את כותבת ש"הזוגיות הזו לא יכלה להתקיים יותר"
ואם זה גורלה של זוגיות, התשובה די ברורה, לא?
שבירה של זוגיות שצריכה להסתיים היא הרי קצת כמו גמילה מחומר ממכר - מהתלות הפיסית והרגשית, מהעונג והביטחון המוכרים.
לגביי זה אפשרי רק cold turkey - לחתוך ולהמשיך הלאה בלי להגניב מבטים לאחור. אחרת זה פשוט רמאות עצמית ומין עינוי רגשי.
בזכות מידה של ציניות שיש לי לגבי מערכות יחסים (בעקבות גילי הישיש), אני יודע שאין "אחת יחידה" אלא שתמיד אוכל לבנות את הזוגיות הבאה - לא זהה, אבל לא פחות טובה.
זה תהליך חיפוש - לא פשוט למצוא התאמה - אבל עם מספיק זמן ורצון זה תמיד קורה.
ומה את יכולה להגיד לה?
אין לי מושג...