אבל הנה אגדה
בארץ רחוקה בעיר קטנה, היה שופט שחיי נישואיו לא עלו יפה. בצר לו, הוא התגרש מרעיתו משכבר הימים, דבר שכמובן לא מפריע לו להיות שופט ראוי. במסגרת חייו הוא פגש בעלמה יפת תואר, עו"ד אף היא, וניהל עימה רומן. גם זה לא מפריע לשופט להיות שופט טוב. באחד הדיונים שהתקיים לפניו, התייצבה אותה עו"ד חברתו למיטה, ומבלי להתבלבל הוא ניהל את הדיון, מבלי שחשף את העובדה לצד השני. (לו הוא היה נשוי, לא כ"כ בקלות היתה אשתו יכולה להופיע בפניו כמיצגת נכון?) העובדה נחשפה בדרך זו או אחרת, אבל השופט, הצליח להרגיע את הממונים, תוך הבהרות שוהא שגה, שכן לא עמד על האפשרות של ניגוד אינטרסים. במשך השנים ניהל השופט את דיוניו , עם תלונות אין ספור מצד מתדינים למיניהם, ואולם המערכת, לצערנו גיבתה אותו, שהרי זה כבר מן המפורסמות, שבאותה ארץ רחוקה, המתמנה לשופט מקבל קביעות עד הגיעו לגיל זקנה. וכך חלפו השנים, והתלונות הרבו זרום. באחד המעמדים המביכים והפומביים יותר, התברר כי השופט לוטש עיניו בבקבוק, ולא שולט במעשיו בעת אשר כזו. עוד התברר שלנוכח היותו בודד, מבקש השופט ממזכירתו לארגן לו לווי לארועים פומבים, והמלווה ישנה עימו באותו חדר. הואיל והשופט כבר מזמן חשב שכולם בכיס שלו, והוא הצליח למרוח את כולם כבר 12 שנה, למה שהוא לא יצליח גם הפעם? אלא שהפעם הוא חשף את ערוותו בפני קהל שבעיניו התנהגותוהיתה מתחת לכל בקורת. וקהל זה היה מורכב בעיקרו מעו"ד בני אותה ארץ רחוקה, והם אשר פנו ובקשו את העפתו מתפקידו. עכשיו נשארת על תילה השאלה, האם השופט יועף או יקודם למקום אחר בו לא מכירים את מעלליו? לממונים פתרונים. וזאת האגדה.