זו שאלה טובה, חייב לענות!
שימו לב, אני כותב לא לצורך פרסום. עכשיו יש לי עבודה לכמה שעות. אקצר במיטב יכולתי. ס.ז.א ניתן לאפיין כדרך ניסיון. כל דבר בלחימה, רפואה ופילוסופיה שלא היה נחוץ לפרקטיקה (לחימה, טיפול ואורח חיים) הועף קיבינימט. מה שטוב נבדק על אנשים ותועד. לחימה בס.ז.א זו דרך המהירה לנטרל סופית (היה זהיר בביטויים!) את היריב. עדיף עם נשק, אם אין - מה שבהישג היד וביד ריקה. לפי כך הטכניקה עם נשק, נגד נשק, בלי נשק - אותו דבר, פשוטה ותכליתית. כל התרגילים ה"מלוכלכים" נאספו ועובדו לפי העקרונות התנועתיות של ס.ז.א. לפי כך השימוש בסזא טוב להגנה עצמית. אין לנו חגורות ודנים, פרקטיקה זה מה שחשוב. להמחשה - 70% מכות ידיים מכוונים לגרון/צוואר, 90% מכות רגליים לאשכים ממגוון גדול של מצבים. חשוב - השיטה בנוייה כקרב נגד מספר תוקפים, מכאן כל המאפינים. אין מושג הגנה, יש הגנה ע"י תקיפה, תוך כדי תקיפה וע"י תנועה . המורה שלנו גדל מגיל 6 במשפחה שנודדה בין מונגוליה, קשגר, סין מערבית דרום בריה"מ (אוזבקיסטאן). לחימה הייתה מסורת משפחתית, לפיה שורשים של השיטה בשומרי ראש של צי'נגיס חאן. בארץ המורה ייסד שיטה המבוססת על מסורת זו וקרא לה ס.ז.א (אומנות קרב חכם). הוא השאיר בחוץ חלקים כגון לחימה ברכיבה, על העצים, במים, עם חיות, קשת, מפני שבזמנינו אין בזה צורך. פרודו, המורה הוא הרבה יותר מנינג'ה, תאמין לי ואני לא ילד מזמן. באתי אליו לפני כ 7 שנים מבוגר די עם השכלה בחינוך גופני תוך כדי שעסקתי בדוקטורט באנטומיה וניסיון בענפי ספורט שונים. הייתי נדהם ועדיין נדהם מביצועיו הטהורים והידע האמיתי שהוא מעביר. זה על קצה המזלג, לא אוהב לכתוב וגם לקרוא הודעות ענק, כבר הגזמתי.