעצמו הבעיה היא בהחלט לא באנשים הסובבים אותי...היא בי...יש לי בעיה של חוסר בביטחון עצמי...קשה לי להתנהג בטבעיות בחברה ליד אנשים...אני מרגיש לחץ וחוסר נוחות ובכל הזדמנות אני מסה לברוח אני מרגיש שאני מבייש את עצמי עצם הנוכחות שלי... נכון, צריך לקחת סיכונים אבל משהו בבסיס שלי לא טוב-חוסר בטחון עצמי בסיסי. אני מניח שאם רמת הבטחון העצמי שלי הייתה עולה הייתי אדם יותר טוב ויותר מצליח....

 

[אין לי שם בסדר?]

שמע

לדעתי יש לי עצות מאוד טובות, ואני גם יכול להגיב למה שכתבת לי עכשיו.. אבל יש לי את הרושם שאתה תנסה להישאר במצבך בכל מקרה, כלומר שתיהיה לך תשובה לכל מה שאני אגיד, ותנסה להצדיק את המצב שלך ולהחזיק בזה שאנשים הם חראות הכי חזק שאתה יכול. אני מציע לך דבר ראשון לעבוד על הפתיחות שלך.. כי אם אתה יודע כל כך טוב את הכל .. אז איך זה שאתה במצב שאתה לא רוצה להיות בו?

 

[Sleepwalker]

נכון

אני ממש מסכים אתך...אני מקווה להשתפר אני חייב את הזמן והכוח להתחיל לעבוד על עצמי... תודה על העצות .. מאוד עוזר לקבל עצות מאנשים שאתה לא מכיר כי הם יכולים לבקר אותך בלי חשבון ובצורה אוביקטיבית

 

[ליבי29]

איך היחסים שלך עם בני המשפחה

שלך?

 

[Sleepwalker]

אין קשר כ"כ

מרוחקים אני משתדל להמנע לדבר איתם על דברים אישיים...הם אכזבו אותי בכל פעם שניסיתי לדבר איתם על עצמי...אני חיי את החיים שלי בנפרד מהם...השיחות שלנו הם על עניניים טכניים כמו:לימודים-ציונים בעיקר וכו´... אני חושב שהחוסר בטחון שלי נובע ממשהו דפוק אצלי..בלי קשר להורי...

 

[ליבי29]

משהו דפוק אצלך זה בטוח לא. אבל

כמו שגלי אמרה, אל תפחד מהבדידות הזאת. לאט לאט אתה תמצא את האנשים שלך... אתה לומד? עובד? כלומר, יש לך מסגרות שבהן אתה יכול להכיר אנשים?

 

[Sleepwalker]

.

כן אני תלמיד כיתה י"א ויוצא לי לפגוש המון אנשים בגילי בביה"ס וגם מחוץ לביה"ס(חברים של חברים) וכו´ אני מפחד שהבדידות היא חלק בלתי נפרד ממני ומהאופי שלי... אולי קשה לי להתנתק מלהיות לבד?

 

[GALI02]

אין דבר כזה

בדידות שהיא חלק בלתי נפרד ממך. גם אני חשבתי ככה ואתה יודע למה? כי זה הפתרון הקל. אתה פוטר את עצמך מלהשתנות כי בלאוו הכי זה טבוע בך. זה לא נכון!!!חד משמעית ואסור לך לחשוב ככה. אם אתה באמת רוצה להשתנות אז תשנה קודם כל את הגישה. ונכון שזה קשה אבל עושים את זה בשלבים ולא בבת אחת. וגם אם תרגיש בהתחלה שאתה עושה קצת הצגה ושזה לא בא ממך-לא נורא. זאת חלק מהלמידה. ואתה במצב יותר קל ממני כי אתה בתוך מסגרת ויש לך אפשרות להכיר כל יום אנשים חדשים אז תנצל את זה. ושיהיה לנו בהצלחה

גילי