הנה בארבע משניות אחרונות
ראשי תבות שלהם זה נשמה. מסכת מקוות פרק ז ז,א יש מעלין את המקוה ולא פוסלין, פוסלין ולא מעלין, לא מעלין ולא פוסלין. אלו מעלין, ולא פוסלין--השלג, והברד, והכפור, והגליד, והמלח, וטיט הנרוק. אמר רבי עקיבה, היה רבי ישמעאל דן כנגדי לומר, השלג אינו מעלה את המקוה. העידו אנשי מידבא משמו שאמר להם, צאו והביאו שלג, ועשו מקוה כתחילה. רבי יוחנן בן נורי אומר, אבן הברד, כמים. כיצד מעלין, ולא פוסלין: מקוה שיש בו ארבעים סאה חסר אחת--נפל מהם סאה לתוכו העלהו--נמצאו מעלין, ולא פוסלין. ז,ב אלו פוסלין ולא מעלין--המים בין טמאים בין טהורים, ומי כבשים ומי שלקות, והתמד עד שלא החמיץ. כיצד פוסלין, ולא מעלין: מקוה שיש בו ארבעים סאה חסר קורטוב--נפל מהם קורטוב לתוכו--לא העלהו, ופוסלו בשלושת לוגין. אבל שאר המשקין, ומי פירות, והציר, והמורייס, והתמד משהחמיץ--פעמים מעלין, פעמים שאינן מעלין. כיצד: מקוה שיש בו ארבעים סאה חסר אחת--נפל מהם סאה לתוכו, לא העלהו; היה בו ארבעים סאה, נתן סאה ונטל סאה--הרי זה כשר. ז,ג הדיח בו סלי זיתים וסלי ענבים, ושינו את מראיו--כשר; רבי יוסי אומר, מי הצבע פוסלין אותו בשלושת לוגין, ואינן פוסלין אותו בשינוי מראה. נפל לתוכו יין, ומוחל, ושינו את מראיו--פסול. כיצד יעשה--ימתין עד שיירדו גשמים, ויחזרו מראיהן למראה המים; היו בו ארבעים סאה--ממלא בכתף ונותן לתוכו, עד שיחזרו מראיהן למראה המים. ז,ד נפל לתוכו יין או מוחל, ושינו מקצת מראיו--אם אין בו מראה מים ארבעים סאה, הרי זה לא יטבול בו. ז,ה שלושת לוגין מים, ונפל לתוכן קורטוב יין, והרי מראיהן כמראה היין--נפלו למקוה, לא פסלוהו. שלושת לוגין מים חסר קורטוב, נפל לתוכן קורטוב חלב, והרי מראיהן כמראה המים, ונפלו למקוה--לא פסלוהו; רבי יוחנן בן נורי אומר, הכול הולך אחר הנראה. ז,ו מקוה שיש בו ארבעים סאה מכוונות--ירדו שניים, וטבלו זה אחר זה--הראשון טהור, והשני טמא; רבי יהודה אומר, אם היו רגליים של ראשון נוגעות במים, אף השני טהור. הטביל בו את הסגוס, והעלהו--מקצתו נוגע במים, טהור. הכר והכסת של עור--כיון שהגביה שפתותיהם מן המים, המים שבתוכן שאובין. כיצד יעשה--מטבילן, ומעלה אותן דרך שוליהן. ז,ז הטביל בו את המיטה--אף על פי שרגליה שוקעות בטיט העבה--טהורה, מפני שהמים מקדמין. מקוה שמימיו מרודדין--כובש אפילו חבילי עצים, אפילו חבילי קנים--כדי שיתפחו המים, ויורד וטובל. מחט שהיא נתונה על מעלות המערה--היה מוליך ומביא במים--כיון שעבר עליה הגל, טהורה.
