יש לפחות 3 דרגות
או סוגים של אמונה. 1- אמונה על סמך הוכחה כלשהי שהיא מחוץ לניסיונך האישי. למשל על הקשר הסטטיסטי בין עישון לסיכוי ללקות בסרטן ריאות. 2- אמונה על סמך ניסיון אישי - למשל, אני מאמינה שאני יכולה לעשות דבר מה כי בעבר עשיתי דברים דומים והצלחתי. 3- אמונה על סמך מחשבה בלבד, בלי הוכות ובלי ניסיון אישי. למשל האמונה שיש כוח עליון, או האמונה שיש גלגול נשמות, או האמונה שאם מתים מפסיקים לסבול. מה שמעניין באמונות - זה שבכל הרמות, גם אלו עם ההוכחה, יש מקום לספק. יכול להיות שמתי שהוא יבוא מחקר אחר שיפריך את הקשר בין עישון לסיכוי ללקות בסרטן ריאות - אבל גם יכול להיות שלא. למרות שניסיוני האישי עד כה הוא שאני מצליחה בסוג מטלות מסויים, אבל יכול להיות שלא ושיהיו מטלות שאכשל בהן למרות שאני מאמינה בכוח עליון וגלגול נשמות, יכול להיות שזה לא באמת כך... צרכים לעומת זאת באמת קשורים למימד הפיזי. אלו אותם דברים שבלעדיהם נרגיש קשיי קיום. מדובר על אוכל, בגדים, קורת גג, ואפילו שייכות 'שבטית', משפחתית או חברתית. כל השאלות שאתה שואל על "הצורך" לקבל אישור מאחרים שאתה בסדר/יפה/מוצלח/חכם - הן לא צורך. לא באמת תמות אם לא יתנו לך אישורי קיום, אבל אתה *מרגיש* ככה מכיוון שאתה מאמין שאם לא יאשרו לך, אז... מה יקרה לך? למה זה כל כך חשוב? למה אין לך בכלל ספק שאפשר לחיות גם בלי האישורים הללו?
