מה יהיה אלוהים ? מתיי תחליט

[ידידייהו]

מה יהיה אלוהים ? מתיי תחליט

השם תראה סליחה בעצם אתה המצאת את החוש הזה.... כמו שאתה בטוח עשית ויודע ..אני לא רוצה להטריח את כבודו במשאלות רצונות חלומות ומה שבאמצע לא שזה משנה לתוכניות העלומות אבל ביננו ירום הוד התנשאותך אשמח אם תזרוק פירור הגיג של תבואת הרהור בחצי הנהון של רפרוף לעבר המלאך התורן אצלך סביבנו ...ובששת צדדיך ... אני יודע שהכל מתוכנן בזכותך אני מבין ..אבל , ...סליחה ..בלי אבל ... התפלק לי ..אתה יודע כמה אנחנו מאוד רוצים ..ילדים. פשוט זה הזמן שעובר די מהר ונגמר מולי מולנו ואני מתחיל להתעקם להתקמט להתפורר וקצת לא נעים להרגיש טיפה הרבה משומש ..אפילו החלפתי לשעון של הזמן בטרייה.. ברור שתודה על הכל לפני הכל שהכל נהיה בדברך ..וכמובן באותה הנשימה שהיא בעצם גם שלך...שהחיית וקיימת לזמן הזה . בשעטת דהירה לעבר האופק הקיומי של ההווה שהוא בעצם התחלת המשך העתיד ...כמו שביקשת ..הרי לשם זה התכנסנו תחת השמש החמה ..לזרע זרעך מדור לדור... כל מה שנחוץ הבאת מזמן ..תודה גם על העכשיו.. אם יש טעם למלמל ..היום קיבלנו שלילי בסיבוב החמישי כמו שתכננת...בשישי עמעם למלאך בענן למענך בשבילנו ..הרבה תודה כמו תמיד גם על הוויסקי המפהק שעשה ניסים לאבותינו ...אל תשכח אותנו בסיבוב השישי יגיע תורנו נ.ב העניינים ביני לבין האשה בזמן האחרון גם לא מי יודע מה ...אם תעשה איזה הוקוס פוקוס ואברה כדברה זה יעזור ...

 

[טוליתי]

מצטערת על השלילי

המכתב שלך בקע מעמקי הלב שלך ושל עוד רבים... מאמינה שהיושב במרומים שומע את תפילתך, והלוואי שבקרוב מאד תבשר לנו כאן בשורות טובות.

 

[משתדלת לאופטימיות]

ריגשת אותי עד דמעות, מתפללת עבורכם

 

[נתנאלה2]

הוא היה עסוק קצת בזמן האחרון

אלוהים הזה. עזר למהפכות, ביקר בארצות רחוקות, דאג לדברים החשובים באמת, עשה ניסים וגם נפלאות, קצת הזניח אותנו, לא באשמתו, באמת! שמעתי שמועה שהוא חוזר אלינו, האנשים הפשוטים שהוא חוזר ליסודות. פרו ורבו. ובאשר לאשה, עזוב דיבורים, רק חבק אותה ןתהיה לצידה. תסלח לה היא ממש לא שולטת. מרגיש את העצבות? טועם את הדמעות? תוסיף לכך את תחושת העילבון, הרחם הריקה, הדימום המקומם. כך היא מרגישה!!! היא מודעת לכך שזכתה באוצר? אתה הולך להיות אב מקסים ורגיש, לא מקומט ומבוגר כי אם בוגר ומנוסה. ושש, בכלל שש זה מספר המזל.

 

[חוק המספרים הקטנים]

ריגשת אותי

 

[777זהמסמזל]

כתבת יפה

 

[kaparu]

נתנאלה, פשוט מקסים

(איפה התחבאת עד היום?)

 

[טוליתי]

מקסימה

 

[רוצה תינוק 1]

התגובה שלך הורידה לי דמעות...

כתב כל כך יפה. כל כך נכון...

 

[kaparu]

כל כך אוהבת לקרוא את הפוסטים שלך

מצטערת על השלילי. מצטרפת למה שכתבה נתנאלה (וכתבה מקסים!) - חבק את האישה. תזכור ותזכיר גם לה שהדרך הזאת צריכה להיות החיבור הכי חזק שלכם אחד לשני. קוראת יחד איתך לה' לקראת הסיבוב השישי...

ומחזיקה אצבעות. בסיבוב השישי יגיע תורכם. א-א-מן.

 

[בלונד23]

ריגשת גם אותי

באמת כתיבה מהלב, מהכאב... ממעמקים של ממש. אני מאמינה שאתה עושה השתדלות כמה שאפשר, זוכרת שרציתם לעזוב את תל השומר ולפנות לרופא פרטי, ונשמעת מאוד אבוד בעניין בחירת הרופא. עשיתם את זה? למי עברתם? עשיתם עוד בדיקות ובירורים? שיהיה בהצלחה ובקרוב מאוד, ותזכור שאתם בני אדם וברור שהעניינים ביניכם קצת ישתנו בזמן הטיפולים, יש משקעים ויש אכזבות ויש קושי. מאמינה שתעמדו בזה.

 

[קרנישובס]

מזדהה כ"כ עם הכאב והתסכול. מאחלת לכם שסבב 6 יהיה הסבב המנצח. לגבי היחסים עם האישה - התהליך שאנחנו עוברים הוא כ"כ קשה ומסובך, ואין זה פלא שלפעמים מתעוררים קשיים. לשני בני הזוג עצוב. גם אצלנו - למרות שבסה"כ אני חייבת להודות שהקשר התחזק - יש רגעים פחות מוצלחים. אני מוצאת את עצמי מתפרצת על בעלי, חסרת סבלנות ובלתי נסבלת. למרות שאני יודעת שהכאב של בעלי הוא לא פחות חזק משלי, אני בכ"ז מוצאת את עצמי מצפה ממנו להבנה, "לבלוע" את הגועל שמתפרץ ממני מדי פעם. והוא למד לעשות את זה. אני מצדי למדתי לתת גם לו לפרוק את העצב והקושי, גם אם זה מכביד ומוסיף על העצב שלי. בקיצור, עסק לא פשוט. אבל ברגעים הקשים הללו של אכזבה או כעס על בן הזוג השני צריך להזכיר לעצמנו שגם לו קשה. ועוד צריך לזכור - שבסוף יהיה בסדר. בהצלחה!

 

[קרן312]

כותב מקסים. מרגש עד דמעות.

 

[רוצה תינוק 1]

אוייש מרגש עד דמעות, קרעת את ליבי

מאחלת לכם שהטיפול השישי יניב תוצאות שאתם רוצים , כן כן כמובן בטא חיובית והריון תקין שיסתיים בידים מלאות. האשה שלך זכתה, אתה תיהיה אחד האבות אם לא ה-! ההוא שם למעלה, אבא שבשמים שומע תפילותינו (אני לא דתיה) וכל אחד יקבל את שלו בזמן שהכי מתאים לו...בדרך הזאת, הקשה והמיוסרת אנחנו למדים. אני למשל למדתי להתגבר על היצר שלי של :"כאן ועכשיו" (מה לעשות, מזל טלה

), בנוסף, אני תמיד אומרת לאיש שלי שאם היינו מצליחים כבר בשנה הראשונה, רוב הסיכויים שלא היינו יחד היום, הזמן שעבר (4 שנים) גרם לי ולו להבין שאחנו רוצים האחד את השניה כפרטנרים לחיים- משהו שבא רק עם הזמן שעבר. מאמינה, שגם אתכם התקופה הזאת מלמדת והמון- שהרי, אני בן אדם מאמין, כפי שאמרתי לא דתייה אבל מאמינה בהוא שם למעלה ובטוחה שכל דבר יש כוונה טובה בסוף. הרי הוא רוצה למעננו רק טוב נכון? ככה לימדו אותי... מקווה שסוף הדרך אצלכם קרובה יותר מתמיד.