מה זאת אהבה?.....
``והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין …`` (בראשית פרק ד`, פסוק א`) 115 מילים משורש י.ד.ע בכל התורה…ואני שואל עצמי לפשר העמוק של ה``ידע`` בפסוק המצוטט. מן הסתם את עניין ``והאדם ידע את חוה…`` מבטא את החיבור המיני או הבעילה שהביאה ללידתו של קין, אך מדוע ידע?…. ``על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד…``: (בראשית פרק ב`, פסוק כד`) 229 מילים משורש א.ח.ד. בכל התורה…וגם כאן אני מתבונן בעניין האחדות…החיבור לבשר אחד…יישות אחת….מבנה של השלם על אף ההפכים שקיימים… כשאני מחבר את האקט המיני…``ידע`` ו``בשר אחד``…אני מקבל את אופן החיבור בדבקות של ידע המחבר את הזוג לבשר אחד…בשר אחד – מוח אחד…ידיעה אחת…יצירה אחת. והרי החיבור שמקורו בידיעה – מקורו באהבה שכוללת את ה``רוח`` וה``גשם`` בזיווג שיוצר מעין אחדות של בשר אחד… ``ואהבת את ה` אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך…``: (דברים פרק ו`, פסוק ה`) הוא שברא אותנו , נותן לנו מושג באהבה אמיתית…``בכל לבבך`` כאיבר (לב) גשמי – בשרי, אהבה שמשימה את גופו של האדם בדמו ובשרו כולל את מוחו הגשמי לאהבה את האשה והיא את אישה. מן הסתם הוא חלק מאותו חיבור לגוף אחד – בשר אחד. ``ובכל נפשך`` בכל תחומי המחשבה…המחשבות, התשוקות, האיחולים, ההבנה, הכבוד וכן גם היראה, הדמיונות, החלומות, הפנטזיות, (= דעת) וכל יצירת המוח הבשרי שלא כלול באותו נפש. וכך כשהחיבור הוא בכל העוצמה ובכל המרחב הגשמי והרוחני של האדם… עשיית האהבה היא בכח ה``ידע`` והתכנסות תמצית האדם בחיבור אירוטי נשגב האחד לתוך השניה באופן שהיו לבשר אחד. זהו העקרון של תאום מושלם למרות ההפכים הקיימים בין בני הזוג. סוג חיבור שכזה מן הסתם מצריך עבודה מאומצת, עקשנית ועקבית לכל אורך הדרך…וכשהחיבור הוא בבחינת בשר אחד…אזי, אין בלבול, הכל מובן, הכאב משותף, השמחה משותפת, אפילו הפנטזיות הן משותפות – שנושאן הוא בתחום הגוף האחד הכולל את שניהם – ואין מלבדם. אז ניתן להבין כיצד קורה שב-עת מסויימת שהאיש (או שהאישה) מובן, קריא, צלול, ברור…אהוד ואהוב…, יותר מכך היכולת לקרוא את האדם בין השורות, לחוש את כוונותיו, על אף שאולי נסתרים הם, ``לראות`` בעין את חולשותיו ויתרונותיו, לחלץ אותו מה``בוץ`` הפרטי ולהנות גם מהשינויים שמתחוללים בו. וב-עת אחרת…הוא מבולבל, בלתי קריא, לא ברור…שלא לדבר על המובן בין שורותיו, כוונותיו, ולא ``לראות`` אלא את הסתם שבו, ולדחות את המהפכה, את ``משבר ההחלמה`` של האיש המתנקה מה``בוץ`` הפרטי שלו. ונשאלת השאלה למה? אולי כי החיבור נותק? …אולי ישנו קצר או דמיון שהתנפץ?… אולי הסערה הופסקה, השמש מאירה ונראה כי הכל אשליה? …האם הבלבול הוא של המביע/ה או של הקורא/ת? ובעניין ``…והיו לבשר אחד…`` אצל מי זה קיים בכלל? מי בכלל היה מוכן לוותר על חלקו בחופש הפרטי והאגואיסטי שלו על מנת להתחבר לבן/ת זוג ולהיות חלק מ…בכל עת, בכל לבבך ובכל נפשך? בכלל – האם זה כדאי? האם זה חלום? האם זה משהו שהיינו רוצים אך זו אשליה?…..אם כן, האם הבורא יצר בנו אשליה? האם קרה ברגע נתון אחד ויחיד למישהי, מישהו…בעת שהאהבה פרחה ולבלבה…שכך קרה? היה ונגמר?……אולי…סליחה על הנאיביות….האם לך האיש או האשה….זה קיים?
``והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין …`` (בראשית פרק ד`, פסוק א`) 115 מילים משורש י.ד.ע בכל התורה…ואני שואל עצמי לפשר העמוק של ה``ידע`` בפסוק המצוטט. מן הסתם את עניין ``והאדם ידע את חוה…`` מבטא את החיבור המיני או הבעילה שהביאה ללידתו של קין, אך מדוע ידע?…. ``על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד…``: (בראשית פרק ב`, פסוק כד`) 229 מילים משורש א.ח.ד. בכל התורה…וגם כאן אני מתבונן בעניין האחדות…החיבור לבשר אחד…יישות אחת….מבנה של השלם על אף ההפכים שקיימים… כשאני מחבר את האקט המיני…``ידע`` ו``בשר אחד``…אני מקבל את אופן החיבור בדבקות של ידע המחבר את הזוג לבשר אחד…בשר אחד – מוח אחד…ידיעה אחת…יצירה אחת. והרי החיבור שמקורו בידיעה – מקורו באהבה שכוללת את ה``רוח`` וה``גשם`` בזיווג שיוצר מעין אחדות של בשר אחד… ``ואהבת את ה` אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך…``: (דברים פרק ו`, פסוק ה`) הוא שברא אותנו , נותן לנו מושג באהבה אמיתית…``בכל לבבך`` כאיבר (לב) גשמי – בשרי, אהבה שמשימה את גופו של האדם בדמו ובשרו כולל את מוחו הגשמי לאהבה את האשה והיא את אישה. מן הסתם הוא חלק מאותו חיבור לגוף אחד – בשר אחד. ``ובכל נפשך`` בכל תחומי המחשבה…המחשבות, התשוקות, האיחולים, ההבנה, הכבוד וכן גם היראה, הדמיונות, החלומות, הפנטזיות, (= דעת) וכל יצירת המוח הבשרי שלא כלול באותו נפש. וכך כשהחיבור הוא בכל העוצמה ובכל המרחב הגשמי והרוחני של האדם… עשיית האהבה היא בכח ה``ידע`` והתכנסות תמצית האדם בחיבור אירוטי נשגב האחד לתוך השניה באופן שהיו לבשר אחד. זהו העקרון של תאום מושלם למרות ההפכים הקיימים בין בני הזוג. סוג חיבור שכזה מן הסתם מצריך עבודה מאומצת, עקשנית ועקבית לכל אורך הדרך…וכשהחיבור הוא בבחינת בשר אחד…אזי, אין בלבול, הכל מובן, הכאב משותף, השמחה משותפת, אפילו הפנטזיות הן משותפות – שנושאן הוא בתחום הגוף האחד הכולל את שניהם – ואין מלבדם. אז ניתן להבין כיצד קורה שב-עת מסויימת שהאיש (או שהאישה) מובן, קריא, צלול, ברור…אהוד ואהוב…, יותר מכך היכולת לקרוא את האדם בין השורות, לחוש את כוונותיו, על אף שאולי נסתרים הם, ``לראות`` בעין את חולשותיו ויתרונותיו, לחלץ אותו מה``בוץ`` הפרטי ולהנות גם מהשינויים שמתחוללים בו. וב-עת אחרת…הוא מבולבל, בלתי קריא, לא ברור…שלא לדבר על המובן בין שורותיו, כוונותיו, ולא ``לראות`` אלא את הסתם שבו, ולדחות את המהפכה, את ``משבר ההחלמה`` של האיש המתנקה מה``בוץ`` הפרטי שלו. ונשאלת השאלה למה? אולי כי החיבור נותק? …אולי ישנו קצר או דמיון שהתנפץ?… אולי הסערה הופסקה, השמש מאירה ונראה כי הכל אשליה? …האם הבלבול הוא של המביע/ה או של הקורא/ת? ובעניין ``…והיו לבשר אחד…`` אצל מי זה קיים בכלל? מי בכלל היה מוכן לוותר על חלקו בחופש הפרטי והאגואיסטי שלו על מנת להתחבר לבן/ת זוג ולהיות חלק מ…בכל עת, בכל לבבך ובכל נפשך? בכלל – האם זה כדאי? האם זה חלום? האם זה משהו שהיינו רוצים אך זו אשליה?…..אם כן, האם הבורא יצר בנו אשליה? האם קרה ברגע נתון אחד ויחיד למישהי, מישהו…בעת שהאהבה פרחה ולבלבה…שכך קרה? היה ונגמר?……אולי…סליחה על הנאיביות….האם לך האיש או האשה….זה קיים?
