מה זזזזזזזזז......ה?
ב``ה היום חזרתי קצת תשושה מהעבודה, עודי צועדת שקועה במחשבות, והנה זבוב טורדן חג סביבי. בלי משים פטרתי אותו בהינף יד וניסיתי לחזור למחשבותי, להמשיך מאיפה שהפסקתי. אך הוא לא הרפה, דווקא אוזן שמאל... זזזזזז... נפנוף מהיר ועצבני לא עזר, ניסיתי למצוא תחבולות אחרות, להחזיר לו באותה מטבע: ``עזזזזזוב אותי `בקשה, אני עייפה``. גם זה לא עזר, אמרתי, אולי טיעון הגיוני, אם רגש אין לו, אז פניתי לצד השכלי, ואמרתי לו שמילא אני לא מבינה מה הוא מנסה לומר אז אולי שימצא לו איזה זבובה וישפוך את ליבו בפניה. בתגובה הוא זמזם ביתר עוז באוזני, עדיין השמאלית. עכשיו כבר ממש התעצבנתי, אבל ניסיתי בכל זאת להקשיב לזמזום, אולי הוא רוצה משהו קטן ואז הוא ישחרר אותי?... ``טוב, מה אתה רוצה כבר?`` , לא הצלחתי לקלוט הרבה, אבל הבנתי שהוא נותן לי מוסר, משהו כמו: ``לך אל נמלה עצל....`` זהו, זה היה הקש ששבר את דבשתי! להאשים אותי בעצלות, ועוד להזכיר כך את הנמלה ז``ל. צמרמורת עברה בגופי ונמוגה בכאב חד בלב,נכנעתי. אולי הכאב הוא זה שריכך אותי, ולא רק שהקשבתי לסיפור חייו, אפילו נתתי לו לשבת על אוזני, השמאלית כמובן. בסוף הוא גילה לי שהכל היה תירוץ, סה``כ הוא רצה לתפוס עלי טרמפ. אז ככה: הוא נולד בהר הבירה - חיריה, בדיוק בשניה שהכריזו על חג בלוח השנה הזבובי, 5 משאיות זבל הגיעו בבת אחת, עם המון אוכל טרי!! הוא דווקא לא חושב שבני אדם הם מאיימים, קצת הדהים אותו לקרוא את היומן של הנמלה, בסה``כ, הוא אומר, בני אדם הם יצורים די טיפשים, ``כן, ולמה?`` (זה אני), והוא מספר לי איך את האוכל הכי טוב אנחנו זורקים, ואיך הוא מנצל אותנו על טרמפים וכאלה. התחלתי להתעצבן, אבל הוא ידע בדיוק מתי להגיד את דבריו, ומחשבת הנקמה שלי לא עזרה, כי עוד לפני שהספקתי להוציאה לפועל, הוא אמר: ``זזזזזזזזזזזזהו, כאן אני יורד, תודה על הטרמפ``, והוא פרש כנפיו והתעופף לכיוון הצפרדע. בדיוק הגיע ילד עם שקית זבל בכוונה לזרוק אותה הישר למחושיו של מיודעינו, חטפתי אותה מידו, וצעקתי: ``את זה אתה לא זורק פה, הבנת?``, הילד נבהל, תפס את רגליו ואת השקית וברח. ואני חייכתי בשטניות... אה... מה מתוקה היא הנקמה 8-p שונאת זזזזזזזזזזזבובים!
ב``ה היום חזרתי קצת תשושה מהעבודה, עודי צועדת שקועה במחשבות, והנה זבוב טורדן חג סביבי. בלי משים פטרתי אותו בהינף יד וניסיתי לחזור למחשבותי, להמשיך מאיפה שהפסקתי. אך הוא לא הרפה, דווקא אוזן שמאל... זזזזזז... נפנוף מהיר ועצבני לא עזר, ניסיתי למצוא תחבולות אחרות, להחזיר לו באותה מטבע: ``עזזזזזוב אותי `בקשה, אני עייפה``. גם זה לא עזר, אמרתי, אולי טיעון הגיוני, אם רגש אין לו, אז פניתי לצד השכלי, ואמרתי לו שמילא אני לא מבינה מה הוא מנסה לומר אז אולי שימצא לו איזה זבובה וישפוך את ליבו בפניה. בתגובה הוא זמזם ביתר עוז באוזני, עדיין השמאלית. עכשיו כבר ממש התעצבנתי, אבל ניסיתי בכל זאת להקשיב לזמזום, אולי הוא רוצה משהו קטן ואז הוא ישחרר אותי?... ``טוב, מה אתה רוצה כבר?`` , לא הצלחתי לקלוט הרבה, אבל הבנתי שהוא נותן לי מוסר, משהו כמו: ``לך אל נמלה עצל....`` זהו, זה היה הקש ששבר את דבשתי! להאשים אותי בעצלות, ועוד להזכיר כך את הנמלה ז``ל. צמרמורת עברה בגופי ונמוגה בכאב חד בלב,נכנעתי. אולי הכאב הוא זה שריכך אותי, ולא רק שהקשבתי לסיפור חייו, אפילו נתתי לו לשבת על אוזני, השמאלית כמובן. בסוף הוא גילה לי שהכל היה תירוץ, סה``כ הוא רצה לתפוס עלי טרמפ. אז ככה: הוא נולד בהר הבירה - חיריה, בדיוק בשניה שהכריזו על חג בלוח השנה הזבובי, 5 משאיות זבל הגיעו בבת אחת, עם המון אוכל טרי!! הוא דווקא לא חושב שבני אדם הם מאיימים, קצת הדהים אותו לקרוא את היומן של הנמלה, בסה``כ, הוא אומר, בני אדם הם יצורים די טיפשים, ``כן, ולמה?`` (זה אני), והוא מספר לי איך את האוכל הכי טוב אנחנו זורקים, ואיך הוא מנצל אותנו על טרמפים וכאלה. התחלתי להתעצבן, אבל הוא ידע בדיוק מתי להגיד את דבריו, ומחשבת הנקמה שלי לא עזרה, כי עוד לפני שהספקתי להוציאה לפועל, הוא אמר: ``זזזזזזזזזזזזהו, כאן אני יורד, תודה על הטרמפ``, והוא פרש כנפיו והתעופף לכיוון הצפרדע. בדיוק הגיע ילד עם שקית זבל בכוונה לזרוק אותה הישר למחושיו של מיודעינו, חטפתי אותה מידו, וצעקתי: ``את זה אתה לא זורק פה, הבנת?``, הילד נבהל, תפס את רגליו ואת השקית וברח. ואני חייכתי בשטניות... אה... מה מתוקה היא הנקמה 8-p שונאת זזזזזזזזזזזבובים!
) הייתי חייבת להוסיף איזה שיחה זבובית ששמעתי ובמקרה מהזבוב מיודעך... ###### זבובוני פוגש את זבובונית: ``שלום יקירתי ירוקת הכנפיים מדוע את אולצת היום כ``כ ? האם טמנו לך פח ?`` ``אוה לא...משהוא הרבה יותר טוב מזה...`` ``נו ספרי לי...`` ``זבובוני...עברנו מהפח אל הנחת...העיריה שוב בשביתה!!`` אחותי את גדולה