תגובה
יש משהו בשניים , שהוא היזון חוזר, ושאינו יכול להיות קיים ביחיד מעצם יחידותו, כל כמה שהיחיד יהיה מיוחד ומושלם. המושלמות האישית הינה סוף, ולא התחלה, מפני שאחרי המולשמות אין יותר לאן לשאוף. מי ששופט את העולם רק ב´איך מתמלאים חסרים´, יגיע לסופו מהר יותר ממי שמבקש מעולם את ההתנסות עצמה, את ההרפתקה. אכן יש איכויות ליחיד ולחיפוש השלמות, אבל ברגע שהשלמות הזו מושגת - אין באמת יותר מה להוסיף. אני הייתי משאירה יותר מקום להנאה מהדרך עצמה, מאשר להגדרת סופים... ...
