מה לא בסדר אצלי?

  • פותח הנושא gedri
  • פורסם בתאריך

gedri

New member
מה לא בסדר אצלי?

היום הדר עברה בדיקת MRI מח, הדר היא בת 5.5 ולפי מה שהסבירו לי היא הייתה אמורה לעבור את הבדיקה תחת הרדמה מלאה. הכנתי אותה היטב לפני הבדיקה והיא הייתה מאוד רגועה ושלווה כשהגענו למכון. האחות הגיעה לשאול את השאלות הסטנדרטיות ואז ללא כל התייעצות איתי היא התחילה לשכנע את הדר שהיא יכולה לעבור את הבדיקה ללא הרדמה. היא אמרה לה שהיא חייבת לשכב בלי לזוו ואם היא תזוז אז כל "המגדל" שנוצר בבדיקה יתפרק והבדיקה תתקלקל כמו כן היא הבטיחה לה הפתעות אם היא לא תזוז, ואז היא שאלה אותה אם היא מסוגלת לכך. הדר שרצתה להראות גיבורה וכמובן רצתה את ההפתעות השיבה בחיוב, אני הסברתי לאחות בעדינות (כדי לא לקלקל להדר) שזה לא רעיון טוב ושיהיה לה מאוד קשה לא לזוז. האחות שבאמת התכוונה לטוב החליטה שאנחנו חייבים לנסות בלי הרדמה. לאחר מספר דקות התחלנו לצעוד עם האחות לכיוון חדר הבדיקה וללא התרעה הדר קיבלה התקף שנמשך פחות מדקה. האחות מאוד נלחצה וגם הבינה שהיא כנראה מאוד לחצה ואמרה שנחזור לרעיון המקורי של הרדמה. בנוסף היה שם הרופא שמנהל את המכון שאמר שהיא חייבת הרדמה. העניין הוא שברגע שהדר קיבלה את ההתקף (ואל תשאלו אותי איך זה קרה) השיער שלה הסתבך בכפתור האחורי של הג'ינס שלי, המזל הוא שהחזקתי לה את היד ולא הייתי מסוגלת להניח אותה כי פחדתי שהשערות ייתלשו לה מהראש. בקיצורו של דבר פשוט נכנסתי ללחץ מטורף ואחרי שהסתיים ההתקף פשוט התפרקתי. אני לא יודעת מה קורה איתי, פעם כשהדר הייתה מקבלת התקף הייתי קרה ומחושבת. היום אני פשוט מתפרקת ומאבדת שליטה. לא יודעת מה לעשות.
 

חייםלוי

Member
מנהל
התגובה שלך נשמעת לי טבעית ונורמלית

את רגילה (לצערנו) להתקפים בבית או במקום בו יש לך שליטה. כאן ההתקף היה בבית חולים בסיטואציה שגם כך מלחיצה עם הבדיקה בהרדמה ולא בהרדמה וכד' ואז בא ההתקף שלגמרי הוציא אותך משיווי המשקל הרופף שבו היית כבר. אל תדאגי. זה לא יהיה כך בכל פעם.
 
../images/Emo24.gifאף פעם לא מתרגלים

בטח לא כשזה קורה לילד שלך. לומדים להגיב אחרת ולא להכינס לפניקה אבל כל אחד מגיב אחרת. אל תהיי קשה עם עצמך. מותר ורצוי אפילו להתפרק מידי פעם
 
את בסך הכל בן אדם..

כאם אני מבינה לליבך. גם לי קורה לעיתים שהבת שלי מקבלת התקפים ואני נלחצת , אבל צריך לדעת לפחות לתפקד באופן אוטומטי. אז מצד אחד אני רואה אותה במצב הזה ויורדות לי דמעות ומצד שני אני עושה מה שצריך ומדברת איתה תוך כדי להרגיע אותה. היום, כשהיא בת 10 , אני כבר יודעת שהיא שומעת ומקשיבה לי תוך כדי וזה עוזר לה. פעם זה היה התקף פה והתקף שם ועוד התמודדנו עם זה טוב.. היום כשההתקפים נעשים נורמה זה יותר מלחיץ מתמיד .
 
למעלה