מעניין שכמעט כולם כתבו על
אהבה זוגית בלבד... אני אוהבת את החברות שלי, וידידים שלי, ואת אחיין שלי, ואת המקצוע שלי, ואת שעורי הקונג פו, ולרקוד, ולקרוא, ודמות מסויימת בטלוויזיה, ואת עצמי, ומישהו שדיברתי איתו רק פעם אחת, ואנשים שמעולם לא דיברתי איתם, ואת העולם הזה, ואת ההתרחשויות המדהימות שמזומנות לי כל הזמן אהבה היא הדבר הכי גדול והכי נ כ ו ן שקיים. אהבה היא אלוהים, אהבה היא היא האמת אהבה זה לראות כל אדם ואדם וכל יצור ויצור כפי שהם באמת, במלוא הדרם ואנושיותם (או איזה יצור שלא יהיו) אהבה היא רגש, תחושה ובעיקר מצב הוויה הכי נעים, הכי רגיש, הכי נכון, הכי עמוק, שקיים, דבר שמקבל לתוכו וכולל לתוכו כל דבר וכל אדם. ויש אנשים שבהם אני מ א ו ה ב ת. שזה כולל גם משיכה פיזית ועוד כמה דברים. אהבה היא להיות בשביל האחרים, לתת להם/לו/לה כל מה שהם חפצים וצריכים (ורק אם הם רוצים את זה; אף פעם לא לכפות את דעתי), להגיש בפניהם את מה שיכולה לתת, אם ירצו, בלי לבקש שום דבר בתמורה. להיות מאושרים מעצם הנתינה, כי נתינת האהבה היא התמורה הכי גדולה. [באמת, בחוויה, לא רק במילים]. ושלא תטעו, אני לא מדברת על הקרבה עצמית. אהבה אמיתית אף פעם לא פוגעת, גם לא בי. היא אף פעם לא באה ´על חשבונו´ של מישהו אחר. ותמיד תמיד היא כוללת אהבה ל ע צ מ י.!!! אהבה זה להיות מאושרת בשביל האחר על זה שטוב לו, ולהיות מאושרת בשבילי על החיים האלה. אהבה היא רכות, ואור רך, ומתיקות... אהבה היא מצב הוויה. וכמובן ש´מומלץ´ שהיא תימצא בכל מערכת יחסים... באהבה רבה שאינה עושה הבחנות, לכולם ולהכל, ולכל אחד ואחד, ולעצם קיום הפורום הזה והדיון הזה [ואני יודעת שזה נכון, בשבילי, שאני אכן חווה את האהבה ככזו ואת הקיום ככזה, כי לא מזמן נשבר לי הלב קצת-הרבה. נחמץ באמת. ועדיין אני חשה המון אהבה לאדם המסויים, לעצמי , לסיטואציה, ועדיין חשה המון המון רכות ואור -בעצם, עכשיו אני חווה את זה בעוצמה רבה יותר מאשר ביום יום...]