מה זאת אהבה

[vanilan]

מה זאת אהבה

אהבה היא תוצאה של השתוות הצורה הפנימית. בקבלה קיים חוק אחד ויחיד חוק השתוות הצורה, השתוות התכונות. אם שני אובייקטים רוחניים שווים בתכונות שלהם אזי הם מתאחדים. זה לא אומר שמשניים נהיה אחד, אלא הם כמו אחד. כל מה שמתרחש עם אחד מעשיר את השני, מייד מורגש בשני. הרגשה הדדית כזאת במידה שווה הכוללת את כל הרגשות. אם זה בין אובייקטים שונים, או בין בני אדם, או בין אדם לבורא, זה נקרא הרגשת אהבה. אהבה, זאת הרגשת השתוות תכונות רוחניות. התרחקות הדדית בתכונות וברצונות עושה את האנשים רחוקים אחד מהשני עד התגלות שנאה. התקרבות הדדית של רצונות, מחשבות ותכונות )שזה בעצם אותו הדבר, כי התכונות קובעות את המחשבות והרצונות( , עושה אותם קרובים, אוהבים ומבינים אחד את השני. מי שחושבים שניגודים מקרבים, ויכולים להבין אחד את השני ולהיות מאושרים, טועים.

 

[אש בשמים]

אהבה היא יצירה.

קצת קשה להגדיר במדוייק את הכוח הזה שהוא האנרגיה הגבוהה ביותר של היקום. האהבה נתפסת כרגש אבל למעשה היא אינה רגש, אלה רק נחוות כרגש בשדה ההתנסות האנושי. נכון, יש לאהבה כוח מאזן ומאחד והיא מפילה חומות ומחסומים גם בין דברים שיש להם טבע מאוד שונה במקור ומאפשרת להם להשתלב ביחד. אבל אהבה היא לא רק מן "חוק כלים שלובים" קוסמי. היא יותר מזה. היא לא רק פועלת על גורמים קיימים כדי לאחד בניהם, היא גם יוצרת גורמים חדשים ומצבים ואנרגיות חדשות שלא היו שם קודם. אהבה היא כוח יצירתי מאוד חזק, למעשה החזק ביותר שקיים. היא מסוגלת ליצור דברים ואז לתמוך בהם ולקבל אותם ולהזין אותם מאה אחוזים של הזמן. למה הורים (בד"כ) כל כך אוהבים את ילדיהם? כי הם עזרו ליצירתם (או לפחות ליצירת ההיבט הפיזי שלהם בעולם) ולכן הם מוכנים לתמוך בהם ולכלכל אותם ולהזין אותם בלי לדרוש תמורה. כך היא אהבה במיטבה, לתת כדי לתת, ולא מתוך צורך לקחת. לכן הבורא לא ברא את היקום בשביל צורך אגוצנטרי שלו. הוא ברא כדי לברוא- כדי לתת מעצמו ומטובו. אהבה אם כן היא ההיבט הגבוה ביותר של יצירה. היא אנרגית הבריאה וההזנה של היקום כולו. אי אפשר ליצור הרבה בלי אהבה. אפשר בעיקר להרוס. ומאחר וכולנו מאוחדים באהבה הזו שיצרה אותנו, גם ניגודים יכולים להתמזג ולהתאחד וליצור משהוא חדש. כך מעשה הבריאה מגיע לשיאים חדשים.

 

[דר אסתיה חוטרגזע]

הכותרת מתאימה יותר ל'אולי זוגיות'

אהבה זו מציאות הבריאה שנוצרה באהבה ובשלמות של הבורא בתוך הבורא ובאה לכלל ביטוי בברואים - אלא אם דפוסים מונעים מהם לבטא, לממש ולחוש במתנת בריאה נפלאה זו. האהבה קיימת בכל למי שמוכן לחוות אותה - לא את התקיעות ההתמכרותית לחוש שוה ערך על ידי אדם אחר שלכאורה 'אוהב'. האהבה קיימת לכל אם אנשים מוכנים לתפוס אמת זו ולתת לה להיות חלק מהחיים ולא לנסות 'לתפוס בה' כאילו באמת ניתן לתפוס תדר אור ולהחזיקו בשוי - כמו שמוכרים אויר מארץ הקודש...