מה יהיה...??

[Anna Karenina]

מה יהיה...?? ../images/Emo4.gif

קצת רקע - התגייסתי לפני חודש וחצי, לקורס שהכי רציתי להגיע מאז ילדותי. כשנודע לי שעברתי את הבחינות, שמטרתי הושגה, לא היתה מאושרת ממני בעולם. כרגע, אני עדיין בטירונות. נותרו לי עוד כמה שבועות, חלקם קשים יותר וחלקם פחות. אבל למה..? למה אני עדיין לא מצליחה להפסיק לבכות? (ולא, ממש לא מהתרגשות. בדיוק ההיפך הגמור)...

 

[Anna Karenina]

../images/Emo35.gif../images/Emo4.gif

 

[orlyt]

מה זה ההיפך מהתרגשות?

האם את בוכה כי גילית שהקורס הזה הוא לא מה שחשבת, לא מה שרצית, או שפשוט את לא רוצה אותו יותר?

 

[אטיוד5]

נו, למה באמת?

אולי בגלל שאת קאפריזית??

 

[מוגג]

לפעמים

עקביות אינה טובה יותר.

 

[מכסי פיכלשטיינר]

לפחות היא לא רעילה ../images/Emo54.gif

 

[אטיוד5]

עוד פעם שרודינגר? ../images/Emo13.gif

 

[dana2909]

דברים שרואים מכאן לא רואים משם

רצית משהו מאד וקיבלת אותו, וגילית שזה לא בדיוק מה שחלמת עליו.. דבר ראשון, כמו שאת אומרת , את עדיין בטירונות, ואת עדיין מתרגלת לסביבה ואווירה חדשה - לא קל. מעבר לזה, מאד יכול להיות שהקורס הזה היה כל כך אידיאלי בעינייך שלא ממש יכול היה לעמוד בציפיות שלך.. סיימי את הטירונות, תתחילי את הקורס עצמו, ואחר כך את השירות האמיתי (ואז בדרך כלל מתגעגעים נורא לקורס ולטירונות..) .

 

[מאי יולי]

כולן בוכות

זה בסדר. לקחו אותך מהסביבה שאת רגילה אליה, והפילו אותך לסביבה חדשה, עם חוקים חדשים, אנשים חדשים, והגיון שבדר"כ הוא קצת עקום. יכול להיות שלוקח לך קצת יותר זמן להתאקלם. אני עשיתי קודם קורס (קד"צ) ואז טירונות של שבוע, כך שהטירונות לא זכורה לי דווקא כאירוע טראומתי (למעשה, הייתה הרגשת רווחה אחרי הקורס שבו היה כל יום-יומיים מבחן). בכל מקרה - חשוב שתדעי שגם הטירונות וגם הקורס - זה לא הצבא האמיתי. זה "בכאילו". זה הצגה. לפחות אצלי זה היה כך, ואצל רוב הבנות שהכרתי. כמובן שבמקרה שלך, בקרוב תמשיכי להשתתף באותה הצגה, אבל בתפקיד אחר - שאני מניחה שתהני ממנו הרבה יותר.

 

[זולל מישמישים]

../images/Emo45.gif נכון.

אנה, אני חושב שאחרי שתשלימי עם זה שהגעת למקום שהכללים בו אחרים, ותחליטי שאת מתחילה לשחק לפי הכללים החדשים, אז תוכלי להתחיל להינות.