מה לעשות בחיים

[lazlaz1]

מה לעשות בחיים

שלום לכולם, אני בת 27 השנה סיימתי תואר בהנדסת תעשייה וניהול ואני לא מוצאת עבודה בתחום כי כולם רוצים ניסיון מה שאין לי... מה גם שאני לא בטוחה שאני רוצה בכלל להתעסק בתחום הזה... אני מרגישה שאני במעיין פרשת דרכים אני לא מוצאת את עצמי אני לא יודעת מה אני רוצה לעשות עם עצמי אם ללכת ללמוד דברים אחרים, להשאר בתחום לפחות בשביל לנסות לראות אם זה מעניין אני פשוט מרגישה מאוד מבולבלת. אני מתלבטת אם ללכת ליעוץ של הכוונה מקצועית כדי שיגידו לי במה אני טובה אבל עצם המחשבה שמשהוא שאני לא מכירה יבוא ויגיד לי במה אני לא או כן טובה לא מסתדרת לי כי אחרי הכל אם יש משהו שאני רוצה להשיג זה אולי לא יבוא בקלות אבל אני אשיג אותו.... הבעיה הכי גדולה היא שאני לא יודעת מה אני רוצה להשיג... ואני שואלת אם עד גיל 27 עוד לא גיליתי מה אני רוצה לעשות בחיים מתי אני אדע??? מתי יפול לי האסימון...

 

[ניבה שור מאמנת]

ל lazlaz1

שלום לך, קודם כל בכל גיל אפשר לגלות מה טוב לך בחיים. מניסיון שלי, אפשר גם ללמוד הרבה תארים ולא למצוא את זה כ"כ מהר... את צודקת בכך שאף אחד אחר לא יכול למצוא עבורך מה הכי טוב לך ובמה את הכי טובה. יש דרכים לעזור לך למצוא את זה בעצמך, למשל ע"י אימון אישי. לגבי מה שתארת כאן: אני הייתי מציעה לך לפעול בשתי דרכים: 1. לבדוק האם המשבר שאת חווה מול תחום העיסוק שאותו למדת לא נובע מהאכזבה והקושי (ששמעתי אותו שלא מעט מהנדסי תעשייה וניהול בתחילת דרכם) למצוא עבודה. האם אם היית מוצאת עכשיו עבודה בתחום אז הוא כן היה מתאים לך? נסי לבדוק מתוך הידע והניסיון שרכשת לגבי התחום במהלך הלימודים. זה מעניין אותך באמת? למה בחרת בו מההתחלה?חשוב לתת על כך את הדעת לפני שמשנים תחום שלמדת 4 שנים. 2. את יכולה בהחלט לבדוק האם יש תחומים נוספים שמעניינים אותך. אם היו לך את כל האפשרויות בעולם - מה היית רוצה לעשות? את מוזמנת לכתוב גם כאן. כל טוב, ניבה

 

[shoukin]

אני בן 30 ולא יודע...

ואומרים לי שהכול עדיין פתוח... לפעמים זה כל כך מתסכל אותי, כאשר חברים שלי, אנשים קרובים בגילי, כבר מסיימים תארים שניים בהנדסה, ואני עדיין תקוע.. האם אתם חושבים שזה בעייה עם לחברה יש תואר שני, ולי אין אפילו תואר ראשון?

 

[ניבה שור מאמנת]

לבן 30

שלום לך, אני לא חושבת שזו בעייה אם אין לך תואר בגיל 30 או בכלל. השאלה היא מה אתה רוצה לעשות בחיים: האם בגיל 30 אתה עושה את מה שאתה מצפה מעצמך לעשות בגיל 30? האם יש לך מטרות? האם אתה פועל כדי להשיגן? אלו השאלות החשובות. לא תמיד תואר הוא הדבר שצריך לעשות או להשיג. כל טוב, ניבה

 

[shoukin]

האמת

לא! בגיל 30 אני לא עושה מה שציפיתי מעצמי לעשות בגיל 30, וזה בין היתר להיות עם תואר ראשון לפחות ועם מקצוע טוב, שאני יאהב שבו אני אצליח גם להרוויח משכורת שאהיה מרוצה ממנה (בין ממוצע השכר במשק לפי 2 מכך). במקום זאת אני מוצא את עצמי בגיל 30 עם עבודה שאני לא סגור לגביה יותר (טכנאי מחשבים ורשתות) ומשכורת..יותר נכון תקציב זעום (קיבוצניק בשלב מועמדות). בטח שלא הייתי רוצה להתעסק עם מחשבים כל החיים שלי, בטח לא ברמה הזו. קצת קשה לי להבין כאשר אנשי מקצוע כמוך מדברים בכלליות על "מטרות" ו"דרכי פעולה" להשגתן. תודה.

 

[ניבה שור מאמנת]

המשך

"מטרות" ו"דרכי פעולה", נשמע לפעמים דבר סתמי, אולי לא חשוב מספיק ושולי. עם זאת, הרבה פעמים אנשים לא מספיק עוצרים לחשוב "רגע, מה אני רוצה באמת?" ומגלים איפה שהוא בדרך שהם לא נמצאים היכן שהיו רוצים להיות. דרך אגב, זה מה שעושים רוב האנשים. זה טוב שאתה מרגיש את התסכול הזה לגבי מה שאתה עושה, כי זה אומר שאתה כן מקדיש מחשבה לעצמך ומרגיש שאין חפיפה בין מה שאתה רוצה לבין מה שאתה עושה בפועל. זה מצויין כי זו הדרך להתחיל לשנות. עכשיו, השלב השני (והקשה ביותר בתהליך) הוא להבין מה אתה באמת רוצה. אחרי שמוצאים מה באמת רוצים ומחדדים את זה, בוחרים במה מתוך זה רוצים להתחיל ובונים לזה דרך פעולה. אולי זה נשמע פשוט, אבל עובדה שלא עשית את זה עד עכשיו - כי זה קשה! יש סיבה (מלבד חוסר בהירות בהגדרת המטרה) לכך שלא עשית עד עכשיו את מה שאתה רוצה לעשות. ההנחה היא, שאם תעשה את מה שאתה רוצה בצורה הדרגתית תוכל להתגבר על הסיבה הזו. עשייה מקדמת ומחזקת. אני מקווה שזה הסבר טוב לגבי השאלה שלך. ועכשיו: אתה רוצה להיות בעל מקצוע טוב ומקצוע טוב עבורך הוא מקצוע שאתה תאהב וגם יאפשר לך להרוויח משכורת שערכה בין ממוצע השכר במשק עד כפול מכך. כרגע הייתי שמה בצד את עניין המשכורת ומשתמשת בו אח"כ כדי לברור את האופציות שלך. הייתי מצמצמת את השאלה שלי ושואלת: מהו עבורך מקצוע שתאהב, אם כל האפשרויות היו פתוחות בפנייך? אתה מוזמן לענות גם כאן. כל טוב, ניבה

 

[shoukin]

תודה

האם התכוונת כי רוב האנשים עוצרים לרגע ותוהים עם הם עוסקים במה שמתאים להם? אני מודע לכך שהתסכול נובע מכך שאיני בטוח שזה התחום שבו אני רוצה לעסוק בעתיד, ואני מחפש משהו אחר, אך מתקשה למצוא מה, מכיוון שאני חושש לטעות (שוב). בעבר הלכתי לאבחון מקצועי, ונמצא כי תחום הנדסה כמו מחשבים ואלקטרוניקה מתאים לי, אז הלכתי על זה..רק הייתי צריך להשלים בגרויו במתמטיקה ופיסיקה ברמה המתאימה, ולא הצלחתי. הבנתי שזה כנראה לא מה שאני אהיה, או באמת הייתי אמור להיות. נתקעתי במקום. עשיתי קורס MCSE במחשבים, אבל זה לא היה נראה לי רציני דיו, מה גם שאיבדתי עניין תוך כדי הקורס עצמו, לא רק בקורס, אלא בכל העולם הזה - אני חושב, לא סגור על זה. זה בכלל לא נשמע פשוט, והאמת שכמו שאת אומרת, זה קשה, אפילו מאוד. תמיד הייתי איש טכני, אף פעם לא עסקתי בעבודות שאינן טכניות. לא מבין למה צריך לשים בצד את עניין המשכורת, האין זה חשוב? אני רוצה משהו יותר סולידי, בטוח, אבל מצד שני משהו הרפתקני. הדילמה תוקעת אותי די קשה. (-:

 

[ניבה שור מאמנת]

בבקשה. המשך

מה שקורה הרבה פעמים שהולכים לאבחון מקצועי שבודק מה המקצועות שמתאימים לך, זה שאתה יוצא באמת עם רשימת מקצועות פוטנציאליים לכישורים שלך, אבל כדי לבחור את המקצוע הנכון יש עוד שיקולים. אמרתי לך לחשוב מה היית רוצה לעשות, אילו כל האפשרויות היו פתוחות בפנייך, ללא מחשבה על גובה השכר או מגבלות אחרות, כי זוהי הדרך לגלות בצורה נקייה את הרצון הנקי שלך. מה שקורה זה שכשניגשים לחשוב מה רוצים לעשות כל אותן מגבלות צצות. את חלקן כתבת כאן. יש כאלה שאינן פתירות ויש כאלה שכן. הבעיה היא שהמגבלות האלה מונעות ממך למצוא מה מתאים לך. אחרי שתמצא מה היית רוצה לעשות, וזה לא צריך להיות מקצוע ספציפי, אלא מה היית רוצה לעשות בו, אז אפשר לפסול אפשרויות על-בסיס רצונות אחרים, כמו גובה השכר, אופי הלימודים וכד'. העניין הוא שגם אז יש סדר עדיפויות בהתאמה של הבחירות שלך מול היכולות והאמצעים שלך. לדוגמה: יכול להיות שתגלה שעיסוק במשהו טכני הוא עיסוק שגורם לך את ההנאה הגדולה ביותר ושם אתה מצליח וטוב לך. אבל, בתחום הזה יש הרבה אופציות של עיסוקים ולא רק דרך לימודי הנדסה. אפשר למשל לעשות רשימה של מקצועות טכניים אפשריים ואז לפסול לפי גובה השכר, סוג הלימודים וכד'. יכול בהחלט להיות שתחום המחשבים, או לפחות התחום הזה כפי שאתה עוסק בו כיום, הוא תחום שבו אתה נמצא ממקום לא נכון. דבר נוסף: כחלק מהתהליך של השינוי, צריך גם לקבל בהבנה את הבחירות שלך בעבר. בעבר עשית בחירות מסויימות, כי היית צעיר יותר. זה בסדר גמור ועכשיו אתה עושה בחירות אחרות. חוץ מזה, שבחיים יש עוד דברים, אני בטוחה שעשית במהלך השנים האלו דברים נוספים כמו הקמת משפחה, אולי טיול, התבססות במקום המגורים שלך (אני לא יודעת אם נולדת בקיבוץ שבו אתה גר, אבל אם לא, אז לוקח זמן להתרגל לגור במקום כזה) וכד'. בקיצור, החיים הם יותר מורכבים וצריך ללמוד לקבל את הבחירות הקודמות שלך בהבנה, כל זמן שזה לא תוקע אותך ואתה מתקדם. כל טוב, ניבה

 

[shoukin]

תודה

נולדתי בקיבוץ, כרגע אני במסלול מועמדות, אך איני משוכנע שארצה להישאר בקיבוץ. עדיין אין לי משפחה, האמת שגם אין לי מערכות יחסים - זו אולי בעיה אחרת, ואולי יש קשר מסוים. דווקא טיולים בחו"ל זה משהו שאני מאוד אוהב, למרות שלא יצא לי לטייל יותר מדי בחו"ל, הטיולים שלי היו ארוכים ביחס לזמן שבדרך שוהים במקומות שטיילתי בהם. הרהרתי לגבי להיות מדריך טיולים, או משהו דומה בתחום שיאפשר לי להיות גם בחו"ל. ייתכן מאוד שאני נמצא בצד הלא נכון של עולם המחשבים. בתור טכנאי, אחרי כמה זמן, העבודה כבר לא מעוררת עניין, ובעיות פשוטות ושגרתיות קצת נהיות מעיקות. למרות שלראות לקוחות שמחים בגלל שפתרתי להם בעיה מטרידה או שיחזרתי להם חומר - זה המעט סיפוק שיש בעבודה הזו. אם אני צריך לחשוב על מקצוע לחיים, ולהסיר את פרמטר השכר, הייתי הולך על משהו שהוא עזרה לזולת, בני אדם או בעלי חיים. בעיקר בעלי חיים.. או משהו שקשור לטבע - אני אוהב טרקים, טיפוס על הרים (לא ברמה של להעפיל לפסגת האוורסט, אך גם זה יכול להיות חלום שאשמח להגשים), ולראות נופים וטבע.. השכר גם חשוב, בשביל לחיות בכבוד, ונדמה לי שללא תואר ראשון - אין לי כל כך מה להציע לנשים, זו עושה אותי חסר ערך. (ואני יודע שזו טעות מחשבתית, אבל לא יכול להשתחרר ממנה). הייתי גם שמח להיות בעל מקצוע חופשי, רו"ח או משפטים, אבל בגילי...וכאשר החיים של קצת מבולגנים כרגע. (-:

 

[ניבה שור מאמנת]

אין בעד מה

כבר מתוך מה שכתבת אפשר לראות שיש מגוון של דברים נוספים שהיית רוצה לעשות. ממה שכתבת אני רואה שאתה אוהב את כל הנושא של טיולים (בארץ ובחו"ל) וטבע וגם עזרה לאנשים ולבע"ח. אפשר לפתח את הברור של הרצון שלך בשני הכיוונים האלה ולהבין אותו טוב יותר. באופן עקרוני, אפשר לשלב בין עיסוקים או לכוון את העיסוק שלך כך שיכיל את מה שאתה אוהב לעשות. לדוגמה: להתפתח כמדריך טיולים/ תיירים/ חו"ל, לצד עבודה כטכנאי מחשבים. לבדוק עבודה הכוללת עזרה לבע"ח ולשלב בה את תחום המחשבים, אולי דרך אינטרנט. אלו סתם דוגמאות קטנות שאני שולפת עכשיו, אבל הן מראות שיש המון אופציות. יש כאן כמובן את הנושא של התפיסה שלך מול עצמך והחשיבות שאתה נותן לתואר הראשון שאין לך. אני כמובן לא חושבת שזה חשוב, אבל שווה לך לבדוק מה אתה עושה עם זה, כדי שתוכל להתקדם בחיים בכל התחומים. תאורטית, אתה תמיד יכול ללמוד לתואר ראשון כלשהוא, למשל באוניברסיטה הפתוחה. עוד דבר שאתה יכול לנסות הוא לברר על מגוון המקצועות שיש בנושאים האלה שרשמת, גם על המקצועות החופשיים שכתבת. זה גם יכול לפתוח לך קצת את הראש. נסה לחפש דוגמאות גם ללא תואר ראשון בהכרח. כל טוב, ניבה

 

[tali300]

תני לעצמך צ'אנס של זמן מוגדר לחפש עבודה בתחום

אולי היאוש של חיפוש עבודה מתערבב עם שאלות אחרות . זו רק הצעה, יכול להיות שאת באמת מתלבטת לגבי תחום העבודה ויכול להיות שאי מציאת עבודה גורמת לך לערער בבחירתך המוקדמת. תבדקי עם עצמך מדוע בחרת במקצוע שלך מלכתחילה , אם השיקולים רק פרקטיים (מקצוע נדרש, פרנסה בטוחה וכו') יכול להיות שבאמת את רוצה משהו אחר "לנשמה" כמו שאומרים. בכל מקרה, בכנות, הייתי ממליצה לך להמשיך לחפש, לנסות להשתלב כמתחילה במקום שאולי מחפש חסרי ניסיון או בתפקיד דומה במחלקה . תקבעי לעצמך מסגרת זמן , נגיד חודשיים (סתם לדוגמה) ואם לא מצאת תחשבי על הסבה. יש דרך הלשכת תעסודה, יש בקורסים מקצועיים, ואפשר פשוט פרטי להחליט שעושים משהו אחר בחיים. לדעתי האישית ומניסיון , "האסימון נופל" אחרי שמשתפשפים קצת בחוץ . אין מה לעשות, בדרך הקשה

יש הרבה שלא מוצאים עצמם, זה לא קשור לגיל , זה קשור למהלך החיים. אל תתיאשי ואל תתבאסי

מה עם הכוונה תעסוקתית בתשלום ? אולי זה יחזק לך את ההרגשה והכיוון