בוקר טוב../images/Emo13.gif
מצטער על הזמן שלקח לי לענות, יום מטורף אתמול- נקרא לזה בעדינות נפלאות האקדמיה. עכשיו, לגבי השאלה שלך
מהו פחד(לדעתי?) פחד הוא לא משהו שמחלחל לתוך הנפש,- פחד הוא חלק אינטגרלי מהנפש והתודעה האנושית. במקום שבו קיימים אהבה, שנאה,כעס,מחילה- כל סוג של רגש והרגשה אנושית, קיים גם הפחד, הוא פשוט עוד טעם על הצלחת הגדולה של האוכל- באמת שלא מדובר שמהו הרבה יותר מסובך הזה. ניתן לשבת שעות ולדון בתפקידו האבולוציוני, בסיבה שבני אדם לומדים תגובות פחד לעיתים כבר בניסיות ראשון (טראומה היא אחרי הכל התניה שנרכשה בגירוי יחיד במקום בגירויים חוזרים) אבל למעשה הפחד עצמו לא ממש מכיל צורה מוגדרת מעבר לזו של כל רגש אנושי- הוא סוג של אנרגיה רגשית שמנותבת על ידי המציאות שלנו למקום שבו היא מתממשת בצורה שאנו חשים אותה, כשחוויות היום יום יכולות ליצור שימוש באנרגיה כזאת. הפחד אינו תעתוע, אבל גם אינו משהו מוחשי- לא תוכלי למדוד אהבה או שנאה- מדובר אחרי הכל שוב, ברגש. הוא לא אחיזת עיניים- למרות שלא מעט פעמים הוא ישקר לך, כמו שרגש אהבה יכול לצבוע אדם מכוער ולעשות אותו יפה בעינינו : הדבר הראשון שחשוב לבין הו השמציאות אינה מה שהיא נראית לנו.למה הכוונה? לא שאנו הוזים כל חיינו, אלא שחשוב להבין שמה שבני אדם תופסים אינו אחד לאחד המצב כפי שהוא לאשורו. למעשה כל מידע שמתקבל מין החוץ נצבע על ידי התפיסה האנושית,וסכמות החשיבה האישיות (גם אם מעוצבות חברתית) של כל אחד ואחד מאיתנו. ככה שבדיוק באותו האופן שבו כעס יכול לכער אדם, ואהבה יכולה לגרום לבן זוג להראות מושלם (שוב פעם הרגש צובע את תחושתנו לגבי המראה)- כך גם הפחד יכול לעצב את התחושות שלנו לגבי דברים. לא לשנות את מראם- אלא להפנות את הקשב החושי שלנו לנקודות מסוימות. למשל אדם שחושש שאחרים יפגעו בו תמיד יחפש נקודות של תורפה וחוסר אמון בדבריהם. רגש הוא בדיוק זה- הצבע האישי של כל אחד ואחד בחיים האלו. מדוע קיים בנו הפחד? מדוע קיימת בנו אהבה? זו שאלה שעליה לא באמת ניתן לענות מאחר שתמיד יהיו לך את החברה שיגידו לך "זה משרת צורך השרדותי אבולוציוני" ומולם יעלו החברה הרוחניים יותר שינסו לומר שמדובר במשהו שדרכו אנו גדלים, לומדים,ומתקרבים יותר להארה (וכל מיני כאלו, יש אלפי הסברים).הפחד לא הסתבך אצל בני אדם- בני אדם מסבכים את הפחד
- בשורה התחתונה זה לא ממש משנה מה הוא פחד, מאיפה הוא נוצר, מה היתה כוונת המשורר אם יש אחד כזה- אני מאוד נגד הגישה שכל דבר שקורה קורה מסיבה מסויימת- חלק מזה נובע מחוסר האהדה שלי לגישה פונקציונליסטית שכזאת שאת שורשיה אני מזהה באותה תפיסה שמובילה אנשים לחיפוש ישועה בכוח עליון (משהו שאני אישית לא מתחבר אליו). אבל- וזה אבל ענק- אני מאמין גדול מאוד בכל מה שקשור לניצול הזדמנויות.מכל דבר שאנו חווים ניתן להפיק שיעור, ללמוד משהו על החיים- לשאוב כוח וללמוד יכולות חדשות- וכך הוא המצב גם (ולפעמים במיוחד ) במצבי חרדה. כך שניתן לומר שזה לא משנה מהו הפחד ומאיפה הוא מגיע כמו מה עשית ממנו- כמו כל חומר בסיסי, ניתן לעצב את החויה שלנו לגביו במגוון דרכים. זה לא קל תמיד, ולפעמים יותר מקשה, אבל אפשרי תמידדוקא אצל בני אדם שבהם הפחד הוא יותר מגורם התניתי קבוע , אלא רגש דינמי יותר, יש אפילו יותר מקום להתחזק וללמוד דרכו- יש שיאמרו ואני ביניהם,שהוא אחד המורים הכי יעילים בחיים האלו,כי זה דורש אומץ להתמודד איתו ומכריח אותך לעבוד עם הלב והמוח בו זמנית כדי לשבור את האחיזה שלו- ככל שהוא חזק יותר כך אתה תלמד יותר -אתה בסוף תצליח אם לא תאבד תקווה ולא תפסיק לנסות. אני לא הייתי מנתק את הפחד כל כך מהאדם עד כדי לומר שהוא עומד מולו- למעשה הוא עומד לצידך, כמו שהאהבה שלך, הכעס שלך, שנאה,- כל מי שאת כל פריטי ההוויה שלך, עומדים לצידך בכל רגע נתון בחיים האלו. לא תמיד קל לנו לקבל אותם שם, לראות שהם חלק מהאני בדיוק כמו רכיבים אחרים שפחות מרגיזים אותנו- הם כמו הילד שמפריע לצילום משפחתי לפעמים. אבל הם עדיין משפחה
וכמו כל ילד, הוא רק צריך קצת קבלה,קצת אהבה, חינוך,טיפ טיפה משמעת, ושישחקו איתו המון
מקווה זה נותן לך איזה כיוון כלי לגבי האופן שאני רואה דברים
כמו כן אני מקווה שברור שאת עדין לא משוחררת מחובת ההבטחה השבועית, אלא מחויבת אלא פי 12000 השבוע
סופ"ש נעים! צוז
