מה לעשות? Help

[bluewolfski]

מה לעשות? Help

מה לעשות? אני נקרעת... אני ממש לא יודעת מה לעשות. חברה טובה שלי, מאוד טובה, מתחתנת בסוף מרץ.. ממש בסוף, ב- 27 אנחנו אמורים לעזוב את ישראל בסוף פברואר. אני לא אוכל לטוס ולחזור לחתונה, זה פשוט עומס כלכלי כבד מדי. מצד אחד, יאללה זה עוד חודש, אבל מצד שני, אני ממש ממש סובלת בישראל. אני סופרת שעות כבר מרוב היאוש, אני מתה להתחיל את החיים שלנו בבלגיה. אנחנו גם מתגוררים אצל ההורים שלי וזה מאוד מאוד לא קל, בלשון המעטה. לחכות או לא לחכות. להקריב או לחשוב רק על עצמי. אני יודעת שהתשובה היא מה שבסוף אני אחליט אבל אני מתחרפנת עם המחשבות כבר כמה שבועות ואין לי מושג מה נעשה. בעלי משאיר את ההחלטה אצלי. הוא יתמוך בי בכל מקרה, הוא לא רוצה ללחוץ עלי. אני מתחרפנת! מה אתם הייתם עושים? נ.ב. מבחינת החברה - מאוד מאוד חשוב לה שנהיה נוכחים בחתונה, היא אפילו ביקשה שבעלי יעמוד איתה בחופה (במקום אבא שלה שנפטר) . ז"א חשוב מאוד, מצד שני היא מאוד מבינה ותומכת. היא לא גרה בארץ והיא גם פיספסה חתונה של חברה אחרת. היא תבין אם לא נגיע. אנחנו מאוד כנות אחת עם השניה. אני גם מאוד מעורבת בכל הארגונים. ??? what to do ????

 

[Nobilis]

זה פשוט

בעוד מספר שנים, על מה תצטערי יותר? על פחות חודש בבלגיה (אם תחכי לחתונה), או על זה שהחמצת את החתונה (אם תעברו מוקדם יותר)?

 

[תמרגבלינגר]

אפשר לשכור אותך בתור יועץ לקבלת החלטות?

ניסחת את זה מאוד יפה ...

 

[Nobilis]

הכל תלוי במחיר

יעוץ קצר בפורום - חינם

 

[MayFebruar]

לדעתי, תעשי מה זאת רוצה

באמת דילמה לא קלה

לי זה נשמע שאת ממש לא רוצה ללכת. לא בגלל שהחתונה לא חשובה לך אלא בגלל שנמאס וקשה לך. למה ללכת לחתונה בלי רצון אמיתי? (

וכאן אני אשמע מאוד סוציומטית ומכשפה ומרשעת-) ולסבול חודש אקסטרה בשביל כמה שעות של חתונה? אם חברתך באמת מבינה ותומכת, היא תבין למה את לא יכולה לבוא. ואם את כן רוצה ללכת לחתונה, נצלי את החודש הזה הכי טוב שאת יכולה ונסי להינות

 

[Osy2]

תקשיבי ללב שלך

תראי מה את מרגישה בגוף כשאת חושבת על לסוע עכשיו ולפספס את החתונה. ומה את מרגישה בגוף כשחושבת על זה שאת מחכה בישראל עוד חודש ומשתתפת בחתונה. איפה את מרגישה תחושה של שימחה והתרוממות רוח. ואיפה את מרגישה תחושה של כובד ומועקה. את יודעת את התשובה. רק תקשיבי לעצמך. בהצלחה

 

[bluewolfski]

תודה

הבעיה היא שאני מתבאסת על שתי האופציות... אוףף ! למה היא לא מתחתנת בקיץ כמו כולם?!! היינו יכולים עד אז כבר להתייצב יותר ולטרוח להגיע . זה עשה לי טוב לחלוק את העניין, אני עדיין לא יודעת מה נעשה. כשנחליט, נחליט. חודש זה מלא מלא זמן בשביל כמה שעות של חתונה. אני חושבת שזאת כן הקרבה גדולה, אבל אני גם אוהבת אותה ורוצה לשמוח איתה ולהיות נוכחת בשמחה שלה. איף!

נראה... תודה רבה

 

[MayFebruar]

בדיוק לפני כמה שעות

חברה בפייסבוק שחיה באירופה סיפרה שהיא ראתה חתונה של חברים בשידור ישר. זה יכול להיות סוג של פיתרון אם תחליטו לא היות בחתונה.

 

[TatyBar]

חודש זה המון זמן.

בייחד, כמו שאמרת, שזה רק בשביל כמה שעות. וייתכן שבמהלך החודש הזה תתחילי לפתח טינה כלפיה. כי גם ככה קשה לך. אז ״בגללה״ את צריכה לחכות עוד חודש מייגע. ואת יכולה להיות קצרת רוח ואולי אפילו לא להינות בחתונה כי את רק מחכה שזה יעבור כבר שתוכלי להיות כבר על המטוס.... אני חושבת שמה ש osy כתבה לך הוא נכון. אבל אני חושבת גם שאת כבר יודעת את התשובה. אבל לא נעים לך. באופן אישי, אני לא חושבת שחתונה של חברה, קרובה ככל שתהיה, היא פונקציה כל כך דרמטית בשיקולי החיים שלי, לטווח ארוך. את המעבר את עושה מתי שזה נכון לך. וזה נכון לך מהמון שיקולים וסיבות. את החתונה שלה, תוכלי לציין במחווה יפה ומושקעת, לפני. או אחרי. כי סהכ, לא הטקס הוא שחשוב. אלא העובדה שהיא נישאת. ואם היא חברה טובה, אני חושבת שהיא תוכל להבין את זה. אני בכל אופן, בוודאי לא הייתי מצפה ממישהו לדחות מעבר מדינה בחודש, רק כדי להיות איתי בחתונה עצמה. זה לא נראה לי פרופורציוני בכלל. אבל שוב... לטעמי, כמו שכתבה לך אוסי, תהיי כנה עם מה שאת מרגישה בפנים באמת. את יכולה להטיל מטבע ולהחליט שמה שיוצא, את זה את עושה. ותראי מה תרגישי אם יצא לך להישאר בארץ..(אני הייתי מרגישה מועקה ובעסה ותסעול ואפילו עצבים). או מה תרגישי אם יצא לך לנסוע (אני הייתי מרגישה הקלה, כאילו ההחלטה לנסוע היא לא שלי אז יוצא שלא אני היא לא בסדר... אלא זה ״בזכות״ המטבע...

)

 

[bluewolfski]

אוי ..

טוב, קראתי את התגובות של כולם והאמת היא שהרגשתי הכי נוח עם התגובה שלך (טאטי). אני אדבר איתה היום ואודיע לה שלא תצפה לנוכחות שלי בחתונה. זה קשה לי מצד אחד אבל יש לי הרגשה של הקלה מצד שני. בשבילי חודש זה ה-מ-ו-ן זמן. אנחנו גם ככה בהולד בארץ יותר זמן ממה שחשבנו. והקושי להישאר הוא כנראה מחיר שאני לא מוכנה "לשלם" עכשיו. כנראה אחרי שאני אדבר איתה אני ארגיש יותר טוב. הקלה. נראה... נחכה כמה שעות ונרים טלפון לתפוח הגדול

תודה על האוזן

*** לצפות בחתונה בשידור ישיר - וואו, כל כך שנות ה2000

לא נראה לי שזה משהו אפשרי.. אני אברר בכל מקרה

 

[כבר לא טינקרבל]

חודש זה כלום

ואם זו חברה טובה את בטח יודעת על החתונה ממזמן אז בואי נגיד שיכלת לתכנן לטוס אחרי החתונה שלה. אם לא קניתם כרטיסים - אני הייתי נשארת ואם קניתם כרטיסים למרות שידעתם שהיא מתחתנת במרץ כנראה שמלכתחילה לא רצית ללכת אז אין פה התלבטות. חברה טובה זה לא משהו זניח. זה לא שאת בחו"ל ואז באמת אם אפשר לבוא אז באים זה בסך הכלל לדחות בחודש. מה כל כ נורא בלבלות עוד חודש עם המשפחה והחברים? אני בדיוק הפוך ממך נשארתי בישראל עוד חודש בשביל חתונה ואחרי שלא מצאתי עוד תירוצים להישאר אמא שלי אמרה לי טוב מספיק לכי לבעלך כבר.

 

[Woking]

שתי אפשרויות

או שהיא אף פעם לא תסלח לך על זה שלא היית בחתונה שלה, או שאת אף פעם לא תסלחי לה על זה שהיא תקעה אותך עוד חודש במדינת הסובל. תבחרי באפשרות שאיתה תוכלי לחיות בשלום.

 

[bluewolfski]

אני בטוחה

שהיא תסלח לי ... טוב , אני אדע בטוח עוד כמה שעות תודה , אהבתי את הכינוי מדינת הסובל

 

[Ricca]

אם זו הייתה חתונת קיץ, ולא היה מדובר בבלגיה

ברור שמוטב היה לפספס את החתונה! אבל מדובר במרץ האביבי, והאלטרנטיבה היא בכל זאת בלגיה, ולכן נראה לי דווקא סבבה לסחוב עוד חודש בארץ הקודש. מה גם שחתונות של חברות קרובות זה כיף לא נורמאלי. במיוחד אם את מלווה. המלווה שלי בכתה 4 פעמים, עוד לפני החופה.

 

[כבר לא טינקרבל]

גם אם זה קיץ

היית מפספסת חתונה של חברה טובה בשביל חודש? לי יצא לפספס חתונה של חברה טובה ושלחתי לה מתנה וכשבאתי לארץ היא בדיוק היתה לפני לידה כך שלמזלי באירוע של הלידה הייתי. היא כמובן הבינה שלא יכלתי לבוא לחתונה כי הייתי בחו"ל אבל אם הייתי בארץ ולא הייתי הולכת איזו מן חברה הייתי?

 

[Ricca]

האמת שאני פיספסתי המון חתונות של חברים קרובים

ואני סה"כ די מתבאסת על זה. אני אוהבת חתונות (לא באמצע שבוע!!!)

 

[כבר לא טינקרבל]

בסדר פספסת כי

לא היית בארץ זה מובן. חתונות של חברים זה באמת כיף!

 

[bluewolfski]

ברור שחתונות זה כיף

וברור שחתונות של חברות טובות זה חשוב ומרגש. אבל העניין הוא מה המחיר שאני מרגישה שאני משלמת או מה אני מרגישה שאני מקריבה בשביל בן אדם אחר. אין לי ספק שאני חברה טובה. אני נאמנה ואני אוהבת ואני טוטאלית, אבל, בן אדם צריך לחשוב על עצמו ועל המשפחה שלו קודם כל ואז גם יהיה לו מקום לאנשים אחרים. בסך הכל, זה שהעליתי כאן את ההתלבטות שלי מאוד עזר לי להבין שאני כנראה לא מוכנה לשלם את המחיר הזה. אני גם לא חושבת שזה מעיד משהו טוב או רע על החברות שלנו או עליי בתור חברה. אנחנו לא חברות שתי דקות, ויש הרבה הבנה ואהבה ביננו. אני דווקא חושבת שאנחנו חברות מספיק טובות והחברות מספיק חשובה שהיא תבין את המצב. שוב, להזכיר, היא גם פספסה חתונה של חברת ילדות בגלל מעבר לחו"ל אז היא היתה במצב שלי.

 

[כבר לא טינקרבל]

ברור את תעשי מה שטוב ונוח לך

אגב התשובה של נוביליס היא תדובה חכמה כי הוא לא אמר לך את דעתו או מה הוא חושב שאת צריכה לעשות הוא פשוט נתן לך דרך אחרת להתסכל על הדברים. לעומתו התגובה שלי היא מאוד אישית ואני הסתכלתי על עצמי כששאלת. אני לא מבקרת אותך אבל כמי שהתחתנה לא מזמן אני יודעת כמה היה חשוב לי לראות את החברות שלי בחתונה וכמה הנוכחות שלהן תרמה. אני גם לא הייתי כועסת אם מישהי לא היתה יכולה לבוא בגלל סיבה מוצדקת. את חושבת על עצמך קודם בסדר. אני הרבה פעמים חושבת גם על אחרים בהחלטות כאלה (הרי לא מדובר בהחלטה הרת גורל) וברור שאני אשים את הרגשות של חברה שלי במקום גבוה אם אני הייתי צריכה להחליט. אף אחד לא מבקש ממך להקריב ואם את רואה בזה "הקרבה" אז תעשי מה שאת חושבת. אני רק מציעה לך לבדוק איתה ואז להחליט. אם היא חברה טובה את תדעי אם היא אומרת לך מה שאת רוצה לשמוע או שהיא מבקשת ממך להקשיב.

 

[bluewolfski]

דיברתי איתה.

זה היה לא נעים, אבל טוב שדיברנו על זה. אני מבינה את מה שאת אומרת , ואני מודה לכולם על התגובות , גם אם הן אישיות וגם אם זאת עצה טובה ואובייקטיבית. כמו שאמרתי, זה גרם לי לחשוב ולהתחבר יותר למה שאני מרגישה יותר בנוח. אולי עוד תהיה הפתעה ואני כן אוכל להגיע, נראה מה יהיה עד אז כי מפה קשה לדעת מה יהיה עוד חודש וחצי. בקשר לחתונה, אני כל כך מעורבת בהכנות ואני גם עוזרת בארגונים של הרבה דברים ואנחנו חברות מאוד קרובות שאני מרגישה שזה לא מה שיעכיר את החברות. בנימה יותר אישית, לי זה לא ממש הפריע בחתונה שאנשים מסוימים לא הגיעו. אני ובעלי בקושי הזמנו אנשים ואם אני עוד יותר אשתף, בגלל בעיה שהיתה במשפחה, אח שלי לא היה בחתונה שלי. עכשיו הכל בסדר ביחסים שלנו ואני יכולה להגיד בבטחון מלא שאני לא מרגישה כעס או טינה או אכזבה או פספוס. באותה התקופה זה פשוט לא היה יכול לקרות ואני מבינה את זה. ישבנו שנה אחרי עם האלבום ועם הוידאו של החתונה והיה נחמד מאוד. מי שיכל להיות באותו היום שמחתי ומי שלא , מנסיון זה ממש לא היה נוראי. מבחינתי שיא החתונה והעיקר של החתונה היה - ה12 דקות מתחת לחופה עם הרב ועם בעלי שאותו אני אוהבת יותר מכל ובשביל המטרה הזאת התכנסנו בתכלס. טוב, אם תהיה הפתעה בסוף מרץ אני אשתף. ושוב תודה לכולם, זה מדהים אותי כל פעם מחדש איך יש כאן אוירה תומכת ואיך לאנשים בפורום אכפת.

תודה