מה יהיה על עתידי..?

basket case

New member
מה יהיה על עתידי..?

רציתי לשתף אתכם במשהו שמטריד אותי. אז ככה: אני בת 18.5. לפני שנה סיימתי תיכון. הייתי אמורה להתגייס באפריל, אבל מספר חודשים לפני כן הוחלט שאני לא אגוייס, מסיבות רפואיות שלא אפרט כאן. החלטתי שאני אעשה שירות לאומי. בינתיים, עבדתי, וחיכיתי לספטמבר - אז הייתי אמורה להתחיל את השירות. הייתי במספר ראיונות, אולם לא התקבלתי לשום מקום שרציתי. כעת, אני לא ממש יודעת מה לעשות עם עצמי. אני עובדת, אבל זה בערך הכל, מה גם שאני שונאת את העבודה שלי ולא מצליחה למצוא משהו יותר סימפטי, שיעמוד בתנאים המינימליים (שכר מינימום, עבודה בלי "התלמדות ללא תשלום" וכד'). באשר ללימודים - אני מרגישה שזה מוקדם מדי בשבילי, ואני לא מספיק סגורה על מה אני רוצה ללמוד. וחוצמזה, כבר נאוחר מדי עכשיו להירשם לאוניברסיטה.. אז זהו, יש לי עכשיו שנה שאני לא יודעת מה לעשות בה. עברה כבר שנה מאז שסיימתי תיכון, ואני פוחדת סתם לבזבז עוד זמן יקר ולהתחרט אחרי זה. אבל אני פשוט לא יודעת מה לעשות!! בכלל, עבודה זה כרגע הדבר שממלא לי את עיקר הזמן. השבוע למשל, אין לי עבודה (ובנוסף, חבר שלי נסע לשבוע אבט"ש), ואני פשוט משועממת עד מוות. בנוסף, העובדה שאני לא עושה צבא גורם לי לחששות. אני חוששת שאני מפספסת דברים, שכולם יתבגרו ויעברו דברים ורק אני אשאר באותו מקום.. ודרך אגב, אל תציעו לי להתנדב כי זה כבר מאוחר מדי.. זה תהליך שלוקח כמה זמן, לפחות איזה כמה חודשים טובים, ואז עוד שנה-שנתיים שירות.. אני אשתחרר אחרי גיל 21...
מה אתם אומרים? מה אפשר לעשות?
 
אני לא אגיד לך...

לאחרונה הולכות ומתרבות פה ההודעות, שהחצי הראשון שלהן הוא בעיה/טענה/מענה, בדרגת קושי כזו או אחרת, ואילו החצי השני הוא רשימה של - "אבל אל תגידו/תציעו לי: ...". ברגע שאת אומרת על משהו שהוא אינו בר-אמירה - ביחס אלייך, את פשוט מונעת, מאי-מי הרוצה לייעץ, כיוון מחשבה שאולי אם יוצג בפנייך בצורה מסודרת, יראה לך כלא-רע-בכלל. ולגבי "מה יהיה על עתידך?" - כאחד שה"זמן" אצלו הוא נושא כאוב ביותר, הרשי לי להקדיש לך את השיר הבא: מה יהיה בסופינו? השמיים עמדו מלכת אלמלא השעון שתיקתק לא ידענו שכה רחוקים אנו כבר מן הבוקר איזה זרע ישאו הרוחות באוויר איזה פרח יפרח על קברנו אני אתפלל שתהיה זו נורית צהובה לפנים קטפתי אותה בהרים מה יהיה בסופינו? שני נערים ברחוב שרים שיר בשתי חלונות ברחוב כבר הודלק אור שתי אוניות בנמל מפליגות הלילה שתי ידי בשתי ידיך קרות מה יהיה בסופינו? [לאה גולדברג] ואל תגידי לי שזו לא תשובה!
 
אפשר ללמוד גם לא באוניברסיטה.

לדעתי, יש דברים שאפשר ללמוד ותמיד יהיו מועילים בחיים, כגון כל מה שקשור למחשבים. וקורסים למחשבים הם קצרי-טווח בדרך כלל. אני לא יודעת מה הבקיאות שלך במחשבים, אבל תמיד טוב לשלוט בכל התוכנות השונות, כולל הקלדה עיוורת. זה כבר פותח לפנייך כמה וכמה מישרות עתידיות. ובאשר לאוניברסיטה, אמנם גם אני חיכיתי עד שידעתי בדיוק מה אני רוצה ללמוד וכולי, אבל בדיעבד אני לא בטוחה שזה חייב להיות כך. כלומר, עצם העובדה שתרכשי לעצמך תואר ראשון, כבר עשית משהו לקידום הקריירה שלך. בדיוק כמו שלמדת בתיכון, בלי שהגדרת לעצמך מראש "מה את רוצה ללמוד". אז גם אם תלמדי ספרות (סתם דוגמא), ואח"כ תחליטי לחתוך לפסיכולוגיה, בכל זאת עשית משהו למען עצמך, ובטוח תעשירי מאוד את נשמתך. (מובן שזה תלוי מאוד במשאבים כספיים, אבל זה נושא אחר.) אז הייתי מציעה שתשבי לך בנחת, תפתחי עיתון, ותתחילי לשטוף את הראש בשלל האפשרויות הקיימות בעולם. אולי אחת מהן תקרוץ לך. ובלי לחץ. זה טבעי לחלוטין שבגיל 18 לא תדעי מה את רוצה לעשות. הבחירות שלך ייווצרו במשך הזמן מתוך התנסות בכל מיני דברים.
 
יש לי כמה שאלות וכמה הערות:

(למקרה סל, לא ליסמין).. א) לא הבנתי למה השירות הלאומי לא יצא לפועל? צריך להתראיין לשירות לאומי? אין עוד אופציות אפשריות? ב) אתה אומרת שלא מצאת עבודה עם תנאים מינימליים. לא נעים לי להגיד לך, בזמן שאת יושבת ומבכה על מר גורלך, יכולת בינתיים לעשות קצת כסף, לא משנה ממה - אמנם כסף מינימלי, אבל כסף (וזה היה פותר לך את המשפט "ואין לי כסף"). ג) זה בדיוק הזמן, כמו שאמרה היסמין, לבדוק דווקא את הלימודים שאולי תרצי ללמוד יום אחד. לשבת ולהקשיב להרצאות גם עשוי להיות משכיל, גם מחכים וגם נפלא לעור הפנים. ד) אל תתנדבי אם את לא רוצה. לא מכריחים. ה) זכותך לתהות לגבי עתידך - כולנו היינו במצב הזה (חוץ ממני שכבר מגיל שלוש רציתי להיות רוצחת שכירה והגשמתי את חלומי). הנקודה החשובה היא לא לצאת מנקודת המוצא שלך של "אוף, מה אני אעשה?", אלא "איזה כיף לי, אני יכולה להחליט ללכת לכל כיוון שארצה. אני חופשיה להחליט ולנסות ולבדוק, אין לי ריחיים על הצוואר או מחויבויות, וכל הזמן עומד לרשותי". ולבסוף, הרשי לי לנפץ מיתוס קטן ולספר לך שלא הצבא הוא שמבגר את הישראלים (לפחות לא בצורה מוחלטת - למרות שיש שטוענים שזה שהם ירו בפלסטיני אכן עזר להם להתבגר) אלא השנים עצמן מבגרות אותם. לך יש את הזכות (למרות שלא בחרת בה) לפתח את עצמך ולהתבגר בצורה שאת בוחרת ולא דרך מדים או מסגרת צבאית.
 

basket case

New member
למקרה שלא שמת לב..

ציינתי כי אני כן עובדת.. אמנם בעבודה שאני שונאת, אבל עובדת!
 

shellyland

New member
להתנדב לוקח זמן?

טוב, לא אגיד לך להתנדב (אם כי אני מכירה מלא מקומות שיקבלו אותך בשנייה). את יכולה לקחת קורסים, להחליט שאת קוראת, נניח, ספר בשבוע, להתחיל למצוא תחביבים (ציור, צילום, ריקודים, מקרמה...), לעבוד ללא תשלום אצל אבא או אמא או אחד הדודים במשרד, לחפש עבודות מזדמנות, כמו חלוקת פליירים במידרחוב ולהרוויח כמה גרושים (דרך חברות כח אדם), ללמוד דברים באופן אצמעי... יש מיליון דברים לעשות! אבל שני דברים חשובים יש לי להגיד לך: א. את לא מבזבזת שום חיים, יש לך עוד טונה זמן ומה שלא תעשי עכשיו תעשי אחר כך. אף אחד עוד לא נשאר מאחור בגלל שנה או שנתיים. ב. שנה טסה הרבה יותר מהר ממה שאת מדמיינת לעצמך.
 

shellyland

New member
להתנדב לוקח זמן?

טוב, לא אגיד לך להתנדב (אם כי אני מכירה מלא מקומות שיקבלו אותך בשנייה). את יכולה לקחת קורסים, להחליט שאת קוראת, נניח, ספר בשבוע, להתחיל למצוא תחביבים (ציור, צילום, ריקודים, מקרמה...), לעבוד ללא תשלום אצל אבא או אמא או אחד הדודים במשרד, לחפש עבודות מזדמנות, כמו חלוקת פליירים במידרחוב ולהרוויח כמה גרושים (דרך חברות כח אדם), ללמוד דברים באופן אצמעי... יש מיליון דברים לעשות! אבל שני דברים חשובים יש לי להגיד לך: א. את לא מבזבזת שום חיים, יש לך עוד טונה זמן ומה שלא תעשי עכשיו תעשי אחר כך. אף אחד עוד לא נשאר מאחור בגלל שנה או שנתיים. ב. שנה טסה הרבה יותר מהר ממה שאת מדמיינת לעצמך.
 

dana2909

New member
להתנסות

זה הצ'אנס שלך להתנסות בשם ההתנסות עצמה. להתחיל משהו ולא לסיים אותו עד הסוף, כי רצית לטעום, ובשלב מאוחר יותר יהיה לך יותר בעיה לעזוב.. לנסות כל מיני תחומי עבודה. לנסות כל מיני קורסים, אם תחביביים ואם מקצועיים ואם אוניברסיטאים (לא סותר מה שאמרתי קודם אבל נגיד..) את יכולה למשל, לקחת איזה קורס שניים באוניברסיטה הפתוחה רק בשביל לראות מה זה, ולקבל תחושה כללית. אפשר לעשות הרבה, פשוט לחפש תחומי ענין שמעניינים אותך, אפילו קצת ולחקור אותם. מי יודע, אולי תצמח לך מתוך אחד מהם קריירה משגשגת.
 
למעלה