מה זה דמוקרטיה?

שאני למדתי בשנת 1989 אזרחות בתיכון ההגדרה הייתה שלטון הרוב תוך התחשבות במיעוט.

וזה ההגדרה הנכונה!!!

ז"א יכולה להיות דמוקרטיה דתית...

אין כאן חופש תנועה,חופש דת וכד'.


בכל מקרה מתי זה לא דמוקרטיה? שאין התחשבות במיעוט.

ומתי זה קורה?

שהרוב מנסה להשליט את דעתו ולדפוק את המיעוט וכך לעשות דיקטטורה של הרוב.


הרי מה הקטע?

שמקבלים החלטות דמוקרטיות פעם אתה הרוב ופעם אתה המיעוט.

אבל אם אתה ביחסים טובים עם שאר המגזרים או שאר האוכלוסיה ככלל לא תנסה לדפוק אותם,

ואז שהם מקבלים החלטה ואתה מיעוט אתה רגוע שלא יקפחו אותך וההחלטה תהיה סבירה.


ברגע שהשלטון מושחת הוא מנסה להגיע לדיקטטורה של הרוב.

לא רק על הימין והדתיים אני אומר שזה ברור אלא גם על השמאל בישראל ובעולם שניסה לשנות את ההגדרה

של דמוקרטיה לדמוקרטיה ליברלית.

שאני בעד אבל זה לא הגדרה נכונה לדמוקרטיה.

לא אמרו בוא נעבור לדמוקרטיה ליברלית ונצביע על זה אלא ניסו לכפות כאילו זה "ברור".
 

evglev1

Well-known member
מנהל
שאני למדתי בשנת 1989 אזרחות בתיכון ההגדרה הייתה שלטון הרוב תוך התחשבות במיעוט.

וזה ההגדרה הנכונה!!!

ז"א יכולה להיות דמוקרטיה דתית...

אין כאן חופש תנועה,חופש דת וכד'.


בכל מקרה מתי זה לא דמוקרטיה? שאין התחשבות במיעוט.

ומתי זה קורה?

שהרוב מנסה להשליט את דעתו ולדפוק את המיעוט וכך לעשות דיקטטורה של הרוב.


הרי מה הקטע?

שמקבלים החלטות דמוקרטיות פעם אתה הרוב ופעם אתה המיעוט.

אבל אם אתה ביחסים טובים עם שאר המגזרים או שאר האוכלוסיה ככלל לא תנסה לדפוק אותם,

ואז שהם מקבלים החלטה ואתה מיעוט אתה רגוע שלא יקפחו אותך וההחלטה תהיה סבירה.


ברגע שהשלטון מושחת הוא מנסה להגיע לדיקטטורה של הרוב.

לא רק על הימין והדתיים אני אומר שזה ברור אלא גם על השמאל בישראל ובעולם שניסה לשנות את ההגדרה

של דמוקרטיה לדמוקרטיה ליברלית.

שאני בעד אבל זה לא הגדרה נכונה לדמוקרטיה.

לא אמרו בוא נעבור לדמוקרטיה ליברלית ונצביע על זה אלא ניסו לכפות כאילו זה "ברור".
לפי דבריך באוסלו ובהתנתקות לא הייתה דמוקרטיה, כי גם שם היה ניסיון ברוטלי של הרוב לכפות את דעתו על המיעוט, ובהתנתקות אפילו סירבו לבדוק את יחסי הכוחות בעם במשאל עם וקבעו מה דעת הרוב לפי סקרים והרוב בסקרים סירב בתוקף לבדוק במשאל עם אם הסקרים משקפים את המציאות, כך שאפילו לא ברור אם להתנתקות באמת היה רוב בעם.
 
לפי דבריך באוסלו ובהתנתקות לא הייתה דמוקרטיה, כי גם שם היה ניסיון ברוטלי של הרוב לכפות את דעתו על המיעוט
כן,אני הצבעתי למרצ,ראיתי שאין לשמאל רוב אמיתי אחרי הבחירות וציפיתי ממרצ שתלך לכיוון של הפרדת דת ממדינה.

הם עשו מעשה נבלה כי חשבו שהשלום חשוב יותר מהקטע הדתי.

אז באיזה שהוא מקום כן אתה צודק.

בהתנתקות אפילו סירבו לבדוק את יחסי הכוחות בעם במשאל עם וקבעו מה דעת הרוב לפי סקרים והרוב בסקרים סירב בתוקף לבדוק במשאל עם אם הסקרים משקפים את המציאות, כך שאפילו לא ברור אם להתנתקות באמת היה רוב בעם.
בהתנתקות הייתי בעד בגלל שזה בא מהימין.

הרי אם הימין מתנגד אז שהליכוד יצביע נגד.

אם הליכוד בגד בבוחרים שלו מה מלינים על השמאל?


באופן אישי גם רציתי לנקום במתנחלים שעוזרים להפריע לתהליך השלום.


אם נסתכל על זה בכל זאת בצד הדמוקרטי,היה יותר ראוי לעשות משאל עם.

כמו שהיה ראוי לעשות משאל עם לפני המלחמה הזאת ולא נעשה!!!
 

1ספי11

Well-known member
לפי דבריך באוסלו ובהתנתקות לא הייתה דמוקרטיה, כי גם שם היה ניסיון ברוטלי של הרוב לכפות את דעתו על המיעוט, ובהתנתקות אפילו סירבו לבדוק את יחסי הכוחות בעם במשאל עם וקבעו מה דעת הרוב לפי סקרים והרוב בסקרים סירב בתוקף לבדוק במשאל עם אם הסקרים משקפים את המציאות, כך שאפילו לא ברור אם להתנתקות באמת היה רוב בעם.
אתה מבין דמוקרטיה אוקראינית , אולי.
גם ההתנתקות וגם אוסלו היו החלטות חוקיות כמו היציאה למלחמת לבנון.
לא בהחלטות האלה נמדדת דמוקרטיה.
 

evglev1

Well-known member
מנהל
אתה מבין דמוקרטיה אוקראינית , אולי.
גם ההתנתקות וגם אוסלו היו החלטות חוקיות כמו היציאה למלחמת לבנון.
לא בהחלטות האלה נמדדת דמוקרטיה.
כן כשרוב ימני מכתיב מדיניות בדורסנות זאת עריצות הרוב וכשרוב שמלאני מכתיב מדיניות בדורסנות זוהי דמוקרטיה. רוב ימני צריך להתחשב במיעוט שמלאני ולרוב שמלאני אין חובה להתחשב במיעוט ימני.
 

1ספי11

Well-known member
כן כשרוב ימני מכתיב מדיניות בדורסנות זאת עריצות הרוב וכשרוב שמלאני מכתיב מדיניות בדורסנות זוהי דמוקרטיה. רוב ימני צריך להתחשב במיעוט שמלאני ולרוב שמלאני אין חובה להתחשב במיעוט ימני.
בכיינות ימנית אופיינית.
עריצות הרוב היא מול קבוצות מוחלשות שפוגעים בזכויות שלהן.
ימני או שמאלני הם לא קבוצות מיעוט ולא מתייחסים אליהן כקבוצות מיעוט .
אתה מתבכיין על העברת ישראלים מעזה ולא איכפת לך כשהוציאו את תושבי גבעת עמל או אום אל חיראן.
 

evglev1

Well-known member
מנהל
בכיינות ימנית אופיינית.
עריצות הרוב היא מול קבוצות מוחלשות שפוגעים בזכויות שלהן.
ימני או שמאלני הם לא קבוצות מיעוט ולא מתייחסים אליהן כקבוצות מיעוט .
אתה מתבכיין על העברת ישראלים מעזה ולא איכפת לך כשהוציאו את תושבי גבעת עמל או אום אל חיראן.
זכויות תושבי ימית וגוש קטיף נרמסו ובגוש קטיף בג"צ אפילו אישר שחוק כבוד האדם וחירותו לא יחול עליהם.
 

Henry0

Well-known member
שאני למדתי בשנת 1989 אזרחות בתיכון ההגדרה הייתה שלטון הרוב תוך התחשבות במיעוט.

וזה ההגדרה הנכונה!!!
לא, זו הגדרה לא נכונה.
כניראה מי שלימד אותך אזרחות בבית ספר היה מורה להיסטוריה, ולא מורה לאזרחות.
מאז המושג הראשוני של דמוקרטיה מלפני 2,500 שנים, המושג עבר הרבה מאד גלגולים.

בעידן הנאורות נוספו (מאה 17-18) פילוסופים כמו ג'ון לוק (זכות לחיים, חירות,, זכות הקניין), מונטסקיה (הפרדת הרשויות), רוסו (ריבונות העם)...
במאה ה-18 החוקה של ארה"ב הכניסה למושג "דמוקרטיה" את עיקרון החוקה, זכויות האדם, בחירות...
המהפכה הצרפתית הכניסה כידוע את מושגי החרות והשוויון.
המאה ה-20 הכניסה למושג את זכויות ההצבעה לנשים.

בקיצור: המושג "דמוקרטיה" במובנו במאה ה-21, כולל:
- בחירות חופשיות כולל לנשים
- הפרדת רשויות
- חירות
- זכויות אדם (חיים, חירות, קניין...)
- חירויות (חופש דיבור, חופש עיתונות, חופש התארגנות ...)
- ריבוי דעות.
...
 
נערך לאחרונה ב:

Henry0

Well-known member
המהפכה הצרפתית הכניסה כידוע את מושגי החרות והשוויון.
דרך אגב

ע"ס התאוריה הדמוקרטית, בבג"ץ השופט ברק קבע, שחוק יסוד "כבוד האדם וחרותו",
כולל גם את "עיקרון השיוויון".

ועד היום אנו נילחמים עם העיקרון הזה (לגבי גיוס חרדים),
על אף שעיקרון השיוויון לא כלול באף חוק,
אלא בדרך עקיפה (לפי פסיקת בג"ץ).

עיקרון השיוויון לא מחייב שיוויון בכל מיקרה.
איסור אפליה מחמת מין, דת, גזע, לאום, נטייה מינית וכו׳
מותרת אפליה מטעמים רלבטים (למשל אפליה של ערבים באי גיוס לצה"ל על רקע ביטחוני).
 

Harrington

Well-known member
מנהל
לא, זו הגדרה לא נכונה.
כניראה מי שלימד אותך אזרחות בבית ספר היה מורה להיסטוריה, ולא מורה לאזרחות.
מאז המושג הראשוני של דמוקרטיה מלפני 2,500 שנים, המושג עבר הרבה מאד גלגולים.

בעידן הנאורות נוספו (מאה 17-18) פילוסופים כמו ג'ון לוק (זכות לחיים, חירות,, זכות הקניין), מונטסקיה (הפרדת הרשויות), רוסו (ריבונות העם)...
במאה ה-18 החוקה של ארה"ב הכניסה למושג "דמוקרטיה" את עיקרון החוקה, זכויות האדם, בחירות...
המהפכה הצרפתית הכניסה כידוע את מושגי החרות והשוויון.
המאה ה-20 הכניסה למושג את זכויות ההצבעה לנשים.

בקיצור: המושג "דמוקרטיה" במובנו במאה ה-21, כולל:
- בחירות חופשיות כולל לנשים
- הפרדת רשויות
- חירות
- זכויות אדם (חיים, חירות, קניין...)
- חירויות (חופש דיבור, חופש עיתונות, חופש התארגנות ...)
- ריבוי דעות.
...
יש כאן בלבול בין 'דמוקרטיה מהי' למאפייני דמוקרטיה שלא מגדירים אותה בלבדית. חלק מהדברים שצוינו כאן בהחלט אופייניים לדמוקרטיות, אבל הן לא מגדירות את הדמוקרטיה כשלעצמה. כלומר גם כשאינן קיימות, זה לא אומר בהכרח שאותה מדינה אינה דמוקרטית.


דרך אגב

ע"ס התאוריה הדמוקרטית, בבג"ץ השופט ברק קבע, שחוק יסוד "כבוד האדם וחרותו",
כולל גם את "עיקרון השיוויון".

ועד היום אנו נילחמים עם העיקרון הזה (לגבי גיוס חרדים),
על אף שעיקרון השיוויון לא כלול באף חוק,
אלא בדרך עקיפה (לפי פסיקת בג"ץ).

עיקרון השיוויון לא מחייב שיוויון בכל מיקרה.
איסור אפליה מחמת מין, דת, גזע, לאום, נטייה מינית וכו׳
מותרת אפליה מטעמים רלבטים (למשל אפליה של ערבים באי גיוס לצה"ל על רקע ביטחוני).
אין סתירה הכרחית בין עקרון השוויון (שאגב לא בטוח שהתקבל למשפט הישראלי) לעניין כמו גיוס החרדים. זאת טעות בהבנת העקרון המדובר, דברי ברק בענין או המשפט הישראלי בכללותו. אמנם כאן מדובר בטעות נפוצה, שמתבססת גם על אמירות של בית המשפט. אולם בלי להבין מנין נובעות אמירות אלו (רמז: לא מעקרון השוויון), החיבור שהטועים עושים בין הדברים מבוסס על אי-הבנה אחת גדולה או אם תרצו, אי-הבנת המטריה בה דנים.

הנרי, הדברים לא מיועדים אליך (מתוך ידיעה מוקדמת כיצד זה יימשך/ייגמר), אל תטרח להגיב, בכל אופן לא אם הציפייה היא שאני אקרא את הדברים, תודה מראש.
 

Henry0

Well-known member
שלא מגדירים אותה בלבדית.
זו ההגדרה.
והיא כוללת את כל המאפיינים.

מדינות שבהן אין את כל המאפיינים הללו,
תחשב כדמוקרטיה לא מלאה.


ולכן, מר בור ועם הארץ,
כאשר ישראל פוגעת בחלק מהמאפיינים,
האנשים המתורבתים והמשכילים טוענים שזו פגיעה בדמוקרטיה,
והאספסוף הבור כמוך, לא מסוגל להבין על מה הם מדברים.
 
דרך אגב

ע"ס התאוריה הדמוקרטית, בבג"ץ השופט ברק קבע, שחוק יסוד "כבוד האדם וחרותו",
כולל גם את "עיקרון השיוויון".

ועד היום אנו נילחמים עם העיקרון הזה (לגבי גיוס חרדים),
על אף שעיקרון השיוויון לא כלול באף חוק,
אלא בדרך עקיפה (לפי פסיקת בג"ץ).

עיקרון השיוויון לא מחייב שיוויון בכל מיקרה.
איסור אפליה מחמת מין, דת, גזע, לאום, נטייה מינית וכו׳
מותרת אפליה מטעמים רלבטים (למשל אפליה של ערבים באי גיוס לצה"ל על רקע ביטחוני).
הכל טוב ויפה אבל אין קשר לדמוקרטיה,שזו סה"כ שיטת שליטה.
 
לא, זו הגדרה לא נכונה.
כניראה מי שלימד אותך אזרחות בבית ספר היה מורה להיסטוריה, ולא מורה לאזרחות.
לימד מורה לאזרחות ומתוך ספר רשמי לאזרחות לבחינת הבגרות בכיתה י'.

זה הדבר שאני הכי זוכר מהלימודים באזרחות(חוץ מחוק באדר עופר הערמומי).

בעידן הנאורות נוספו (מאה 17-18) פילוסופים כמו ג'ון לוק (זכות לחיים, חירות,, זכות הקניין), מונטסקיה (הפרדת הרשויות), רוסו (ריבונות העם)...
במאה ה-18 החוקה של ארה"ב הכניסה למושג "דמוקרטיה" את עיקרון החוקה, זכויות האדם, בחירות...
המהפכה הצרפתית הכניסה כידוע את מושגי החרות והשוויון.
המאה ה-20 הכניסה למושג את זכויות ההצבעה לנשים.

בקיצור: המושג "דמוקרטיה" במובנו במאה ה-21, כולל:
- בחירות חופשיות כולל לנשים
- הפרדת רשויות
- חירות
- זכויות אדם (חיים, חירות, קניין...)
- חירויות (חופש דיבור, חופש עיתונות, חופש התארגנות ...)
- ריבוי דעות.
אני זוכר טוב גם את ההפרדת רשויות.

אתה רואה שלא הכניסו חוקה לישראל סימן שלא כל הדברים שציינת הם "חלק מהדמוקרטיה"

או לפחות חלק מהדמוקרטיה בישראל.

שאר הדברים שציינת הם לא מהות הדמוקרטיה,הם לא הבסיס - הם סעיפי משנה.

אפשר לייחס אותם גם למשטרים אחרים(למשל הצבעת נשים באיראן) אבל הם לא "חובה" בדמוקרטיה.

חובה בשביל שמשטר דמוקרטי יצליח - הפרדת רשויות,

שלטון הרוב והתחשבות במיעוט שזה מי שהפסיד בהצבעה כזאת או אחרת.

אלוהים אמר לבטל שיטת קואליציה/אופוזיציה כי אני מניח שבשיטה כזאת הקואליציה תמיד מנצחת אז גולשים

יותר לכיוון דיקטטורת הרוב.


הפרדת רשויות כשלה מזמן חלקית בישראל אחרי שהרשות המבצעת השתלטה על המחוקקת,

מאז הדמוקרטיה חלשה יותר אבל מתפקדת עכשיו שרוצים להשתלט על הרשות השופטת אז

ברור שתהיה עוד יותר חלשה.

אבל לדעתי חוסר ההתחשבות במיעוט הוא הכותרת והגורם החשוב ביותר.

כי מדובר ב"משחק דמוקרטי"(אם אתה מנצח לא לרמוס את השני

ואם אתה מפסיד לא לשבור את לוח המשחק) - אם אתה לא מקיים את חוקי המשחק הרסת אותו.
 

Henry0

Well-known member
ה הדבר שאני הכי זוכר מהלימודים באזרחות(חוץ מחוק באדר עופר הערמומי).
ברמת האײנטליגנציה שלך,
אתה זוכר רק מה שאידיוט מסוגל לזכור.

אתה רואה שלא הכניסו חוקה לישראל סימן שלא כל הדברים שציינת הם "חלק מהדמוקרטיה"
לא מר אידיוט.
הסימן הוא שישראל לא היתה דמוקרטיה מושלמת.

הפרדת רשויות כשלה מזמן חלקית בישראל אחרי שהרשות המבצעת השתלטה על המחוקקת,

הכישלון לא מוכיח שזה לא חלק מהדמוקרטיה,
אלא מר חסר כל היגיון,
זה מוכיח שישראל לא דמוקרטיה מושלמת.
 
למעלה