מה לא הייתי נותנת כדי שאמי המנוחה תהייה

[האמא הסורגת]

מה לא הייתי נותנת כדי שאמי המנוחה תהייה

לידי הגעגעוגים קשים לי במיוחד בימי שישי ושבת , הריחות מהבית עולים באפי למרות מרחק השנים הרב , אני מתגעגעת אמא , לחיבוק למילה הטובה ובכלל לחברתך , את שהיית לי הנפש התאומה שלי , הלכת לבלי שוב , כמה כואב נכון שזה נשמע מוזר ביותר שאשה בת 65 תתגעגע לאמא שלה שכבר 37 שנה אינה בין החיים, אבל מה לעשות לפעמים זה פורץ ובמיוחד בימי שישי שבת , כמה כואב לי אין לכם מושג .אני עצמי סבתא , אבל סבתא של אינטרנט סבתא של ביוש והיוש ויש לי נכד קטן שלאחורנה התחיל לחייך וכל חיוך שלו זה מיליון דולר , אבל אתם מבינים שאני משוחדת מאוד במה שנוגע לנכד שלי , אבל נמשיך הלאה , בימים שישי שבת כשאני מרגישה לבד אני גם מרגישה קצת אבודה , בין שלל התוכניות בטלויזיה ובין להיות בפייס בוק ובדרך כלל מבקשות ממני החברות לחפש דבר מה עבורן , אני שמחה לעשות זאת אבל באמת קשה מאוד להיות לבד לחלוטין , ואני מאחלת לעצמי למצוא ידיד אמת שיוכל למלא לי את חיי ואולי הגעגועים לא יהיו כל כך רבים לאמי המנוחה , שבת שלום ומבורך לכולכם

 

[אשבל1]

זה לא נשמע לי מוזר...

איבדת את אימך כשהיית אישה צעירה מאוד, כבת 28 בלבד, המון חוויות לא זכיתן לחוות ביחד, והכאב שלצד הגעגוע מאוד מובן

, אני חושבת שהזכרונות , והריחות , והגעגועים מאוד מחממים את הלב על הטוב שהיה ומנגד "קר" ובודד... ,אני מקווה שאת מפנקת את עצמך במאכלים שאת אוהבת , גם אם זו ארוחה לעצמך , משהו חם לשבת יחממם את הלב..

וכן, מקווה איתך שתמצאי חברה נעימה , ידיד אמיתי לחלוק ולשתף.

 

[האמא הסורגת]

תודה רבה אשבל 1 תגובה חמה

ונעימה וכל כך מבינה את המצב לאשורו תודה לך אכן קר ומנוכר לי ואני מזמינה את כל מי שקרוב אלי למרק טוב קרופניק ועוף צלוי , עם כיסונים וסלטים טעימים , בני היה אצלי שבוע שעבר , וכלתי אמרה לי מה את מכינה קייטרינג , ועוד אמרה שזה טעים שמחתי מאוד שלקחו הכל הביתה והיתה לי הזדמנות לעשות הכל מחדש

 

[אשבל1]

איזה שפע...שתמיד יהיה עם מי לחלוק

 

[Hen137]

לסבתא סורגת

זה כלל לא מוזר, שמתי לב שהגעגועים קשים מנשוא במיוחד ברגעי שמחה ועצב. אני מניחה שאת חווה תקופה לא קלה ומאחלת לך בכל ליבי שאכן תמצאי ידיד נפש שימלא לך קצת מהחלל שקיים בך. גם להיות סבתא באינטרנט זה לגמרי להיות סבתא ואני תוהה לעצמי האם אינך יכולה לבקר אותם יותר או אפילו להתגייס לארגון של סבתות ששמעתי שעושות מלאכת קודש עם ילדים שאין להם סבתות אני חושבת שאת מקסימה ובטוחה שזו רק תקופה שתחלוף. כשממש תכף ייכנס לו האביב, מצב הרוח יתחלף, הגעגועים עוד יהיו שם אבל אני מניחה שבעוצמה אחרת.

 

[האמא הסורגת]

לצערי הרב אינני ניידת אני לאחר אירוע

מוחי ואינני יכולה לנסוע באוטובוסים והם גרים בירושלים ואני גרה בגפי בחיפה לכן קשה לי להיות לידם ואינני יכולה להתגייס לארגון על כל פנים לא שמעתי על ארגון כזה

 

[Hen137]

צר לי לשמוע

מכל מקום לארגון קוראים סבתא-לי שירותי סבתאות בכל הארץ ויש להם גם קבוצה בפייסבוק..

 

[אלומת האור]

יש גם ארגון של אימהות למי שאיבדו את אמן?

הלוואי שהייתה לי מישהי כזאת. כאילו לא הספיקה לי הנטישה כל החיים, כאילו לא הספיק לי המוות של אמי האמיתית, עכשיו גם המטפלת שהייתה לי כאם בשנתיים האחרונות בעטה בי לקיבינימט אחרי הבטחות שווא ונעלמה לי מהחיים למרות שהבטיחה שלא. איך אפשר לתת אמון באנשים כשאין כלום, אף אחד, כשגם הקצת שיש נלקח. אתן בטח לא זוכרות אותי ואני גם לא מתכוונת להשתלט על שרשור של מישהי אחרת, רק באתי להגיד שלום ולפרוק קצת את הכאב...

 

[האמא הסורגת]

את אינך משתלטת על שום שירשור זה בסדר

שאת כותבת היום ורצוי לפרוק את הכאב ולא משנה היכן, כמובן שאף אחד לא יכול לקחת את הכאב שלך על נטישת האנשים האהובים עליך, אבל עם תמשיכי לכתוב אולי יקל עליך ואני מבטיחה במידת האפשר לכתוב לך מתי שאת זקוקה ואת יכולה לכתוב לי , הן בפורום והן בפרטי .

 

[mykal]

ראיתי את מה שכתבת

דקות אחרי שכתבת, וכ"כ רציתי לדעת איפה את גרה,
כי גם אני מחיפה.
את הגעגועים אני מרגישה בעצמי,
אבל גם אני מוטרדת, יש לי בן בירושלים,
שאשתו תעבור מחר ניתוח. ואנחנו דואגים, וכששני רגשות קשים נפגשים,
לצורך בהווה יש כח גדול לדחוק את הגעגוע.
אבל, יש לי רעיון בשבילך, יש בחיפה בתי קשיש, שיש בהם פעילויות מדהימות,
ומה שחשוב שפוגשים שם פנסיונרים, וזו יכולה להיות חברה מדהימה--שתוכלי להנות ממנה.

 

[האמא הסורגת]

מיכל את מתכוונת אלי ?

אם כן גם בני גר בירושלים , ולאחרונה נולד לי נכד והוא בן 4 חודשים ומאוד קשה לבוא איתו ולכן אנחנו מדברים בסקייפ מידי יום ,
ושוב אצלי בבית בשעות הבוקר , כל פעם נכנסים אנשים, באות חברות , יושבים מדברים, ומה גם שאני סורגת הרי אני גם מלמדת סריגה אצלי בבית ובאות חברות
וכל הזמן הבית שוקק חיים בשעות הבוקר ובשעות הערב כשכולם הולכות הביתה פה מתחילה הבעיה כי הקירות כבר לא עונים בחזרה , ישנה הטלויזיה והיא חברה טובה אבל גם היא אינה עונה והתוכניות בטלויזיה לפעמים משעממות מאד, ללכת לבתי קשיש , קשה לי כי אני כפי שכתבתי לא כל כך יכולה ללכת ללא ליווי לכן משתדלת לא לצאת מהבית ללא מישהו שיהיה לידי שידאג שלא אפול

 

[אלומת האור]

תודה, ריגשתותי

 

[עדיה222]

לאמא הסורגת - לא נשמע מוזר

הגעגועים לאמך בכלל לא נשמעים לי מוזרים.
מעניין אם כל החיים כך התגעגעת, או שהגעגוע מתגבר בשנים האחרונות.
הנכד - כיף גדול!

 

[שרה155551]

אמא סורגת

כל כך מבינה אותך. גם אני הייתי נותנת הכל כדי שהוריי יהיו איתי ואמשיך את השגרה איתם. לא מוזר שמתגעגעים לאמא ממרחק של זמן. איך אפשר שלא? אמא היא הכוח, אמא היא הלב. מספיק מילה אחת טובה של אימא, חיבוק, נשיקה של אמא, וכבר מרגישים טוב יותר ומחוזקים. אמא היא באמת החברה הכי טובה, אבל לא תמיד מעריכים זאת ביום יום, בשגרה.
אמי התייתמה מהורייה בגיל צעיר. מאביה כשהייתה ילדה ולא היו לה הרבה זכרונות ממנו. מאמא שלה, סבתי שלא הכרתי, התייתמה אימי בשנות העשרים לחייה. אמי כל הזמן דיברה על אימא שלה, כמה הייתה טובה וכמה היא טיפלה באימה שהייתה חולה, כמה היא הייתה יפה. אמא זה כאב לכל החיים.

 

[האמא הסורגת]

תודה לכן , על המילים החמות