מה יהיה?
מה דעתכם על בדיקות החמץ שנעשו על ידי השומר בפארק בעפולה?
אז יש טעם טוב והתחשבות בחג של כולם ( לא חושב שהייתי אוכל לחם ככה ליד כולם ומקלקל למי שמאמין הדוק את הכשרות לפסח שלו - מה עוד שאפשר בקלות לעשות סנדביצים נהדרים עם מצות או עם לאטקס), בטוח שלא הייתי בודק בצציות של פחית קולה אם היא כשרה לפסח... לגבי מי שאינם יהודים - זכותם, במקום ציבורי, לנהוג על פי המותר בחברה דמוקראטית-חוקית : יש חוק שאוסר על הצגת חמץ לצורכי מימכרו ועל מכירה של חמץ. אין חוק שאוסר על הפרט לאכול חמץ. מבחינה חוקית - מי שאחראי על פיקוח חמץ הם פקחים מאושרים על פי חוק ואף אחד אחר!
השאלה הנשאלת היא, לאן?
אני רואה בהתנהגות גורפת כזאת של העיריה אקט של אי כיבוד החוק הקיים ופגיעה בזכויות חירות דמוקרטיות של הפרט. שוב - יכולה להסב השיחה על טעם טוב וכיבוד כללי של מסורת ישראל (ליהודים). אבל מבחינה חוקית ושל ״ההדרת החילוניות״ אני רואה פה בעיה בדיוק כמו זו של שירה בציבור לנשים, תמונות נשים בפירסומות על אוטוסובים ( אני לא מדבר על כמעט פורנו שלפעמים ממש לא נוח לראות מה עושים לנשים!) ההרגשה ( לפחות למי שחי (ואוהב!) אתכם מבחוץ...) שיש כירסום אידאולוגי בעיקרון הדמוקרטי-שיוויוני ביחס לדת. אז כל פעם זה דבר חדש. מנסים... בנות ספרדיות ביחס לאשכנזיות בביתי ספר דתים-חרדים. כניסה וישיבה באוטובוסים. אפילו בביתי משפט זו כבר כמעט נורמה הכיפה על הראש, כסממן חברתי למי שכביכול אינו יכול לעשות דברים שהם נגד מצוות התורה. לא נגד מצוות החוק! אלא של האמונה-הדתיות-התורה. אני שואל מה ההבדל בין הליכה עם סנדביץ לחם ביד ברחוב ראשי בירושלים או בערד לבין כניסה עם אותו כריך לפארק בעפולה?
באיטליה (מדינה נוצרית די מאמינה - לא כמו ספרד למשל, ובכל זאת מדינה דתית) יש חוק שאוסר על הצגת ישו הצלוב באיזורים של המדינה (משרדי מדינה, בתי ספר, בתי חולים, ספריות עירוניות, מרפאות, חניוני עיריה וכו) - חוק שמקפידים עליו מאוד. היו מקרים בודדים שמישהו ניסה לשדרג מבחינה דתית - הדבר עורר זעם רב בעיתונות ובדעת הקהל והביא לנסיגה מיידית של מפרי החוק.
ואני תוהה. אני שואל מאיפה הפאסביות הזאת. למה היחס לבדיקות שנערכו היה כל כך סלחני. מדוע למשל הפרקליטות אינה מניעה בדיקה מקפת על הבדיקות שנעשו בכניסה לפארק? אני חושב שכל אחד יכול לנשק את כל המזוזות שהוא רוצה בכל מקום שהן קיימות, כל זמן ופעמים שהוא רוצה ביום. אני חושב שלא צריך לצחוק על זה. אדם באמונתו יחיה - אדם בחילוניותיו יחיה! הדת צוברת כוח, ולפעמים אפילו לא ב״זחילה איטית״ כמו שזה מוצג, ולאף אחד איכפת.
יום מעולה
יהודה
מה דעתכם על בדיקות החמץ שנעשו על ידי השומר בפארק בעפולה?
אז יש טעם טוב והתחשבות בחג של כולם ( לא חושב שהייתי אוכל לחם ככה ליד כולם ומקלקל למי שמאמין הדוק את הכשרות לפסח שלו - מה עוד שאפשר בקלות לעשות סנדביצים נהדרים עם מצות או עם לאטקס), בטוח שלא הייתי בודק בצציות של פחית קולה אם היא כשרה לפסח... לגבי מי שאינם יהודים - זכותם, במקום ציבורי, לנהוג על פי המותר בחברה דמוקראטית-חוקית : יש חוק שאוסר על הצגת חמץ לצורכי מימכרו ועל מכירה של חמץ. אין חוק שאוסר על הפרט לאכול חמץ. מבחינה חוקית - מי שאחראי על פיקוח חמץ הם פקחים מאושרים על פי חוק ואף אחד אחר!
השאלה הנשאלת היא, לאן?
אני רואה בהתנהגות גורפת כזאת של העיריה אקט של אי כיבוד החוק הקיים ופגיעה בזכויות חירות דמוקרטיות של הפרט. שוב - יכולה להסב השיחה על טעם טוב וכיבוד כללי של מסורת ישראל (ליהודים). אבל מבחינה חוקית ושל ״ההדרת החילוניות״ אני רואה פה בעיה בדיוק כמו זו של שירה בציבור לנשים, תמונות נשים בפירסומות על אוטוסובים ( אני לא מדבר על כמעט פורנו שלפעמים ממש לא נוח לראות מה עושים לנשים!) ההרגשה ( לפחות למי שחי (ואוהב!) אתכם מבחוץ...) שיש כירסום אידאולוגי בעיקרון הדמוקרטי-שיוויוני ביחס לדת. אז כל פעם זה דבר חדש. מנסים... בנות ספרדיות ביחס לאשכנזיות בביתי ספר דתים-חרדים. כניסה וישיבה באוטובוסים. אפילו בביתי משפט זו כבר כמעט נורמה הכיפה על הראש, כסממן חברתי למי שכביכול אינו יכול לעשות דברים שהם נגד מצוות התורה. לא נגד מצוות החוק! אלא של האמונה-הדתיות-התורה. אני שואל מה ההבדל בין הליכה עם סנדביץ לחם ביד ברחוב ראשי בירושלים או בערד לבין כניסה עם אותו כריך לפארק בעפולה?
באיטליה (מדינה נוצרית די מאמינה - לא כמו ספרד למשל, ובכל זאת מדינה דתית) יש חוק שאוסר על הצגת ישו הצלוב באיזורים של המדינה (משרדי מדינה, בתי ספר, בתי חולים, ספריות עירוניות, מרפאות, חניוני עיריה וכו) - חוק שמקפידים עליו מאוד. היו מקרים בודדים שמישהו ניסה לשדרג מבחינה דתית - הדבר עורר זעם רב בעיתונות ובדעת הקהל והביא לנסיגה מיידית של מפרי החוק.
ואני תוהה. אני שואל מאיפה הפאסביות הזאת. למה היחס לבדיקות שנערכו היה כל כך סלחני. מדוע למשל הפרקליטות אינה מניעה בדיקה מקפת על הבדיקות שנעשו בכניסה לפארק? אני חושב שכל אחד יכול לנשק את כל המזוזות שהוא רוצה בכל מקום שהן קיימות, כל זמן ופעמים שהוא רוצה ביום. אני חושב שלא צריך לצחוק על זה. אדם באמונתו יחיה - אדם בחילוניותיו יחיה! הדת צוברת כוח, ולפעמים אפילו לא ב״זחילה איטית״ כמו שזה מוצג, ולאף אחד איכפת.
יום מעולה
יהודה
