מה זה כאן בית החיל?!
יושב לי בדירה, מסיים עוד עבודה, פתאום הפלאפון מזמזם: "ירדתי מהרכבת, אני קופצת לקפה." "בכיף" אני עונה, וממשיך באדישות לעבור על המיילים. דפיקה בדלת, אפילו לא קם מהכסא "פתוח" אני צועק חצי שניה לפני שכבר הורדת את הידית של הדלת... את נכנסת, ובאופן מאוד מפתיע, אחרייך חיילת, צעירה, עם שיער אסוף מחייכת. "זו מיכל, פגשתי אותה ברכבת, אמורים לאסוף אותה עוד שעתיים, אז אמרתי שנחכה כאן..." "אין בעיה", אני משיב "כמה סוכר?" בזמן שאני מכין את הקפה, מתסכל על שתיכן, ממשיכות לדבר כאילו אני לא נמצא, כבר התיישבת בנוחות על הספה והיא לידך. מגיש לכן את הקפה, תודה נימוסית מינימלית, ולא מילה יותר, ורק אז אני קולט את המבטים שלכן - שבויות אחת בשנייה. את מגניבה מידי פעם את היד שלך על הירך שלה, כאילו תו"כ שיחה, היא צוחקת בצורה קצת מוקצנת מכל דבר... כיף לי לראות לאן זה מוביל. מדליקים טלוויזיה... איזה דרמה משעממת... אני נרדם... מתעורר ורואה את הראש שלה מונח עליך, היא משמאלך, ואני מימין, ואת מלטפת לה את השיער... מחייך ונרדם שוב, בפעם הבאה שמתעורר, אתן בנשיקה עדינה, מהוססת. היא עוצמת את עינייה, ואת מלטפת לה את הפנים. בחוצפתי, מניח לך יד על הכתף, בדיוק שהיא פותחת את עינייה, ומחייכת חיוך נבוך. אני מחייך אליה בחזרה חיוך מלא שמחה, ואת אומרת לה עם חיוך שובב "זה טורקיז, תרגישי הכי נוח בעולם" וחוזרת לנשק אותה. מנשק לך את העורף, את שולחת את היד שלך אלי... מתערבבים. אני נשכב על הגב, את נשכבת עלי על הגב, ומושכת אחרייך את מיכל, מכניסה את עצמך לסנדוויץ'. מפשיטה את מיכל, אני מפשיט אותך... מיכל מתחילה לנשק אותך מהעורף לכיוון החזה, ממשיכה לבטן.... את מרימה את האגן, מורידה לי את המכנסיים והתחתונים - "שניים באחד"... מיכל נעצרת לרגע, מסתכלת לך בעיינים, ומתחילה לאכול אותך... ואז אני זוכה לנשק אותך, להרגיש את הנשימות שלך על העורף שלי. היד הקרה של מיכל פתאום מחזיקה אותי... מכוונת אליך... משחקת איתי איפה שהלשון שלה היתה לפני רגע. בחום המטורף שלך! את מזיזה את הגוף, כך שתהי בזוית הנכונה, ואז היא מכניסה אותי אליך וממשיכה ללקק אותך מבחוץ. את נטרפת מהלשון שלה, ממני בתוכך, ממלא אותך. אני נטרף מהחום שלך, מהתכווצויות, מהנשימות שלך. היא נטרפת מהנוזלים שלך. מהצבעים שלנו, מהקולות! מתפרק בתוכך... היא מנשקת אותך, את מנשקת אותי... לשנות מתערבבים... ליטופים של אחרי.. מרגיעים... עוברים מגוף לגוף.... "רוצה להשאר לישון כאן?" את מציעה לה כאילו זה הבית שלך... "בכיף" היא עונה... ממש בית החיל כאן... חושב לעצמי. ונרדם.
יושב לי בדירה, מסיים עוד עבודה, פתאום הפלאפון מזמזם: "ירדתי מהרכבת, אני קופצת לקפה." "בכיף" אני עונה, וממשיך באדישות לעבור על המיילים. דפיקה בדלת, אפילו לא קם מהכסא "פתוח" אני צועק חצי שניה לפני שכבר הורדת את הידית של הדלת... את נכנסת, ובאופן מאוד מפתיע, אחרייך חיילת, צעירה, עם שיער אסוף מחייכת. "זו מיכל, פגשתי אותה ברכבת, אמורים לאסוף אותה עוד שעתיים, אז אמרתי שנחכה כאן..." "אין בעיה", אני משיב "כמה סוכר?" בזמן שאני מכין את הקפה, מתסכל על שתיכן, ממשיכות לדבר כאילו אני לא נמצא, כבר התיישבת בנוחות על הספה והיא לידך. מגיש לכן את הקפה, תודה נימוסית מינימלית, ולא מילה יותר, ורק אז אני קולט את המבטים שלכן - שבויות אחת בשנייה. את מגניבה מידי פעם את היד שלך על הירך שלה, כאילו תו"כ שיחה, היא צוחקת בצורה קצת מוקצנת מכל דבר... כיף לי לראות לאן זה מוביל. מדליקים טלוויזיה... איזה דרמה משעממת... אני נרדם... מתעורר ורואה את הראש שלה מונח עליך, היא משמאלך, ואני מימין, ואת מלטפת לה את השיער... מחייך ונרדם שוב, בפעם הבאה שמתעורר, אתן בנשיקה עדינה, מהוססת. היא עוצמת את עינייה, ואת מלטפת לה את הפנים. בחוצפתי, מניח לך יד על הכתף, בדיוק שהיא פותחת את עינייה, ומחייכת חיוך נבוך. אני מחייך אליה בחזרה חיוך מלא שמחה, ואת אומרת לה עם חיוך שובב "זה טורקיז, תרגישי הכי נוח בעולם" וחוזרת לנשק אותה. מנשק לך את העורף, את שולחת את היד שלך אלי... מתערבבים. אני נשכב על הגב, את נשכבת עלי על הגב, ומושכת אחרייך את מיכל, מכניסה את עצמך לסנדוויץ'. מפשיטה את מיכל, אני מפשיט אותך... מיכל מתחילה לנשק אותך מהעורף לכיוון החזה, ממשיכה לבטן.... את מרימה את האגן, מורידה לי את המכנסיים והתחתונים - "שניים באחד"... מיכל נעצרת לרגע, מסתכלת לך בעיינים, ומתחילה לאכול אותך... ואז אני זוכה לנשק אותך, להרגיש את הנשימות שלך על העורף שלי. היד הקרה של מיכל פתאום מחזיקה אותי... מכוונת אליך... משחקת איתי איפה שהלשון שלה היתה לפני רגע. בחום המטורף שלך! את מזיזה את הגוף, כך שתהי בזוית הנכונה, ואז היא מכניסה אותי אליך וממשיכה ללקק אותך מבחוץ. את נטרפת מהלשון שלה, ממני בתוכך, ממלא אותך. אני נטרף מהחום שלך, מהתכווצויות, מהנשימות שלך. היא נטרפת מהנוזלים שלך. מהצבעים שלנו, מהקולות! מתפרק בתוכך... היא מנשקת אותך, את מנשקת אותי... לשנות מתערבבים... ליטופים של אחרי.. מרגיעים... עוברים מגוף לגוף.... "רוצה להשאר לישון כאן?" את מציעה לה כאילו זה הבית שלך... "בכיף" היא עונה... ממש בית החיל כאן... חושב לעצמי. ונרדם.
