לחיות עם הרגשות באהבה.
בכנות אינני יודע כיצד מתחילים, כי כל נקודה היא התחלה. ללכת עם הרגשות היא תיאוריה שמתאימה לי, ובתיאוריה זו אני משתף אותכם. "אין חדש תחת השמש" לכולנו רגשות אשר גורמים לנו לחוש, לחשוב ולהגיב. ההבדל בננו הוא היכולת של כל אחד מאיתנו להיות מודע להם. הרגשות (האינטואיציות) הם אחד האימפולסים הקדומים ביותר של האדם, (עוד לפני האגו). ההתנהגות לעומתה הוא אימפולס אשר הוטבע בנו ע"י החברה ע"מ לספק את צרכיה. כתוצאה מכך למדנו להתיחס לרגשותינו בביטול, (למרות הצרכים הרגשיים שלנו) וליראות בהם גורם שלילי, החברה דרשה מאיתנו להיות רציונליים וללא רגשות. בתקופה זו העולם מתחיל באיזון שבין הרציונליות לרגש, וכתוצאה מכך אנו מתחילים לבחון את ההתנהגות שלנו ושל האחרים, מתחילים להתיחס לרובד המשקף את התנהגותנו והתנהגותם של אחרים. ומה היא התנהגות? התנהגות היא המראה בה אנו מציגים את עצמנו בחברה, או כפי שהחברה מצפה מאיתנו להיות. אך לא זה הנושא, הנושא הוא "ללכת עם הרגשות", ללכת איתם מתוך אמונה, ללכת איתם כי הם המשרתים הקדמוניים של האדם ומטרתם לספק לנו את כל אשר אנו צריכים, ובכל תחום. והדרך / שיטה היא מאוד פשוטה לדעתי. בשלב ראשון: להיות מודע לקיומם של הרגשות, ע"י הבנת התחושות ופירושם. בשלב שני: לקבל אותם את התחושות וההשלכות שלהם על הרגש ועל ההתנהגות שלנו. בשלב שלישי: לשנות אותם (לאט לאט) עפ"י תכתיבי הרגש ולא עפ"י תכתיבי האגו או תכתיבי החברה. בשלב הרביעי: לחיות איתם בהבנה (למרות הקונפליקטים שהם יוצרים בנו) ולהנאות מהם. לכל שלב יש פירושים, דרכים והסברים שונים, וכל אחד בדרכו ימצאה דרך להיות מודע לקיום רגשותיו. בדרכי אני מודע לרגישותי דרך התחושות הפיסיות, (שפת הגוף) אשר אומרות / עושת לי תחושות טובות או תחושות לא טובות. הגישה למודעות לרגשותיי מאפשרת לי לחוות בזמן אמת את מה שקורה לי (בזמן הווה) ולהגיב עפ"י דרישה נסיבתית ובסיסית של כל אחד מאיתנו המחפש את הדרך הנכונה והבטוחה לשלווה המיוחלת. אדם המחפש שינוי בחייו צריך לקחת אחריות על חייו, לקחת אחריות צריך אומץ, ללא אומץ אין שינוי מכוון שבשינוי עוברים תהליך כואב, תהליך שמסביר את הסיבות לאומללות שלי, ואין זה קל לקבל כי אני אומלל, אם משהוא אחר הוא הגורם לאומללות שלי, למצבי, ניתן לקבל זאת, אך אם אני הגורם לאומללות שלי זה כואב, זה קשה, זה מתנגד לאגו, זה מתנגד לגאווה שיש בכל אחד מאיתנו. אני לא פוסל חשיבה חיובית, יש בכוחה של חשיבה חיובית לשנות את האדם עד לרמה שבו הוא חש טוב, מעבר לרמה זו אנו מדחיקים את השלילי שבנו ומקבעים אותנו (שוב) לשיטה הישנה של הדחקה, הדחקת השליליות ע"י גישה חיובית ולא עקירת השליליות במודע. חשיבה חיובית משמעותה פשוט להדחיק את השלילי לתוך התת מודע ולהתנות את השכל המודע למחשבות חיוביות, וכפי שאני חושב בתור בסיס ראשוני זה אחללה, אך צריך להתחיל לעשות הרבה יותר מזה, לעשות מה שבאמת אנו צריכים והרגשות שלנו הם התמרורים האמיתיים שלנו, אנו תמיד יודעים מתי אנו חשים טוב, אנו תמיד יודעים מתי אנו פועלים נכון, אנו תמיד יודעים את האמת. אם רק נגביר את המודעות האמיתית לצרכים הנפשיים שלנו דרך הרגשות האמיתיים שלנו נסלול את הדרך לשלווה שאנו מחפשים. כאשר אדם מתבונן כל העת בנפשו, בתחושותיו, תוך שימת לב לכל תהליך נפשי / רגשי, כולל התהוות מחשבותיו ורצונותיו, זה נותן בידיו כלים להבנת התנהגותו, רצונותיו, מניעיו ושאר נושאי מודעותו. שיהיה לנו יום טוב עננים
