מה יהיה איתנו?
שלום לכולם קוראים לי הילה אני בת 24 ואני בקשר עם גבר בן 30 מזה 3.5 שנים. בהתחלה הקשר היה מאוד אינטנסיבי 3 חודשים שכל יום התראנו רדפתי אחריו וזו הפעם הראשונה שחוויותי קשר יחסית ארוך עם גבר . ולכן הייתי מוכנה לעשות הכל כדי שנהיה ביחד, הוא מצידו שיחק איתי משחקים לא ענה לי לטלפונים, לא התייחס אלי כמעט, מה שגרם לי להיות אובססיבית וממש הרגשתי מטורפת באיזשהו שלב עד שהחלטתי לחתוך, הוא הבין מהר מאוד מה הוא הפסיד והפך הוא לאובססיבי מאוד- טלפונים והודעות כל דקה (וזו לא הגזמה) וכשעניתי הוא כבש אותי עם המילים שלו, (איש עסקים ממולח) ומהשנייה הזו הגלגל החל להסתובב לו ועד היום הוא לא עוצר. שאנחנו יחד הכל זורם טוב כיף לנו, אנחנו צוחקים המון, והפכנו לחברים טובים מעבר לקשר הרומנטי אך מעולם הקשר לא היה יציב- לא יצאנו מהבית שלו, הוא אף פעם לא בא להורים שלי ( "אני מתבייש" ) הוא לא הפתיע אותי בכלום ( "אני לא טוב בזה" ) לא הזמין אותי להורים שלו, כמעט ולא התקשר...והרשימה עוד ארוכה. קשה לי לתאר פה 3.5 שנים אבל הייתי רוב הזמן מתוסכלת. בגלל שהקשר לא היה יציב ולא מוגדר אני הרשתי לעצמי להכיר גברים אחרים והוא ידע על כך בדרכים שונות (לא באופן ישיר ממני) מה שגרם לו להיפגע וכמובן לא לסמוך עלי. התירוץ שלי היה שחיפשתי את מה שחסר לי בו, בגברים אחרים. התירוץ שלו לכך שאני לא הראשונה בסדר העדיפויות שלו הוא זה שהוא לא יכול לתת את עצמו עד הסוף מהפחד להיפגע ממני שוב. ובשבוע האחרון אחרי פיצוץ נוסף ושיחה מאוד אמיתית וכנה משני הצדדים, החלטנו שממש נחשוב ביחד מה הציפיות שלנו אחד מהשנייה ומהקשר ,בתקווה שזה יהפוך לקשר שיוביל לחתונה. אני אוהבת אותו. יש לו לב ענק, הוא עוזר לכל מי שמסביבו, יש לו המון חברים שאוהבים ומעריכים אותו, שאנחנו ביחד הוא יודע לפנק ולא מפסיק להחמיא לי על המראה שלי ועל הנחישות שלי, וחשוב לו להעצים אותי ושאני אצליח. נכון שזה דבר והיפוכו ובגלל זה אני זקוקה לעזרה חיצונית וייעוץ שאולי יתנו לי פרספקטיבה שונה. תודה רבה בכל מקרה, האמת שכבר ירדה לי אבן מהלב הילה
שלום לכולם קוראים לי הילה אני בת 24 ואני בקשר עם גבר בן 30 מזה 3.5 שנים. בהתחלה הקשר היה מאוד אינטנסיבי 3 חודשים שכל יום התראנו רדפתי אחריו וזו הפעם הראשונה שחוויותי קשר יחסית ארוך עם גבר . ולכן הייתי מוכנה לעשות הכל כדי שנהיה ביחד, הוא מצידו שיחק איתי משחקים לא ענה לי לטלפונים, לא התייחס אלי כמעט, מה שגרם לי להיות אובססיבית וממש הרגשתי מטורפת באיזשהו שלב עד שהחלטתי לחתוך, הוא הבין מהר מאוד מה הוא הפסיד והפך הוא לאובססיבי מאוד- טלפונים והודעות כל דקה (וזו לא הגזמה) וכשעניתי הוא כבש אותי עם המילים שלו, (איש עסקים ממולח) ומהשנייה הזו הגלגל החל להסתובב לו ועד היום הוא לא עוצר. שאנחנו יחד הכל זורם טוב כיף לנו, אנחנו צוחקים המון, והפכנו לחברים טובים מעבר לקשר הרומנטי אך מעולם הקשר לא היה יציב- לא יצאנו מהבית שלו, הוא אף פעם לא בא להורים שלי ( "אני מתבייש" ) הוא לא הפתיע אותי בכלום ( "אני לא טוב בזה" ) לא הזמין אותי להורים שלו, כמעט ולא התקשר...והרשימה עוד ארוכה. קשה לי לתאר פה 3.5 שנים אבל הייתי רוב הזמן מתוסכלת. בגלל שהקשר לא היה יציב ולא מוגדר אני הרשתי לעצמי להכיר גברים אחרים והוא ידע על כך בדרכים שונות (לא באופן ישיר ממני) מה שגרם לו להיפגע וכמובן לא לסמוך עלי. התירוץ שלי היה שחיפשתי את מה שחסר לי בו, בגברים אחרים. התירוץ שלו לכך שאני לא הראשונה בסדר העדיפויות שלו הוא זה שהוא לא יכול לתת את עצמו עד הסוף מהפחד להיפגע ממני שוב. ובשבוע האחרון אחרי פיצוץ נוסף ושיחה מאוד אמיתית וכנה משני הצדדים, החלטנו שממש נחשוב ביחד מה הציפיות שלנו אחד מהשנייה ומהקשר ,בתקווה שזה יהפוך לקשר שיוביל לחתונה. אני אוהבת אותו. יש לו לב ענק, הוא עוזר לכל מי שמסביבו, יש לו המון חברים שאוהבים ומעריכים אותו, שאנחנו ביחד הוא יודע לפנק ולא מפסיק להחמיא לי על המראה שלי ועל הנחישות שלי, וחשוב לו להעצים אותי ושאני אצליח. נכון שזה דבר והיפוכו ובגלל זה אני זקוקה לעזרה חיצונית וייעוץ שאולי יתנו לי פרספקטיבה שונה. תודה רבה בכל מקרה, האמת שכבר ירדה לי אבן מהלב הילה
