מה יהיה?

[פילוסופית מתחילה]

מה יהיה?

מה עושים כשפתאום נוצר פער בינך לבין כל מה שמוכר לך, כל מה שעשה אותך אתה? במקרה שאתה נלקח הרחק מהמקום בו אתה רוצה להיות, אבל פיזית אתה עדין שם, וזה הופך להיות יותר ויותר בלתי אפשרי, אבל העקירה לעבר המקום אליו אתה נלקח כרוכה בכאב עצום? אני רוצה להיות מחוברת לכל מה שהייתי מחוברת אליו עד עכשיו. אני רוצה להמשיך להשתלב בסביבה שלי. אני רוצה שאמא שלי תמשיך להיות אמא שלי ואבא שלי ימשיך להיות אבא שלי. רוצה לתקשר איתם במלוא הכנות והחופשיות, לפחות כמו שהיה עד עכשיו. אני רוצה להמשיך לצעוד באותו מסלול שלהם, לחיות איתם בשלווה, ולא תחת צל של חוסר הסכמה, כעס וכאב. אי אפשר לחיות עם התנגשויות, וכמה אפשר להעמיד פנים? לרסן את עצמי בכל פעם שאני עלולה להסגיר את הפער? מה עושים כשפתאום נכפה עליך להיות מישהו שכל החיים לא יכולת לסבול?

ברור שאין מה לעשות..

 

[ohadro1]

שלום

אם את מאמינה בדרך שלך, אני חושב שעדיף להתמודד מול כאב וכעס שיחלפו אי"ה.. מאשר להתמודד עם צביעות בינך לבין עצמך. ונכון שיש בתוכך משהו שאומר לך שעדיף הצביעות, מפני שהצביעות זה לכאורה פחות חזיתי וקשה כמו הכאב והכעס של שאר האנשים, ומדוע שתגרמי את זה להם.. אבל אני אומר לך, בהסתכלות לתווח ארוך, זה עדיף. מאוד מאוד קשה וגם לא הגיוני, לתפקד כל החיים, בצורה שאינה אמיתית, גם אם האמת שלך לא מקובלת על אנשים. לילה טוב