השלוש מילים האלו
נשחקו מרוב שימוש. אני חושבת שב-100 פעמים ראשונות ששמעתי אותן זה עשה לי משהו. היום אני נמסה כששומעת "אמא, אני אוהב אותך" - כי הבחור הזה אכן מתכוון לכל מילה
. במקרים אחרים - המילים האלו לא עושות לי כלום, וזה במקרה הטוב (במקרה הפחות טוב אני חוטפת בחילה). זה גם מאד נוח - לפגוע, להעליב, להכאיב, ואז לבוא ולהגיד "אני אוהב אותך"- ואת תסלחי כי מה יותר מזה? הרי אם הוא "אוהב" זה פותר את הכל. יש מילים אחרות, אמתיות יותר, כנות יותר, משמעותיות יותר. בעצם עזבי, מי צריך מילים בכלל. אנחנו יודעות גם כך. וכשכל החושים צועקים שזה לא זה אנחנו שואלות ביאוש "אתה אוהב אותי?..." - ולא מאמינות לתשובה (וברור שזה תמיד "כן", אלא מה...). (מותר בהזדמנות לשלוח לך
?)