מה למדתי בשבוע שעבר

מה למדתי בשבוע שעבר

פעם בקומונת כוכב אחר (האם יש פה עוד יצוריים משם?) בסוף שבוע היינו מעלים מה למדנו באותו שבוע. אז בשבוע שעבר ובזה שלפניו למדתי שאפילו שאנחנו לפעמים לא מרגישים טוב גם אם זה משהו קשה זה עדיין בגדר בריאות, אבא שלי מאושפז מר"ה ושאני באה לשם הלב מתכווץ. פעם הייתי מתנדבת בבית חולים וכמה שכאב שם זה לא כאב כמו שאני רואה את אבא שלי היקר. *למדתי קצת שמה שאני עושה זה בסדר גם אם הרבה לא בסדר. *למדתי שגם שבנאדם התנהג אלי לא יפה בכלל וכבר לא ידעתי אם הוא מודע לזה למדתי שזה לא בכוונה, המשפט שאמר בסוף לימד אותי על הלב שמסתתר שם עדיין. *למדתי שב"ה השכנועים שלי עשו פרי כבר פעם שניה זה כמובן מכח רצון של האחר ובעזרת הקב"ה אבל חימם לי את הלב לקרוא פה איזה הודעה שככה ידעתי שהשכנוע הביא פרי. *למדתי (ידעתי גם לפני אבל עכשיו יותר) עד כמה אודרי צדיקה (במידה ואת קוראת כאן אז מדובר במשפט שאמרת לי "עדיין זה נסיון שלך לא שלי" למרות שבטח התחרפנת איך דיברתי) למדתי ממך המון. *למדתי שגעגוע זה דבר שמחסל אותי ולחץ מחסל אותי יותר. *למדתי שאין דלת פלדת וחסינת אש (כאב) ללב ולמחשבות, מספיק טלפון אחד לפני החג שיחזיר אותי לעולם הזה. *למדתי שיש תרופות מסוכנות שעושות את האדם לא הוא, אבא שלי לקח תרופה כמה ימים נגד כאבים שכנראה זה כמו מורפיום וכאלה בסגנון ופשוט בכיתי, אנשים נפגעו ממנו ואז מישהי בכתה יום אחרי שאני בכיתי אז הוא אומר לה מה את בוכה זה לא ירפא אותי אז היא אמרה אני לא בוכה על איך שאתה מרגיש כי אני יודעת שבעז"ה תרגיש טוב אבל אני בוכה שאתה פוגע באנשים שאוהבים אותך. אני בכיתי על זה שיש רגעים שזה הופך את אבא שלי למישהו אחר. זה לא המבט הרך שלו בעיניים זה כאילו מבט של מישהו אחר זה כאילו לכמה זמן הוא מישהו אחר. ואז פתאום הוא בקושי זוכר מה היה יום לפני. בקיצר גם אם לא יודעת מה יקרה לכם וגם אם הסבל נורא תזהרו מהתרופות נגד כאבים מהסוג הזה שמשבש את הבנאדם לכמה זמן. *משהו אחד עוד לא למדתי (בעצם בטח עוד הרבה)- אומרים שעד שלא נעמוד בניסיון ה` ימשיך להביא לנו את אותו נסיון. ערב יום כיפור אני במקלחת אני שומעת את סבתא שלי מגיעה, מה ששמעתי כבר גרם לי שוב לסלוד אבל נזכרתי באותו רגע במה שאודליה אמרה לי משהו שאמרו לי בעבר ולא הפנמתי מספיק- זה שמדבר איתך ועושה לך זה כביכול לא הוא, ה` מדבר דרכו. המשך בתגובות .......
 
המשך..

ואז אמרתי לעצמי זהו אני חייבת לעמוד בניסיון. עמדתי בו. ואלוקים הביא לי אותה כנסיון בלי הפסקה. מוצ"ש כבר חשבתי שהעצבים שלי קורסים דיי גם עמדתי בזה בהתחלה חשבתי שאלוקים ירחם עלי ויפסיק עם זה אבל אין הוא תיכנת אותה כמו רובוט ואת המח שלי שגם שאתגבר בסוף היא תעלה לי את הפיוז ואצטער שבכלל עמדתי בנסיון לפני זה. *למדתי שאני צריכה ללמוד להסתדר עם הזמן שיש לי כי לא הגיוני שכמה שאני קמה מוקדם אני לא מספיקה- זה אולי הגיוני בגלל העבודה אבל עדיין אין לי ילדים מתרוצצים בין הרגליים. |שרשרו גם אתם..
 
למעלה