Behind Blue Eyes17
New member
מה לעשות? ../images/Emo53.gif
יש משהו שממש מטריד אותי. לפני שבוע ההורים שלי אמרו שהם מזמינים נופש של שבועיים באיטליה ושוויץ, ממש שמחתי מזה במיוחד שזה באוגוסט, זה אחלה בשביל לנוח,לטייל ולנקות את הראש. וכרגיל, תמיד איך שהמצב ממש משמח גם הבעיה מתחילה להגיע... אני טסה ב3 לאוגוסט וחבר שלי בדיוק יוצא מהצבא ב5 לאוגוסט אחרי 17 יום שהוא יסגור בבסיס. כשאמרתי לו שאני לא אהיה מתי שהוא יחזור הוא ממש התבאס אבל אמר לי "תהני". היום הוא אמר לי שהוא ממש מבואס מהרעיון ושהוא לא יודע איך נמשיך עם הקשר כשלא נפגש יותר מחודש וחצי כי הוא יחזור אחרי זה רק בסוף אוגוסט. אני הייתי דיי בהלם, כי כל הזמן אני יושבת ומחכה לו שיחזור מהצבא וברור לי שזה האילוצים ושזה מה שיש כרגע אבל אין מה לעשות יש את התקופות הרעות האלה וגם צריך להתגבר עליהם. מה הוא חושב שאני לא אתגעגע אליו? הוא כאילו עשה לי רגשות אשם על זה שאני טסה ושאני לא אהיה פה מתי שהוא חוזר.. זה עוד יותר "שימח" אותי לדעת שאני צריכה לטוס בהרגשה חרא שאני בכלל אמורה להינות. ברור שזה יהיה קשה ואני אתגעגע אבל גם לי יש חיים ומגיע לי לנסוע ולהינות, אני יודעת שזה מבאס אותו אבל הוא יכול להבין אותי איכשהוא לא? לבטל את הנסיעה- אין מצב. הזמנו את זה והכול.. אבל איך אני בדיוק אמורה להתמודד עם המצב הזה ולעודד אותו שזה יעבור? איזה עצבים
יש משהו שממש מטריד אותי. לפני שבוע ההורים שלי אמרו שהם מזמינים נופש של שבועיים באיטליה ושוויץ, ממש שמחתי מזה במיוחד שזה באוגוסט, זה אחלה בשביל לנוח,לטייל ולנקות את הראש. וכרגיל, תמיד איך שהמצב ממש משמח גם הבעיה מתחילה להגיע... אני טסה ב3 לאוגוסט וחבר שלי בדיוק יוצא מהצבא ב5 לאוגוסט אחרי 17 יום שהוא יסגור בבסיס. כשאמרתי לו שאני לא אהיה מתי שהוא יחזור הוא ממש התבאס אבל אמר לי "תהני". היום הוא אמר לי שהוא ממש מבואס מהרעיון ושהוא לא יודע איך נמשיך עם הקשר כשלא נפגש יותר מחודש וחצי כי הוא יחזור אחרי זה רק בסוף אוגוסט. אני הייתי דיי בהלם, כי כל הזמן אני יושבת ומחכה לו שיחזור מהצבא וברור לי שזה האילוצים ושזה מה שיש כרגע אבל אין מה לעשות יש את התקופות הרעות האלה וגם צריך להתגבר עליהם. מה הוא חושב שאני לא אתגעגע אליו? הוא כאילו עשה לי רגשות אשם על זה שאני טסה ושאני לא אהיה פה מתי שהוא חוזר.. זה עוד יותר "שימח" אותי לדעת שאני צריכה לטוס בהרגשה חרא שאני בכלל אמורה להינות. ברור שזה יהיה קשה ואני אתגעגע אבל גם לי יש חיים ומגיע לי לנסוע ולהינות, אני יודעת שזה מבאס אותו אבל הוא יכול להבין אותי איכשהוא לא? לבטל את הנסיעה- אין מצב. הזמנו את זה והכול.. אבל איך אני בדיוק אמורה להתמודד עם המצב הזה ולעודד אותו שזה יעבור? איזה עצבים