עובדות מצערות לגבי המושג
"לא התעללות" הורים סוערים, פנו אלי, אחרי שהאם ראתה סוג של " התעללות נפשית בתינוקת בת 10 חודשים" ממרפסת ביתה הצופה על גן, בו שהתה בתה. ההתנהגות(שלא הוגדרה על ידי המשטרה, המועצה לשלום הילד, המפקחת על הגנים הפרטיים בישוב), היתה: תינוקת בת 10 חודשים בכתה הרבה, אפילו צרחה, בזמן ששאר הילדים והתינוקות שהו בחצר. המטפלות התיחסו במילים ביקורתיות לעובדה שהיא בוכה כל הזמן, והחליטו, על דעת מפעילת המקום, "לאפסן" את התינוקת במרתף הצמוד לחצר. היא שהתה שם במשך חצי שעה, צורחת, עד שנרדמה. התשובה שקבלה האם ההמומה, (שמעבר להוצאה מהירה של בתה מהגן), שפנתה ל"מועצה הישראלית למען שלום הילד" בראשותו של יצחק קדמן, מגב מ. שתפקידה לקבל את ההודעות ולהתיחס להן:"אולי התינוקת מכירה את החדר?". אם שהיתה בעבר לקוחה שלי, שאליה מגיעות ההודעות מהמועצה, במסגרת תפקידה המקצועי עליו קבלה מינוי משופט- אמרה לי שהמועצה לא עושה דבר, ואם ההורים רוצים להזיז משהו בגן הזה,ולסגוראותו הם צריכים לפנות לעיתונות. כי מדובר באישיות שאסור לה להפעיל מסגרת לטיפול בילדים(בית המשפט, בתהליך גרושין מבעלה הראשון קבע "משמורת הילדים על ידי האב ולא האם"). העובדות מסופרות על ידה , ללא שום חשש, לחברות, למטפלות שעובדות אתה. הדברים בגן ידועים כחמורים מאד, אבל רק בכיוון התעללות נפשית. אין סימני כוויות, אין סימני שברים, אין סימני חנק. המשטרה לא עשתה דבר עם 5 תלונות שהוגשו על יד האם וארבע מטפלות. השוטרים צעקו על המטפלות המבוהלות, שהעזו להתלונן, משום שפחדו מאד מבעלת המקום(למה לא התלוננו קודם, ושהן עברו עבירה על החוק שמשמעותה מאסר, מה שנכון מבחינה חוקית). המטפלת החמישית ברחה וסרבה להעיד. המשטרה קבלה רשימה מלאה של כל הורי הגן.לא עשתה דבר. מפעילת המקום "סובבה" בעדותה את החוקרים. לדבריה "יש לי כסא קבוע בבית משפט, בגלל תביעות שהיא מגישה נגד אחרים" הגן פועל, בפיקוח משרד החינוך( הגננת הקודמת ברחה אחרי שירדה 10 ק"ג, גם היא חששה מבעלת המקום, ולא העזה להגיש תלונה). המפקחת של משרד החינוך פשוט לא מאמינה להורים שפנו אליה, כי היא מתרשמת מאשיותה שובת הלב של בעלת המקום. אתן יודעות מהי ההגדרה הפסיכיטרית לאישיות בעלת שתי פנים? ועצוב מכל, מעט מאד הורים מזהים שמשהו מאד לא בסדר קורה שם. הם מתפעלים מהנקיון, מתכנית לימודים, מציוד =מיכולת שיווקית מדהימה. הם אינם יודעים שכאשר יש שיעור מוסיקה, לא מוציאים את הקטנים מהמיטות, שלא יפריעו. הם לא יודעים שבקבוצה כזו גדולה של תינוקות בני שלושה חדשים ומעלה. רק מנהלת המקום, ולאחרונה עוד אחת, מאכילות את התינוקות, "כדי שלא יהיה לכלוך". האם המתלוננת, מכה על חטא: "איך לא הבנתי, שמשהו כאן לא בסדר,כאשר ביתי חזרה מהגן, ושמלתה כל כך נקיה, שניתן לתלות אותה מחדש בארון". היום בתה חוזרת מלוכלכת ומאושרת מהגן. האם לא הוציאה מיד אחרי שראתה, היא עוד נסתה לדבר עם המנהלת, בעלת העסק, שכעסה עליה מאד, ופשוט כסתה את החצר בגגון מבט יוטה ירוק. האם התעוררה כליל, כאשר בתה החלה להתעורר בלילות בצרחות, נכנסה מתחת למטה, היייתה בוכה כל אחרי הצהרים, חלו שינויים בהתנהגותה, לכיוון דכאוני. הילדה הועברה במהירות לגן אחר. כיום פורחת. ההורים קיבלו, כמו כמה אחרים, הזמנה לבית משפט על הוצאת דיבה. המקום מלא, אין לה צורך בפירסום. האם זה לא נורא?? יש גם מקום כזה בעיר אחרת שאני פועלת בה, אבל שם ההורים כבר קולטים, יודעים, ויש רק 4-5 תמימים שעדיין נופלים בפח היכולת השיווקית המדהימה וכפל הדמויות שמציגה בעלת המקום האחר. עצוב מאד, נורא. הם כל כך קטנים. למה היא צריכה לתת הוראות למטפלות שלה להשקות את התינוקות הבוכים באקמול כדי שירגעו ולא יפריעו לה ברעש שלהם? למה היא צריכה להעיף תינוק צורח על הטרמפולינה, ולצעוק עליו שהוא ..., משום שהוא צועק ובוכה ולא נרגע. והמטפלות הפשוטות, לא יודעות את החוק, פוחדות ממנה פחד מוות, ונשארות במקום "כדי לשמור על התינוקות". נורא!!. דסי
