מה לעשות והאם לעשות?

פרחאדום

New member
מה לעשות והאם לעשות?

אנחנו בשמורת משותפת גרים במרחק הליכה אחד מהשני
השבוע הבת רצתה לקפוץ לבית של האבא לקחת מה כסף שלה שנמצא אצלה בחדר אז הרימה טלפון אליו לשאול האם היא יכולה להכנס לדירה לקחת.
הוא ענה לא!
היא התקשרה אלי בוכה (אני בעבודה) וסיפרה לי
לא הגבתי לתגובה שלו... רק ניסיתי למצוא פתרון איך לארגן לה כסף כדי שתוכל ללכת עם החברה.

ואז שוב התקשרה כדי להגיד לו שהיא שכחה את הנייד שלה והיא צריכה אותו
אז הוא שוב אמר לה אני לא מסכים שתכנסי אלי הביתה
ואז היא שוב התקשרה אלי בוכה והרגעתי אותה שאני אקפיץ אותה ואת החברה ואחכה להם עד שייסיימו.
בסוף יצא יום כיף.

אציין ואומר שכל זה אני יודעת רק ממה שהיא סיפרה לי ואין לי מטרה להמריד את הילדים נגדו או להשניא

בערב אמרתי לה שלא תכעס עלי אבל אבא ואני גרושים וכל אחד מקבל את ההחלטות שלו וזו זכותו להחליט מה שהחליט
אבל ושהבית שלי הוא שלה באותה מידה = שלנו.
אז היא ענתה לי (כולה בת 10)
אבל אבא לא חושב כמוך שהבית שלו זה גם הבית שלי !

שתקתי.
 
אני מניחה שיש לו מה להסתיר

ככל הניראה אשה אחרת
או פורנו
או משהו כזה
שעדיף שהילדה לא תראה..

תגידי לה שמותר לו להגיד לא
והיא צריכה לכבד את זה.
שיש מונח שנקרא "פרטיות" אצל מבוגרים ואנחנו מכבדים אותו.
 

mono760

New member
פעם היה שיר "כשאת אומרת לא למה את מתכוונת"

עבר זמן מה ואז אשה גאה עמדה על הבמה ואמרה
"כשאשה אומרת לא זה לא " והדיחה מפכ'ל מהתפקיד.
אז הנה לנו איש שאומר לא אז למה הוא מתכוון?
 

פרחאדום

New member
לא משנה למה הוא התכוון

משנה מה הילדה הבינה מהלא שלו
והיא הבינה שהבית שלו, שלו. והיא לא חלק מהבית הזה.
 

בדד1

New member
אם אני אמשיך את התגובה של מונו

אם מה שאמרת היה קורה בין גבר לאשה בוגרים
אבל הפוך
גם שם היה חשוב מה שהבין הגבר מ"לא" של אשה
או שלא זה תמיד לא?!

ובקשר למקרה שלך
אני מציע לך לא להתערב ביחסים בין אבא של הילדה לילדה
גם לא לדבר אתה על זה ולהביע את דעתך מולה
אלא לנסות להרגיע בלבד
ואני רואה אפילו דבר אחד או שניים חיוביים במה שהוא אמר לה
(להזכיר לך - היא שכחה את הכסף - היא שכחה את הטלפון)
אם הוא יעמיד לה גבולות אולי היא תהיה קצת יותר מסודרת
(מה שאפשר לדרוש מילדה בגילה)
ולא תתקרצץ על ההורים שלה בכל רגע
 

d a n i e l s 5

New member
נו באמתתתת

איזה פרשנות "יפה" דפקת פה

חינוך, לעמיד לה גבולות .....

ואולי הוא כולה היה באמצע זיון ולא רצה שיפריעו לו :))
 

בדד1

New member
לא מתאים לך

דווקא יצאתי מנקודת הנחה
שאם היא התקשרה לאמא שלה בעבודה
אז סביר שאלו שעות שגם אבא שלה בעבודה
ומכיוון שהוא לא בבית היא בקשה רשות להכנס

מי בכלל עונה לטלפונים באמצע זיון?
 
שניכם טועים

הוא הבריז מהעבודה באותו בוקר אבל היה חייב להיות זמין לשיחות.
 

סגלגלה 1

New member
היי, יש כנראה סיבה

שהאבא יוצר מראש מצב שהבית לא פתוח וחופשי לילדים.
הוא שם גבול.

המחשבה הראשונה שעולה לי בראש, שהוא לא רוצה הפתעות, אם יבואו אליו חברות.

לכל דבר מחיר.

לדעתי ענית לילדה מצויין, את לא צריכה לפתוח את הנושא מול האבא, אני לא חושבת שאת יכולה לשנות את המצב.

אולי להציע לילדה לדבר עם אבא שלה על מה שמפריע לה. שזה תמיד טוב.

זה עיניין של הילדה מול אבא

ובשורה תחתונה, זה לא כל כך נורא, ילדים חכמים, והם מסתגלים..
 

ערסlight

New member
קעצ'קה

קצת התבלבל לך. את לא צריכה לפרש את אבא שלה. [זה קטע שלו.]
אפשר גם להודות שאת לא יודעת.
מה שמעצבן כאן שאת עצמך לא מפנימה שזה לא עיסקך.
 

פרחאדום

New member
אתה אדיוט והדיוט

אם אין לך משהו חכם לומר תשתוק
מכיר את הפתגם "סייג לחוכמה שתיקה"? תפנים!
 
ענית לה נכון לדעתי

את באמת לא יכולה להתערב ולשנות שם כלום,
הייתי גם מזכירה לילדה כל פעם מחדש כשהיא פונה אליך, שהיא יכולה לגשת ולדבר עם אבא שלה באופן ישיר על דברים שמפריעים לה שם,
כמו שאני מניחה שהיא פונה אליך בדברים שמפריעים לה אצלך.
מעבר לזה אנחנו צריכים לדעת להעניק לילדים את הכלים להתמודד לבד עם קשיים כאלו או אחרים, גם בגלל הסיבה הפשוטה
שאנחנו לא אחראים להתנהלות של הצד השני מול הילדים, כמובן שזה משתנה בשניה שקיימת שם סכנה כזו או אחרת.
 

פרחאדום

New member
כבר אמרתי לה הרבה פעמים

כשהיו בעיות קודמות בהתנהלות שלו איתה והיא בכתה לי
שתלך ותדבר איתו.
 
אני מכירה את זה באופן אישי :)

ברוב המקרים זה מאוד קשה לנו מצד אחד להגיד את זה לילדים ולתת להם "להסתדר" לבד,
ומצד שני אנחנו יודעים שבסיטואציות אחרות אנחנו היינו מבררים ומלבנים את הנושא מול ההורה השני.
אנחנו צריכים אבל כל הזמן לזכור שברגע שהפרדנו כוחות,
מהרגע שהתגרשנו,
אין לנו שום זכות להתערב אחד בקשר של השני עם הילדים,
וכמו שכתבו לך כאן כבר בסופו של דבר הילדים מסתדרים.
 

פרחאדום

New member
הילדה שלי מדהימה

והיא תסתדר אני בטוחה
והיא גם תסיק את המסקנות שלה לחיים הקרובים בפרטי והרחוקים בכלל
 
לא הבנתי מה את רוצה להגיד?...

לא הבנתי מה את רוצה להגיד.. או שסתם באת לפרוק את אשר על ליבך..:))

יכול להיות שאת מתארת מקרה חד פעמי , שבגלל נסיבות מיוחדות הוא לא יכל לאפשר להן כניסה., ואם אלה פני הדברים אז אפשר להבין.

אם מדובר באבא שבאופן קבוע לא מרשה שיגיעו אליו ללא נוכחותו.. אז עם כל הצער, זה האבא, לטוב ולרע..

למרות הכל אני מבין שהם כן הולכים אליו, וכן מבקרים אותו בביתו..

ואני בכלל חושב שההורה המשמורן מחוייב לסנגר (במקרים שצריך ואפשר) על ההורה השני.

כולם ירויחו מזה.
 

פרחאדום

New member
המשמורת משותפת

והם אצלו חצי שבוע וכל שבת שניה
וזו לא הפעם הראשונה
אני לא מסנגרת עליו אבל בוודאי שלא מקטרגת
מנסה להסביר לילדה שזו ההחלטה שלו וזכותו להחליט מה שהוא רואה לנכון טוב בשבילה ובשבילו.
זהו.
 
למעלה