מה זה סליחה?

[yenergy]

מה זה סליחה?

ראש השנה ויום כיפור מתקרבים. אני בבעיה. היה לי קשר מדהים עם מישהו, והוא נגמר, שלושה שבועות אחרי זה אני מקבל טלפון מחבר / מכר והוא בעצם מספר לי שהוא יוצא עם אותו בחור ובוא בעצם מספר לי את זה כדי שאני לא אשמע את זה מאנשים אחרים. בהתחלה הרגשתי בסדר עם זה, אבל לאט לאט הרגשתי פגוע יותר ויותר. לאחר בירור עם האקס ועם החבר היה שם משהו לא נחמד. אני כרגע מאוד פגוע משניהם, האקס כי לקח לו בערך שתי דקות למצוא מישהו אחר, והחבר כי הוא ידע כמה כאבה לי הפרידה הזו. אני פשוט לא מסוגל לסלוח להם. זאת אומרת, אני נורא כועס עליהם ויש בע רגשות מאוד שליליים כלפיהם כרגע. מה זה אומר לסלוח, בעצם? מה המשמעות האמיתית של זה? מה, להגיד "סלחתי" שבפנים אני עדיין רועש וגועש וכועס ופגוע? מה זה שווה? מצד שני, בתור אדם מאמין, הכל מלמעלה. אז מה עושים?

 

[ItsikH]

הסליחה היא למענך כעס הוא רעל בנשמה, מרירות, הסליחה מאפשרת לך להשתחרר מהרעל הזה. אחזיר לך בסיפורו של ניצול השואה גבריאל דגן, שסיפר לי שלא רק שסלח למעניו, הוא אף יכול להודות להם על מה שקיבל בזכותם (כמובן, לא מתוך כוונה טובה../images/Emo67.gif). הסליחה נובעת מהכרה במגבלות, גם של הזולת וגם של עצמך. הם לא יכולים להיות אחרים ממה שהם, וגם אתה לא, מה אתה כן יכול - לסלוח להם ולהמשיך הלאה עם הלקח שלמדת.

 

[yenergy]

פלצנות ניו אייגית

סליחה על הכותרת הקשה - אבל, ברור שזה בשבילי. אבל עושים את זה? איך נפטרים מכל הרעל והכאב הזה? והאם לומר לבנאדם מולך שסלחתי זה באמת אומר שכך קרה?

 

[ItsikH]

ואני אפילו לא ידעתי שאני כזה לומר לאדם שסלחת לו - זה בינך לבינו, לא בינך לבין עצמך. סביר ביותר שהוא בכלל לא מודע לחוויה שעוברת עליך - אולי הוא חושב בליבו שלא נהג כשורה (אני לא מבדיל בין שני האנשים, בבחינת "הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו"), אבל מכאן ועד הבנת משמעות הדבר עבורך רחוקה הדרך, מנסיוני אנשים שעושים כאלו דברים לא חווים את חומרת מעשיהם. אני חוזר לסיפור שלי שכתבתי לך ב"בנים בלבד" - כשבדיעבד הבנתי שלא איבדתי כלום, רק לטובתי "הפסדתי" את אותו בן זוג, והחבר - הוא זה שהפסיד, כשלקח אותו ממני. הלקח, זה מה שחשוב, וזה מה שאתה מקבל - לא לפתח ציפיות כל כך גדולות מקשר שזה עתה החל, וחודש הוא בסה"כ זמן ההיכרות הראשונית. אני מצטער אם יש לי רק דברים מובנים מאליהם לומר לך../images/Emo8.gif

 

[ItsikH]

עד כדי כך ש יתכן שתאמר לאדם שסלחת לו והוא יצחק - כי לדעתו אין על מה לסלוח בכלל. אם הוא לא מבקש את סליחתך, איזו משמעות יש לאמירת הסליחה שלך?

 

[ItsikH]

ועוד מצטער על הפיצול - אני מבין עם התגובות שאתה אולי לא מכיר כל כך את תהליך הפרידה. תחשוב על הפרידה הקיצונית ביותר האפשרית - כשאדם מת, אין לך פיזית כל דרך להגיע אליו יותר. לא לבקש את סליחתו, לא להציע לו את סליחתך, ולא שום תהליך תקשורתי שהוא. מה שקשה לראות כשמדובר באדם חי הוא שבעצם זה אותו תהליך, בשלב מסוים בתהליך - אתה מאבד את הקשר עם אותו אדם ולא תוכל עוד לברר איתו דברים כאלו. הקושי בשלב הזה הוא שאתה נשאר עם הכאב אצלך, אתה לא יכול לפנות לאותו אחר ולהעזר בו על מנת להשתחרר מהכאב כי זה בדיוק מקור הכאב. אין ברירה אלא לעבור את השלב הזה, וזה חייב להעשות לבד, וכמו שטל אומרת - אם אתה מתקשה פנה לחברים, ואם זה לא מספיק - לעזרה מקצועית.

 

[yenergy]

הפרידה לא קשורה בכלל

אשמח לשבת על המקור של לא תיקום ולא תיטור. ודרך אגב, זה נאמר עד כמה שאני זוכר במקרים מסויימים. הפרידה - אני בשלבי התגברות סופיים לגמרי. ברור לי היום שהאקס לא בשבילי. היה לנו טוב. וטוב שהיה. מה שפגע בי היה המהירות בה הוחלפתי כאשר האקס כל הזמן התעקש שהוא אוהב אותי והסיבה שנפרדנו זה בגלל שהיו כמה דברים שלא ראינו עין בעין וזה הפריע לו. הוא כל הזמן אמר שקשה לו, והוא צריך זמן להתאושש ובלה בלה בלה. שבועיים אחרי שנפרדנו הוא יוצא עם חבר שהכיר דרכי, שידע על הפרידה וכמה היא כאבה לי. נזרקתי,ונעקפתי מימין מה שנקרא. אני לא מדבר על החבר שאני לא רוצה שום קשר איתו יותר. כי עם כל הכבוד לאהבה, יש גבול. אי אפשר לפגוע בלי הכרה באנשים רק כי התאהבתי. אנחנו בני אדם לא חיות. ולענייננו - אני רוצה תשובה של איך. איך מתגברים על הרגשות שליליים האלו? איך עוברים הלאה. איך מצליחים לשחרר את כל הרגשות השליליים האלו?

 

[ItsikH]

הפרידה מהחבר כואבת הרבה יותר הוא זה שאליו היית פונה לעזרה עכשיו בדיוק. הפרידה היא כפולה ודווקא זו מהאקס נשמעת הרבה פחות קשה. אתמול הייתי אצל רופא עיניים, שהוא במקרה גם ידיד. יש לי בעיה כלשהי, חסימה בתעלת הדמעות, וצריך לפתוח אותה. דיברנו לא מעט על כאב, וזה כאב נורא. הענין הוא, שאי אפשר לעקוף את הכאב, צריך לעבור אותו. הפולניות אומרות "כואב לי - סימן שאני חיה". יש הרבה דרכים להתמודד עם הכאב, אפשר לחשוב עליו כהתמודדות, אפשר סתם להתכופף ולחכות שזה יעבור, אפשר וצריך להעזר בכל אמצעי שיקל לעבור אותו, אבל הוא שם והוא תמיד יהיה שם. בכל זאת, אני אנסה להיות קצת יותר מעשי: כשאני חווה כעסים כאלו, אני מתמודד על ידי כך שאני מחפש את החיובי בחיים שלי, בפרט בסביבה האנושית. דברים שעושים לי טוב, אנשים שעושים לי טוב, פעולות שעושות לי טוב - אצלי זה בדרך כללל האופנים, רכיבה לבד או עם חברים, במקומות שאני אוהב, אבל לא רק. כל פעולה שמחברת אותך למחשבות החיוביות. אני בטוח שכרגע זה ממש קשה להתנתק מהמחשבות השליליות - וזה מתקשר למושג הפרידה, כי חלק מהקושי להפרד הוא הקושי להתנתק מהמחשבות על האנשים שאתה נפרד מהם, אחרי שהם עצמם כבר לא שם. ועוד דבר: אתה יכול לראות גם צדדים חיוביים באותם אנשים? להזכר ברגעים נעימים שאתה כן רוצה לשמור איתך?

 

[דר ביץ]

"הסליחה היא המתנה הגדולה ביותר של אלוהים"

הציטוט הוא מהספר צופן דה וינצ'י. בתור אדם לא מאמין, אני אומר ששניהם יצאו חסרי רגישות, בלשון המעטה. ולדעתי, אם לסליחה אין ערך בלב- אז גם אין לה ערך כמילה, לכן להגיד שססלחת כשלא סלחת- אני לא הייתי עושה את זה. ובכל אופן, אני מאחל לך שתמצא את הכוח לסלוח- כי זה יעשה לך טוב- אבל גם אם לא תסלח אני חושב שזה לגיטימי- פשוט פחות טוב עבורך

 

[yenergy]

אהבתי

תשובה לעניין. אבל איך נפטרים מכל הרגשות השליליים האלו?

 

[דר ביץ]

אני במקרה פסימי.

אני לא חושב שיש דרך בכלל להפטר מהם רגשות זה לא משהו שאפשר לשנות כרצונך- אפשר להתחמק מהם, כן- להדחיק, לחשוב על דברים אחרים שגורמים לך להרגיש אחרת- אבל לא לשנות את הרגשות. מה שאתה כן יכול לעשות, זה להחליט האם הרגשות האלה רציונאליים. אתה מתקשה לסלוח לו- האם זה רציונאלי? כשאתה חושב על זה, האם, אם יכולת, היית סולח לו? האם מבחינה קרה של חשיבה- מה שהוא עשה נראה לך מצדיק סליחה או טינה? במקרה שלי- אם אני ממשיך לכעוס על משהו שאני מבין שכבר עבר זמנו- אני פשוט עובר הלאה.

 

[yenergy]

על זה אני מדבר

על זה אני מדבר. איך מגיעים מה עושים כדי לעבור לשלב הבא? אני כל הזמן חוזר למקום הזה של הפגיעה. אני מרגיש שנעשה לי עוול, ואני רוצה שהם ישלמו, שיעשה צדק. אני יודע שבמקום מסויים אלוהים ידאג לזה. אבל גם מרגיז אותי שהם גרמו לי לרצות שהם יענשו, שהם ירגישו מה שאני מרגיש עכשיו. קיצור - איך ממשיכים קדימה?

 

[איתי דתי 27]

שחרר כעסים...

אם תשמור בפנים לא תוכל להגיע לסליחה ,אם תשתף אותם בכעסים שלך,תנסה לקבל תשובות.אפי` אם לא תקבל תשובות מספקות,עצם הדיון על ההרגשה שלך איתם יקל לך על התחושה ואולי בסופו של תהליך גם תסלח... אל תוותר על הדרך של לשחרר כעסים ואח"כ,זה טוב לנשמה שלך וכך גם תוכל לסלוח באמת...

 

[גנימדס]

אתה לא חייב לכפות על עצמך שום רגש

אתה לא חייב לסלוח , אם אתה לא מרגיש שאתה במקום הזה. בטח שלא שמדובר במשהו עמוק כל כך. כשמישהו אמר לי שהוא לא סולח כי נפגע במקרה דומה ,כבדתי את זה והתרחקתי. מותר להפגע, אי אפשר להיות חברים של כולם כל הזמן. וכאשר יבוא רגע בו תרגיש שפתחת חומה ואתה לא מושפע ממערכת היחסים שהיתה לך, (וזה יקרה.....לא היום, לא מחר, אבל זה יקרה....) אז תהיה במקום של סליחה

 

[תל אביב 10]

זה כלל לא במישור של סליחה אלא של אלטרואיזם

עם האקס שלך זה נגמר ולרוב אין כל טעם להמשך קשר כלשהו במיוחד משום שנותר רגש. המכר אמנם התכוון לטוב בכך שסיפר לך אבל מרגע שקשר קשר רומנטי עם האקס, הוא העדיף את טובתו האישית ולאור הקשר אין כל מקום לקשר גם איתו. לא בטוח שיש מקום לכעוס או להאשים אדם שהתאהב באקס שלך. כשזה בא לענייני הלב, לא כל יום פוגשים אדם שמתאים וקשה להיות אלטרואיסט ולהקריב את הרגשות בעבור מכר. אז לא מדובר כאן בסליחה. מדובר כאן בצורך שלך להמשיך את חייך ולחפש לך אהבה חדשה. במקום לצפות ממכר או אקס להקריב את אושרים עבור ההתאבלות שלך, היה אתה האלטרואיסט ואחל להם בלבך הצלחה בזוגיות שלהם.

 

[yenergy]

בלבולי ביצים של ניו אייג

חלאס כבר עם הסליחה היא בשבילך. מה נסגר איתכם? איבדתם את האותנטיות? מישהו פגע בכם. תיפגעו זה בסדר. די כבר אם השטות הזו של תמיד להיות בסדר עם העולם. אולי גם נגיש את הלחי השנייה וזהו? היהדות מלמדת אותנו שיש מקום לכעס ולפגיעה כאשר הרע שנעשה הוא אובייקטיבי. היהדות מלמדת אותנו שכאשר צריך - מותר לנקום. נקמה היא משורש קמה. לקום. די כבר עם הנוצריות המזוייפת הזו. נפגעתי. כואב לי. עשו לי טריק מלוכלך. מה שאני רוצה לדעת זה לא למה צריך לסלוח. זה איך סולחים. איך נפטרים מהרגש הזה של הפגיעה והכאב.

 

[concealed]

אני מצטער אם אני נדחף,

אבל אני רוצה לעזור. "לא תיקום ולא תיטור", זה קודם כל. זה לא נוצרי, זה יהודי. אתה יכול להשאר עם הכעס הזה שלך, לחכות שאלוהים יעניש אותם או משהו כזה (בהצלחה עם זה. מהניסיון המועט שיש לי זה לא עובד ככה...), לנסות לעשות משהו בעצמך (לא מומלץ), או פשוט לעזוב את זה ולתת לעצמך חופש מכל הרגשות המציקים האלה. כן- לעזוב את זה. זה מה שכולם מנסים להגיד לך כאן- אל תסלח להם כי מגיע להם, תסלח להם כי זה ישחרר אותך מהכאב חסר התוחלת הזה. תסלח כי הכעס לא עושה לך טוב. אז הם ביחד, נו? אתה מעדיף להשאר בקשר רע עם שניהם ולאבד חברים? אני לא מנסה להגיד לך מה להרגיש ומה לא- אבל הייתי בסיטואציות דומות בעבר והעיצה הכי טובה היא פשוט לעזוב את זה.

 

[yenergy]

או. עוד תגובה של מה.

אשמח לשבת על המקור של לא תיקום ולא תיטור. ודרך אגב, זה נאמר עד כמה שאני זוכר במקרים מסויימים. ואני לא זה שהולך לבצע את הנקמה אלוהים יעשה את זה אם זה מה שאמור לקרות. אני כועס על זה שאני בכלל רוצה נקמה. שאני רוצה שהם יסבלו. ובלי קשר לזה - עוד אחד שמדבר על כמה צריך לסלוח וכמה חשוב להיפטר מרגשות שליליים. כאילו, דא? יא חכם בלילה. איך, שוב, איך, ושוב, איך לעזאזל עושים את זה? ואם עוד מישהו יגיד לי תעברו הלאה, ראה את עצמך כירוי על ידי מכונת ירייה. תתנו תשובה רצינית. אני שונא את כל ההתפלצנויות של זה מה שצריך... על תגידו לי מה. תגידו לי איך!!!

 

[דר ביץ]

אהבתי אהבתי אהבתי!!!!!

אהבתי את ההודעות שלך שיוצאות נגד ההתייפייפות אם כי שואל את עצמי מאיפה בא כל הכעס הזה- אנשים פה מנסים לעזור. ובקשר ל-מה אתה יכול לעשות? אמרתי לך שאני פסימי :/ לדעתי- אתה לא יכול לעשות כלום חחחחח צר לי. באמת

 

[דר ביץ]

תיקון קטן:

אני חושב שמה שאתה יכול וצריך לעשות- זה לעבור הלאה. ואיך, אתה שואל, ובצדק? פשוט לעשות מה שהיית עושה אם באמת היית סולח- זה אומר לדבר איתם כרגיל, אם כי לא להסתיר מהם שאתה עדיין מתקשה לסלוח... מתוך תקווה שאם תעבור הלאה בהתנהגות החיצונית שלך, בסוף זה יגיע גם פנימה. ועכשיו אני אגיד שוב, כי יכול להיות שלא הבהרתי את זה: אני פסימי התקווה הזאת היא תקווה קלושה, אני באמת לא מאמין שאתה יכול לשטות ברגשות שלך- אני באמת מצטער