מה זה אוטיסט?
אני אוטיסט ואני בובה על חוט מושכים לי בידים מטה ומעלה אני מטפס מתי שאומרים לי " טפס הכי גבוהה " ואני נופל מטה ושובר את רגלי מתי " שלא ציתתי לפרקודת האדונים" אני בובה על חוט ואין ל נשמה, אין לי עיניים אני כבוי ואין לי בי רוח חיים, אני עוד בובה קטנה שמחייכת מעט מדביקה נשיקה לעוד אמא/ואבא לעוד איש ואישה אני אוטיסט אני עוד זרע שפוך שבא לעולם קפוא, אני עוד פירור לחם שנשאר מוגות שהכנו לילדים העשירים הרגלים, אני עוד בובה שמנגנת על
חליל קטן ומנעימה את אוזני המוות שלכם אדוני הלבונה, אני עוד ילד קט שנשרף בשמש החמה ועולה באש הלהבות שאתם הכנתם עבורי, אני עוד שמוק שנמתח לכיוון התחת של עצמי כדי לענג עוד ועוד נערים נ"טים מובחרים, אני עוד שרמוטה שבא למצוץ את אבריכם הכסוחים, אני בובה עם שמלה לבנה וקוקיות, עם עין אחת שחורה ועין אחת כחולה עם דמעות שאיש אינו יסיים להם דלי מתחת, אני קםוא ואף אחד לא בא לחממם אותי, דקרתם אותי באש החברות אש הצפים אש המחשבות אתם דפקתם אותי השכם וערב תודה על דנולדתי לכפור הנקר העולם, תןדה בובה קטנה שלי תודה על שמתחתם את השמלה הצצתם לי אל הבתכו, תודה על החיוך הנחמד וטפחת השכם על כתפי החולה " אתה תגדל ילד תגדל ותחיה" תודה
אלוהים על הקור הזה שהכנסתם לי את הלב השבור הזה שחתוך מיום בוא נולדתי עד יומי האחרון כעל פנטה חסרת צבע וגוונים, על אש אגמן, על תם תות שדה אדמדם, על כוגית שאף פים לט טעמתי, על חיים שאף פעם לא בקשתי, תודה על מי שאתה ילד על חוטים מקפת בין גני הפרחים, סליחה שאני נושם, סליחה שאני חיי, ילד על מסגרת זכוית אדיאשה, על בית מלא באבני קדושה, חצוי בין לבי ללבך, עשן ואש מים וקודש אדמה רכה ,עשן מסתלסל אהבה שאין, אישה שברח,ה אישה שלא הייתה על בגישה, על זיון אגרסיבי שלעולם לא הייתי חלק ממנו אלא רק קבלתי, על הסטייה שבי, על הרצחנות שבי, על המניות הסוטה שבי, על הפדופיל שבטח היה ב,י על הפחגד שבי, על הצרימה החמה שבתוך המעים השלפות, על השתן הסמיך שיוצא, אני בובה אחי אני בובה בתוך ארוןם קבור הדור מעץ אגוז, תודה אבא על
שלא השפרצת אותי ישר, תודה אמא על המכות שהכנסת לי בראש, על האצבע המושלשת על האגרוף הקמוץ, על הנשיקה הרכה, על הבעיטה, על הצריב,ה על הדקיר,ה על המיחצה של הראש האדום הזה, סליחה אבא על מי שאתה ועל מה שאתה ועל מי שאנחנו נהינו, בי בובה בי אהבה בי מילה קסוה אש ועשן ומוות ודם וקרבים וצלוחית מלא בעצמות מתות, בי עגלה חורקת שוקראת לעצמה החדר הריק לי ,תי בדידיות ואחרון אבידן אהובי, בודלר אוהבי, דנטה אוהבי, הומרס, אובדיוס, שיקספיר, מילטון, וכל שאר הדדולים תטודה גם לם על מי שחלמתי להיות ועל מי שלא היה ,אני מחכה לסוף עוד יום יומים או שנה שנתיים אני אסיים הכל, אמן כה הי רצון ואמא תצעק " השם נתן השם לקח היה שמו מבורך" תודה בובה בי אהובים של,יח בי לב שמת בי גן שומם בי נחל צמא למים, בי סוטה.
אני אוטיסט ואני בובה על חוט מושכים לי בידים מטה ומעלה אני מטפס מתי שאומרים לי " טפס הכי גבוהה " ואני נופל מטה ושובר את רגלי מתי " שלא ציתתי לפרקודת האדונים" אני בובה על חוט ואין ל נשמה, אין לי עיניים אני כבוי ואין לי בי רוח חיים, אני עוד בובה קטנה שמחייכת מעט מדביקה נשיקה לעוד אמא/ואבא לעוד איש ואישה אני אוטיסט אני עוד זרע שפוך שבא לעולם קפוא, אני עוד פירור לחם שנשאר מוגות שהכנו לילדים העשירים הרגלים, אני עוד בובה שמנגנת על
חליל קטן ומנעימה את אוזני המוות שלכם אדוני הלבונה, אני עוד ילד קט שנשרף בשמש החמה ועולה באש הלהבות שאתם הכנתם עבורי, אני עוד שמוק שנמתח לכיוון התחת של עצמי כדי לענג עוד ועוד נערים נ"טים מובחרים, אני עוד שרמוטה שבא למצוץ את אבריכם הכסוחים, אני בובה עם שמלה לבנה וקוקיות, עם עין אחת שחורה ועין אחת כחולה עם דמעות שאיש אינו יסיים להם דלי מתחת, אני קםוא ואף אחד לא בא לחממם אותי, דקרתם אותי באש החברות אש הצפים אש המחשבות אתם דפקתם אותי השכם וערב תודה על דנולדתי לכפור הנקר העולם, תןדה בובה קטנה שלי תודה על שמתחתם את השמלה הצצתם לי אל הבתכו, תודה על החיוך הנחמד וטפחת השכם על כתפי החולה " אתה תגדל ילד תגדל ותחיה" תודה
אלוהים על הקור הזה שהכנסתם לי את הלב השבור הזה שחתוך מיום בוא נולדתי עד יומי האחרון כעל פנטה חסרת צבע וגוונים, על אש אגמן, על תם תות שדה אדמדם, על כוגית שאף פים לט טעמתי, על חיים שאף פעם לא בקשתי, תודה על מי שאתה ילד על חוטים מקפת בין גני הפרחים, סליחה שאני נושם, סליחה שאני חיי, ילד על מסגרת זכוית אדיאשה, על בית מלא באבני קדושה, חצוי בין לבי ללבך, עשן ואש מים וקודש אדמה רכה ,עשן מסתלסל אהבה שאין, אישה שברח,ה אישה שלא הייתה על בגישה, על זיון אגרסיבי שלעולם לא הייתי חלק ממנו אלא רק קבלתי, על הסטייה שבי, על הרצחנות שבי, על המניות הסוטה שבי, על הפדופיל שבטח היה ב,י על הפחגד שבי, על הצרימה החמה שבתוך המעים השלפות, על השתן הסמיך שיוצא, אני בובה אחי אני בובה בתוך ארוןם קבור הדור מעץ אגוז, תודה אבא על
שלא השפרצת אותי ישר, תודה אמא על המכות שהכנסת לי בראש, על האצבע המושלשת על האגרוף הקמוץ, על הנשיקה הרכה, על הבעיטה, על הצריב,ה על הדקיר,ה על המיחצה של הראש האדום הזה, סליחה אבא על מי שאתה ועל מה שאתה ועל מי שאנחנו נהינו, בי בובה בי אהבה בי מילה קסוה אש ועשן ומוות ודם וקרבים וצלוחית מלא בעצמות מתות, בי עגלה חורקת שוקראת לעצמה החדר הריק לי ,תי בדידיות ואחרון אבידן אהובי, בודלר אוהבי, דנטה אוהבי, הומרס, אובדיוס, שיקספיר, מילטון, וכל שאר הדדולים תטודה גם לם על מי שחלמתי להיות ועל מי שלא היה ,אני מחכה לסוף עוד יום יומים או שנה שנתיים אני אסיים הכל, אמן כה הי רצון ואמא תצעק " השם נתן השם לקח היה שמו מבורך" תודה בובה בי אהובים של,יח בי לב שמת בי גן שומם בי נחל צמא למים, בי סוטה.