מה למדתי אצל סבתא

[yoavep]

מה למדתי אצל סבתא

ביום שישי, ערב שמחת תורה, נסענו אישתי בני ואני לסופ"ש אצל סבתי הגרה בכרמיאל. כמובן שכל מפגש כזה (שלצערי מתבצע לעיתים רחוקות מידי עקב המרחק - אני גר בראשל"צ) מנוצל ללמידת דברים נוספים ושמיעת סיפורים נחמדים על העבר שלה כילדה במשפחה דתית בערבות של ארגנטינה. מה שלמדתי, וזה סתם סיפור נחמד, הוא שאביה למד בישיבה עד גיל 18 ושהוא שימש כ-"יידיש מאסטרו" כלשונה. בעצם הוא היה הש"צ בבית הכנסת במושובה וילה אשר באנטרה ריוס (פרובינציה בארגנטינה). בנוסף, וכאן מגיע החלק הפחות נחמד, היא מספרת שבראש השנה היא דיברה עם מספר קרובים שגרים שם והם מספרים שהלכו לבית הכנסת בעיר קונקורדיה (עיר שלפני 40 שנים היתה מעוז גדול של יהודים) ובקושי היו שם אנשים. כמו הסיפורים על פולין שפורסמו כאן בפורום גם בארגנטינה, אחת הקהילות הגדולות והמפוארות של יהודי מזרח אירופה לשעבר, היום כמעט ולא נותר כלום... זהו - סתם מצער לשמוע

 

[הדס ח]

לפני הרבה זמן

התפרסמה כתבה ב"מסע אחר" אשר עסקה בתושבי הערבות בארגנטינה שהינם יהודים אבל מזן אחר. הם קצת אינדיאנים כאלה וקצת קאו בויז כאלה. אנסה למצוא את ההפניה המתאימה.... מאד מענין.

 

[הדס ח]

הנה הפרטים

גליון 118, יולי 2001, עמ´48. "יהודים מעבר לסמבטיון" למרגלות הרי האנדים במחוז אראוקו הנידח שבצ´ילה, מתקיימת כבר מאות שנים קהילה קטנה של אינדיוס חודיוס - אינדיאנים יהודים. אלה הם צאצאי יהודים ואנוסים מגורשי ספרד, שמצאו מקלט בחבל הארץ היחיד בצ´ילה שהספרדים לא הצליחו לכבוש. האם היה זה בגלל תנאי השטח או בזכות שת"פ בין יהודים, אינדיאנים ופיראטים כנגד הכובש הספרדי?..... צבי מריןצאצא הקהילה ערך מסע שורשים למקום והכתבה היא פרי רשמיו. מומלץ מאד מאד לקרוא.

 

[yoavep]

זה מעניין אבל ...

משפחתי הגיעה מאוקראינה ב-1904. הם בהחלט לא היו שם מגירוש ספרד

מה גם שמדובר בצ´ילי ולא ארגנטינה ואנחנו לא אינדיאנים!!!

בכל מקרה זה יכול להיות מעניין לקרוא על זה ואולי ביום מן הימים אמצע את הגליון הנ"ל ואקרא אותו. תודה על ההפניה.

 

[הדס ח]

זה רק בקטע של ענין

נזכרתי בזה כי כתבת "ערבות ארגנטינה".....

 

[Horovitz]

סבא שלי הגיע לאנטרה ריוס

ופחות או יותר באותה תקופה. לצערי הבדלי הדורות במשפחתי עצומים ואני מאמינה שסבתך צריכה להיות יותר בגיל של אבי מאשר בגיל של סבי, אך בכל זאת... אולי תוכל לשאול אותה אם הכירה באנטרה ריוס משפחת גורוביץ?! לאב המשפחה (סבי) קראו אהרון (היה מוכר יותר כ "ארקה"). לאם (סבתי) קראו אטל. היו להם 8 ילדים. הצעיר ביותר היה אבא שלי (עזריאל - או אריאל בארגנטינה). גם אנחנו גרים בכרמיאל, אז אולי היא אפילו הכירה אותו. אשמח מאד על כל פרט, אם היא הכירה אותם!

 

[yoavep]

סבתי בת 85 תבל"א

טפו טפו טפו ... אבא שלי (בנה) בן 57 ואני בן 26. איפה זה מסתדר עם משפחתך?

 

[Horovitz]

גילאים במשפחה

אבא שלי ז"ל היה צריך להיות היום בן 75. האח הכי מבוגר שלו שבחיים בן 83 (הרצל - גרגוריו גורוביץ, גר היום בבואנוס איירס). אני לא בטוחה לגבי הגיל של סבא שלי אבל אני יודעת שבין אבא שלי (שהיה הכי צעיר) לבין אחיו הכי מבוגר היה הבדל של כ - 40 שנה! הנכד המבוגר ביותר של סבי (בן דודי) הוא בשנות השבעים המאוחרות לחייו ןהנכדה הצעירה ביותר (אחותי) היא בת 22. זה סיפור מעניין דווקא - אז אני אספר: סבא שלי היה נשוי עם 3 ילדים בדובוסארי מולדובה בסוף המאה ה 19 (בתקופת הפרעות בקישינב). מתישהו בסוף המאה ההיא או בשנים הראשונות של המאה ה 20, הם עלו לארץ (בדרך נולד בן רביעי). אחרי תקופה לא ארוכה בארץ אם המשפחה נפטרה. ואחרי זמן מה נוסף (אני לא יודעת ביוק את הזמנים), אב המשפחה (סבי) נסע מסיבה כלשהי (אחת התעלומות שאני מנסה לברר) לארגנטינה (יכול להיות שקודם נסע להוריו ברוסיה ושם התחתן שוב ונולד לו עוד בן - אבל זאת רק שמועה שאני חושבת שאני מתחילה להפריך). כשנסע נשארו ארבעת ילדיו בארץ (הם היו בערך בני 17, 16, 13 ו 12). הוא השאיר אום בפנימיה, והשאיר כסף עבורם. ויש סיפור שהשאיר איזשהו מלון בירושלים שהיה בבעלותו, כדי לכסות את הוצאות הילדים שלא רצו לנסןע. בארגנטינה הוא התחתן שוב עם סבתי שם נולדו להם 8 ילדים. אבי היה הבן הצעיר ביותר. סבי נפטר כשאבי היה בן 12. וזאת התסבוכת המשפחתית שלי!

 

[Horovitz]

ואפילו עוד לא התחלתי עם הצד של אמא

 

[ornan]

היהודי הנודד

גורלו של העם היהודי, שנאלץ לעזוב את מולדתו לפני 2000 שנה מתבטא אצל כל אחד מאיתנו בסיפור משלו. לכל משפחה הסיפור שלה, הפזורה שלה, ובהתאם לכך תולדות המשפחה. אנחנו אלה שלקחנו על עצמנו לנסות ולהתחקות אחר נדודיהם של משפחותינו, חלק מאיתנו יודעים יותר וחלק מחפשים ומחפשים. בכל דור ודור קמו עלינו לכלותנו ולמרות הפגיעות הקשות, אנו כאן. המסקנות ברורות - מה אנחנו צריכים להנחיל ממשיכינו ברור... לעניין יהודי דרום אמריקה - לפי מיטב הבנתי חלק גדול מהם השכיל לעלות ארצה, רק בשנה האחרונה לפי הנתונים שקראתי מרבית העולים (גם אם המספרים לא גדולים) מרבית העלייה הייתה מארצות אלה. אני מקווה שזו גם הסיבה שהיהודים בעיר שהזכרת התמעטו בגלל עלייתם לארץ ולא בגלל סיבות אחרות. אכן גורלנו בפזורה עצוב ונקווה שכל יהודי העולם יגיעו הנה. חוזקנו בגודלנו וגודל אמונתנו. ארנה

 

[yoavep]

אורנה היקרה

הלוואי שיכולתי לומר כי המיעוט בבית הכנסת נובע מכך שכל היהודים כאן אך אין זה המצב. ההתבוללות עצומה. אתם לא יודעים עד כמה... בדור של הורי (אני בן 26 והורי בני 50-57) יש המון אנשים שהתחתנו עם גויים. בעץ המשפחה שלי לצערי ישנם הרבה מאוד גויים (חצי יהודים וחצי לא ובואו נעזוב לרגע את ההלכה האומרת כי הולכים לפי האם). הקהילה היהודית פשוט דעכה כמו נר ... לאט לאט "אבל בטוח". חבל

 

[ornan]

חששתי להעלות נקודה זו

טני יודעת שבמיוחד בדרום אמריקה יש בעייה קשה של התבוללות, לא ידעתי אם להעלות זאת או לא, גם במשפחת בעלי יש את אותה הבעיה. אחות חמי ז"ל נשאה לבן זכרון יעקב לפני כ 65 שנה, המצוקה הכלכלית כאן הביאה את הוריהם לשלוח אותם לברזיל . לזוג ישראליים-יהודיים נולדו שם 3 ילדים, כולם נשאו לגויים והמשפחה התפרקה לחלוטין. כשהייתה הדודה מגיעה לביקורים בארץ, הבכי שלה היה קורע לב, הכעס על הוריה היה כה גדול. מהו ערך הכסף לעומת שלמות המשפחה. חבל!!! ארנה

 

[הדס ח]

התבוללות

אנחנו רואים את זה כאן בפורום הפרטי שלנו אבל הבעיה היא בכל העולם..... גם בענף המשפחתי שלי בקורסיקה אין כבר כמעט יהודים. רוב הנישואים הם לנוצרים (אחת אפילו היא בת למשפחה נוצרית מנצרת....), ואם לא בדורנו הרי שבדור הבא כל הנישואין כבר יהיו לנוצרים.... פשוט אין מבחר יהודים.... כואב.... אבל אלה עובדות החיים.לפחות כרגע.

 

[הדס ח]

בענין ההתגיירות

בקורסיקה גרה אחת הנשים שאיתה דיברתי בטלפון והיא סיפרה לי שאימה נוצריה ואביה (בן משפחתי) יהודי. הוריה התגרשו בילדותה. היא גדלה אצל סבתה היהודיה, ושם משפחתה כהן. בהגיעה לגיל בגרות הסבירו לה שאפילו ששמה כהן היא נחשבת לנוצריה בעיני היהדות.... מכיוון שגדלה כיהודיה וכזו גם רצתה להשאר, היא טרחה ובאה לארץ, למדה ועברה גיור כהלכה..... הנימוק שלה: אם יבוא היטלר חדש הוא הרי יהרוג אותי. עכשיו שאני יהודיה אמיתית יש לו גם סיבה "טובה" לעשות זאת......

 

[yoavep]

מה יש לחשוש ???

זאת המציאות. כואבת עד כמנה שתיהיה זאת היא המציאות ואולי תפקידנו הוא להעלות את הבעיה הזאת מעלה מעלה לממשלת ישראל שעסוקה לפעמים בשטויות ולהראות להם שבעוד 30 שנים לא ישארו יהודים בתפוצות ולא כי הם בארץ אלא כי הם נעלמו ...

 

[Horovitz]

קרן אור

במהלך חיפושי גיליתי גם אני קרובים רבים שאינם יהודים בשל נישואי התבוללות. אך גיליתי בינהם כאלו הצמאים לקרבה עד כדי כך שהם מבקשים ממני ללמדם על היהדות ועל הישראליות. הם אפילו חוגגים את החגים (על פי הנחיותיי) ומנסים ללמוד עברית. יש לי בן דוד שאמו (דודתי) היתה יהודיה אך אביו לא. הוא נשוי לאישה שאינה יהודיה (היא טוענת שיכול להיות שסבה היה יהודי). שניהם מציגים את עצמם אם שם המשפחה של הדודה כיון שהוא שם יהודי! (לא רק בפני אלא גם בפני כל הסובבים אותם). הם גאים בטיפת היהדות הזורמת בדמם. אני מעריכה יותר אנשים כאלו שבוחרים ביהדות מאלו שנולדו לתוכה ומוכנים לעשות הכל כדי להתרחק ממנה! אני מחבקת אותם בחום אל תוך הדת שלי!

 

[yoavep]

אכן קרן אור

נחמד לשמוע דברים כאלה

 

[EYהודית]

קרני אור...

במשפחתי הסבוכה... המשפחה שאימצה את אימי אחרי השואה, נשואים מעורבים בה הם דבר בשגרה. "דודתי" נשאה ללא יהודי, בנה שהוא יהודי נישא בקרוב לבחורה הולנדית גויה כשרה... אך מסתבר שהכמיהה לשורשים היא משהו מאוד עמוק וחסר שם, שניהם למדו יהדות, היא לא התגיירה. הם הולכים להנשא בטקס שיהיה רובו ככולו יהודי... הכינו אותי מראש, שלא אתפלא כשאגיע לחתונה בדצמבר. כשהייתי אצלם לאחרונה, הוצפתי על ידי החברה בשאלות הקשורות לחגים ומנהגים, לא הכל ידעתי, לבושתי, אבל השתדלתי... חסך ואימוץ שורשים, הייתי קוראת לזה.

 

[חנה גונן]

לאבי יש בעיה עם קרוביו הלא יהודים

כי שתי דודותיה של סבתי אחיות אביה נישאו לרוסים נוצרי ם ולכל אחד מהן נולד בן,זה גרם משבר גדול במישפחה, הסבא רבא שלי התנגד שיחלקו בירושה כי "הכל ילך לגוים שלהן" ואפשר להבין אותו שהרי זאת היתה תקופה נוראית ליהודים באוקרינה והנה הן הולכות ועושת מעשה כזה אבל הסבא של סבתא שלי התעקש על שמירת הקשר בני המישפחה פה תמיד קיבלו מהן מיכתבים ותמונות אבל את סבתי זה העציב מאוד וכל השנים היא טענה שזאת היתה טעות נוראית שלהן.שתיהן גרו עם בעליהם ובניהם היחידים בחרקוב,אחת מתה בזמן המילחמה והשניה ובנה נותרו בחיים.לפני כמה שנים חידש עמנו הבן הזה את הקשר דרך קרוב אחר,הו עצמו גם כן נישא לגויה ביתו באה לארץ וגרה כאן ובנו בא לאחרונה מקנדה אבל אבי לא מעונין בשום קשר ישיר איתם, כי הזעזוע היה בזמנו כל כך גדול, גם יש לנו דודנים שנישאו לגויות והוא לא רוצה לשמוע מהם,אני שישבתי עם סבתא שלי ושמעתי ממנה את כל הסיפור תומכת בו,בעיקרון לא אדחה קרוב הנשוי לגוי אבל לא אעלים ממנו את הרגשתנו כלפי זה כי אני בדעה עם אבי שהתבוללות ממש סכנת נפשות לעם ישראל,ההיסטוריה הראתה שגדלים הסיכוים שבן לזוג כזה לא יחיה חיים יהודים מלאים וזה מפחיד אותי. שלכם חנה גונן

 

[חנה גונן]

למזלי היתה לי סבתא אוהבת וניפלאה

שלא הסתירה ממני שום סיפור מישפחתי קטן כגדול,קשה כקל,הכל שמעתי מפיה על שולחן המיטבח מלווה במאכל טוב כמו שרק היא ידעה להכין והכל טרי וצלול בזיכרוני כביום סיפורו. שלך חנה גונן