מה ואולי איך עושים?

[mykal]

מה ואולי איך עושים?

יש לי חברה טובה מאוד, כאחות לי.
היא אשה מופלאה נאהבת ע"י כל מי שמכיר אותה,
משום מה אחת מכלותיה מאשימה אותה בכל דבר שקורה בביתה (של הכלה)
היא רבה עם בעלה על הקשר שלו עם הבית. (כלומר עם חברתי ובעלה)
אתה כלה מנהלת פנקסנות ארוכת שנים ומעללים,
מתי הם התארחו בחגים פה, וכמה ולמה וכו'...
אני כועסת על אותה כלה,כי מותר גם לבעלה לרצות להתארח אצל הוריו,
ולעזור לפעמים להם (הם גרים רחוק מאוד).

לפני שנה וחצי התחתן בן הזקונים של חברתי,
והפעם כמו גם בשנה שעברה הזוג הצעיר חגג עם הוריו את החג.
(האח הגדול כמובן לא היה) ועזר במה שרגיל היה לעזור האח.

לי זה מרגיש כאילו המציאות של הכעס חוזרת על עצמה בעוד מספר שנים,
(אפילו פות מהבן הגדול).
אולי בעצם חברתי לא משחררת? למה הבן הזה צריך לחגוג כל שנה את ראש השנה אצלם?

ולשאלתי,
האם לשקף לחברה (אנחנו קרובות) את הראיה שלי לגבי הענין?
האם זו איננה התערבות עודפת?
יהיה לי עצוב מאוד אם חלילה תחוה שוב כעסים שניתן היה למנוע.
ואולי זה רק בעיני ואין בכלל בעיה, אנשים שונים.
אשמח לדיעותיכם.

 

[ע ר נ ו נ ה]

נשאלת השאלה אם חברתך בביקשה ורוצה לדעת

מה דעתך בעניין, כי אז בהחלט יש מקום להביע דעה, אך אם לא שאלה
לדעתך ותביעי אותה את עשויה להתקל בתגבה צוננת מצידה.

למרות היותה חברתך הטובה היא האמא של הבן, היא זו שחווה את החוויות
ובהחלט יתכן שהיא חושבת ומרגישה אחרת ממך.

 

[B l u e D e v i l]

 

[ע ר נ ו נ ה]

האם מהיא ביקשה ממך לדעת

מה דעתך בעניין, כי אז בהחלט יש מקום להביע דעה, אך אם לא שאלה
לדעתך ותביעי אותה את עשויה להתקל בתגבה צוננת מצידה.

למרות היותה חברתך הטובה היא האמא של הבן, היא זו שחווה את החוויות
ובהחלט יתכן שהיא חושבת ומרגישה אחרת ממך.

 

[חייבתלהגיב]

"מנהלת פנקסנות" זה אומר, בדרך כלל,

שהם כן מתארחים גם אצל חברתך, אבל חלק מהזמן גם מתארחים אצל הצד השני. זה מאוד מקובל והגיוני, ועצם השימוש במושג מרמז על כך שחברתך כנראה באמת לא משחררת, ורוצה שהם יחגגו כל שנה אצלם, וכו'. אפשר להגיד "מותר גם לבעלה לרצות להתארח אצל הוריו", רק אם הם לא באים להתארח אצלם. אבל אם הם כן באים, רק לא מספיק לטעמה של חברתך, צריך לבדוק כמה זה לא מספיק, והאם באמת הדרישות של חברתך לא מוגזמות ולא מביאות בחשבון את הנסיבות (קיומו של הצד השני, המרחק הגדול, וכו').

 

[mykal]

עונה גם לערנונה,

היא מספרת ומנהלים שיחה,
אני לא אמרתי לה את דעתי, כי נראה לי שאולי זה מיותר,
עצם השיתוף שלה--הוא סוג של שאלה, גם אם לא נוסח באופן כזה.

נהול הפנקסנות ע"י הכלה, ננעשה נגד החברה שלי, ונגד בעלה שלה (הבן של החברה)
ולא כל הענינים המשפחתיים.
כן, יש לי הרגשה שחברתי--לא משחררת, ובכלל בטוחה שרק אצלה 'חוגגים' נכון,
והיא רוצה לשמר את המסורת.
ואני כבר לא מתיחסת אל הכלה הזו,
אלא שאלתי אם נכון להאיר (הא' בכונה) שהיא עושה אותה טעות עם הבן הקטן.

 

[ע ר נ ו נ ה]

מייקל , לפעמים מחפשים רק אוזן קשבת.

לא תמיד רוצים לקבל עצות או תגובות, חברה טובה צריכה
לדעת גם להקשיב מבלי להגיב. או לקחצ צד בענין.

 

[mykal]

תודה, בגלל זה לא הגבתי עד היום.

פשוט מרגיש לי--שהיא מפספסת את הנקודה.

 

[חייבתלהגיב]

לא כל כך הבנתי מה קורה עם הבן הקטן

אני מבינה שהוא חגג אצלם את החג - אבל מה הבעייה בזה? הוא התלונן? הכלה התלוננה? יכול להיות שאין פה בכלל בעייה, והם מרוצים מהסידור. אבל אולי לא הבנתי נכון.

 

[mykal]

השאלה שלי התיחסה

לבן הצעיר. שנשוי קצת יותר משנה,
ואת כל החגים 'נדרש' (כי לא באופן תקיף אלא ב'נחמדות' שלא משאירה אופציה, כך לטעמי)
לחגוג עם הוריו.
הכלה צעירה ועדינה וכנראה, על פניו רוצה להיות 'בסדר' ולרצות גם את בבעלהוגם את משפחתו.
ובעיני, יחלפו מספר שנים והיא תגיב כמו שמגיבה הכלה הגדולה.
בכעס, בהאשמה, בריחוק בוטה.
ולכן שאלתי אם לומר לחברה את תחושתי--
ערנונה טענה שלא--ואני מקבלת.

 

[חייבתלהגיב]

אה, לא הבנתי שמדובר על כל החגים

חשבתי שאת מדברת רק על ראש השנה. אם באמת מדובר על כל החגים, די משונה שהכלה מסכימה לעניין - למעשה, זה לא מוכר לי מאף משפחה אחרת.

 

[שיר לי שני]

כשהיא מספרת

הייתי עוצרת לרגע לתהות בקול, אם מבחינתה, היא גם משחררת.
אולי כדאי להציע לה ליזום, דוקא היא, אחת משתי אפשרויות:
1. איחוד משפחות. ששתי המשפחות תחגוגנה ביחד
2. חלוקה של החגים, ככה ששתי משפחות המקור תרגשנה מורווחות.
אם היא בטוחה שהבנים חיייבים לבוא רק אליה לחגים, או לא משחררת, כדאי להזכיר לה שכשהולכים לצד השני, זה לא לזרים מוחלטים, אלא להורים של הכלה, שזכויותיהם אינן נופלות משלה.
אגב, הכי חשוב, להזכיר לה שזוג זכאי גם לזמן משלו.
מכירה לא מעט משפחות צעירות שעושות שבת-שבת, ואם חס ושלום מתחשק להם לעשות שבת לבדם, או עם חברים, אוי ואבוי. משורה ישחרר רק טיול ממושך, רצוי לחו"ל. או המוות, מה שבא קודם...

 

[mykal]

צחקתי למקרא שורתך האחרונה בפוסט.

אולי נכון לומר כך--מבלי להתיחס למה שעלול לקרות,
אלמלא לא תשחרר.

 

[שיר לי שני]

זו היתה הכוונה

 

[עלה לא נידף]

לאחותי אני אומרת הכל בפנים

ובצורה ישירה. לאחי אני צריכה לעטוף כל דבר בכמה שכבות דיפלומטיה אחרת הוא נאטם.

השאלה מה טיב האחווה ביניכן, ולפי התשובה תדעי אם לומר משהו. גם לקחת בערבון מוגבל את כל מה שהיא מספרת לך. מה יש לך לכעוס על אדם שלפי הבנתי את מכירה רק דרך עיני חברתך....אם היא דומה למירב בני האדם, היא לא בדיוק צד אובייקטיבי, והכי קל להאשים את הכלה, כי את הבן המסכן חוטפים ומאלצים לעשות חג בשבי.

הבן הקטן יאלץ לפלס לעצמו את הדרך.....כאבי גדילה.

 

[mykal]

שני דברים,

הכעס שלי כלפי הכלה, הוא יותר על ההתחשבנות, על החמות,
שהחמות לא צד בענין כלפיה, היא היתה אמורה לנהל את הדברים מול בעלה,
(הבן של החברה) ואם רצתה לבוא בצורה גלויה ולומר אני רוצה אחרת.
היא כן נהנתה מהטיפול בילדים, מהפינוקים והמתנות,
ואני מכירה לא ק מהסיפורים, אלא מכל המפגשים המשפחתיים, שאנחנו מוזמנים אליהם.

הבן הקטן, לטעמי אלה לא כאבי גדילה,
אלא התנהלות מרצה מול הורים שתובעים, אמנם בנימוס כמעט בתשלום,
אבל כנראה (זו ההרגשה שלי) בלחץ.
ואני בדיוק לגבי זה ניסיתי לשמוע--אם לומר לחברתי--תרפו, שחררו כדי שלא תפסידו.

 

[עלה לא נידף]

ככלה לחמים מאוד תובעניים, אלה כאבי גדילה

הוא לא יוכל לרצות אותם כל הזמן, ויצטרך לפתור את העניין הזה בעצמו.

לכל אחת שיטת פעולה שונה, אני חושבת שהמנעות טוטאלית מעימותים עם החמות היא דרך די פחדנית (מדברת בתור נמנעת טוטאלית מעימותים כאלה). לא תמיד הבעל צריך להיות צינור.

 

[mykal]

אהבתי את דבריך,

אבל אני לא אפנה בכל מקרה לבחור.
אני הייתי מבקשת לומר לאמו --חברתי--את כחמות הניחי להם.
אל תלחצי ואל תשדרי שאת מצפה ו'דורשת' (בלי שהיא משתמשת במילה אלא רק בטכניקות)
מהזוג להגיע אליך לחג.

ההתמודדות בכאבי הגדילה, יצליחו בקלות יותר
אלולא החמים היו מציבים את עצמם במקום הזה של, אנחנו כאן ותהיו איתנו.
והטענה, כל השנה הם קרובים להורים שלה,
ובחג יגיעו--היא מתפיסת עולמי שגויה, שכן בימות החול כולם עסוקים, והוריה
יכולים לעזור, אבל לחגוג יחד זה משהו אחר.

 

[רוני810]

אני חושבת שהיית מדברת על זה עם חברתי.

בעדינות, באהבה, בלי לשפוט.
זה בגלל שנראה לי שנדיר מאוד שאת באה ואומרת לה משהו לגבי ההתנהלות שלה. מאיך שאת פה בפורום, וגם מכך שאת מתייעצת לפני שאת אומרת לה משהו, נראה שאת ממש לא אדם שנוטה לבקר ולהעיר לאחרים. אם היית מישהי שלעיתים קרובות יש לה הערות, זה לא היה מתקבל ברוח טובה.
אני חושבת שהיא כן תרגיש שזה בא מאהבה ומאכפתיות, והיא תעריך את זה.
בשבילה, הייתי יוצאת מאיזור הנוחות שלי ולוקחת את הסיכון. ואני חושבת שיש סיכוי טוב שהיא תקשיב. וגם אם לא, לפחות ניסית. בשבילה ובשביל הבן שלה ומשפחתו.
הייתי מדברת איתה על זה.

 

[mykal]

תודה על דבריך,

אני שמחה להיות זהירה.
כי המטרה שלי היא באמת להועיל, לא חלילה לפגוע,
ורוצה להשאר איתה חברה טובה. אני אוהבת אותה ומעריכה אותה.
אחשוב היטב לפני מעשה.