"מה זה תיק אימוץ?"

"מה זה תיק אימוץ?"

האפרוח המקסים שלי בן 7, שלשום הוא חזר מבית הספר ובדרך שאל אותי לפתע "מה זה תיק אימוץ?" הופתעתי מאוד מהשאלה כי ידעתי שלא שמע את זה בבית והוא לא מרבה לדבר על האימוץ (מתחבר בעיקר למוצא הרוסי ומאוד גאה בו אבל מעדיף לא לדבר על השאר). מההסבר שלו מסתבר שילד אחר בבית הספר ניגש אליו ושאל אותו אם הוא מאומץ? האפרוח ענה שכן. ואז אותו ילד שיתף אותו בכך שגם הוא מאומץ ושאל האם יש לו לאפרוח תיק אימוץ? האפרוח לא יודע את שם הילד.. בכל מקרה כמובן שהסברתי מה זה ושאפשר לפתוח את זה בגיל 18 אם ירצה ושיש שם מידע וכו'
מדהים אותי איך הילדים כל הזמן מקדימים אותנו בצעד ושהשאלות תמיד מפתיעות אותי למרות קריאה של שנים בפורום הנהדר הזה.
 

יסמין@

New member
הילד שאומץ בישראל

לו אכן יש תיק אימוץ בשירות למען הילד. אבל כתבת כך לגבי בנך "הסברתי מה זה ושאפשר לפתוח את זה בגיל 18 אם ירצה ושיש שם מידע" - הרי לבנך אין תיק אימוץ בשירות למען הילד שיוכל לפתוח רק מגיל 18 ומעלה. באימוץ חו"ך הרי "תיק האימוץ" לא קיים כמשהו ממשי. אלא מדובר בפרטים שונים (מעטים או רבים יותר) שניתנו להורים. זה לא שבאיזה שהוא מקום יש יותר מידע ממה שיש להורים. כלומר לא מדובר בשום גיל רשמי, 18 או אחר.
 
כמו שאמרת יש תיק אימוץ אבל לי יש את כל המידע

ואכן הסברתי גם את זה. לא בטוחה כמה מכל זה הוא הפנים אבל הוא גילה התענינות ושאל קצת על האם הביולוגית, נתתי מידע מאוד בסיסי, לא חושבת שהוא צריך לדעת בגיל 7 את כל הפרטים. מאמינה שככל שיגדל ויתעניין ובהתאם לשלב שבו הוא נמצא אתן לו את המידע הרלבנטי (לא שיש י כל כך הרבה מידע).
 

יסמין@

New member


 
מעבר לתכנים...

יפה בעיני שהילד ההוא ניגש ושאל. צריך בשביל זה אומץ לב מסויים,זו לא שאלה יום-יומית ויש בה אפילו סיכון של להיענות "מה אתה מדבר שטויות?"
יכול להיות נפלא אם תקום "מפלגת מאומצים" קטנה בבית הספר שלכם,ילדים שיהיו בחברות מיוחדת זה עם זה של "שותפות גורל".
הייתי מציעה שתישקלו הזמנה של הילד ואמו לביקור אחה"צ בביתכם. זה יכול להיות פתח להרבה טוב.
 

טהט

New member
לבתי יש בכיתה ילדה מאומצת נוספת

הן מסתדרות לרוב, אך לאו דוקא חברות. את החברות שלה היא בוחרת בכלל בלי קשר לאימוץ. יש לה אף חבר , ילד מאומץ אף הוא, מכיתה מעליה. הם התחברו בלי כל קשר לעובדה הזאת. כשגילנו להם, האמהות, (כשיצא להזכיר זאת באופן טבעי) הילד הגיב ב"ידעתי!"(כלומר - הרגשתי , נחשתי) ובתי בכלל לא התיחסה לנושא. מה שאני מנסה להגיד, שהצרכים של ילדנו הם שונים האחד מהשני. לאחד " מפלגת מאומצים" תתן הרגשת " שותפות גורל" והשני בכלל לא יבין מה ה"אישיו".
אני מצידי, מקפידה להפגיש אותה עם עוד ילדים מאומצים, לאו דוקא מבית הספר כדי שתהיה בחברה דומה. אך מצידה , מה שמעניין אותה, זה בכלל לא האימוץ, אלא פשוט הילדים (כמו הבן המתוק והנפלא של אבי
ועוד ילדים מקסימים איתם אנו נוהגים להפגש).
 
למעלה