מה ה"אני מאמין" שלכן?

[שניים ודי]

מה ה"אני מאמין" שלכן?

אני מתחילה עכשיו את השנה השנייה בפעוטוני, לפני זה עסקתי בנושאי חינוך שונים ויש לי תואר בפסיכולוגיה. פתחתי את הגן כי רציתי משהו אחר, שיתאים יותר להשקפת העולם שלי, לאיך אני חושבת שילדים צריכים לגדול ובפירוש גם כדי להשפיע (לשם כך אני גם מנהלת קשר אישי וקבוע עם ההורים ו"מתערבת" בהרבה דברים שגננות אחרות לא היו חולמות להתערב בהם) מהקצת שקראתי פה בשבועיים האחרונים, אתן נשמעות לי נשים רציניות ואינטילגנטיות שחושבות ומשקיעות ולא סתם "מעבירות את היום" עם הילדים אז הייתי רוצה לשמוע מה האני מאמין שלכן- האם נובע משיטה כלשהי (מונטסורי, אנטרופוסופיה) או מדרך פרטית שלכן. בבקשה חישבו על זה ושתפו אותי !

 

[טלגל]

שאלת השאלות, וטוב שאת עוצרת רגע

ושואלת אז מה בעצם אנו רוצים מעצמנו ומהגן שלנו ביום-יום. אני לא חושבת שאני פועלת לפי איזו תורה שיש לה ראציונל משלה וגורו. אני פועלת על פי כמה עקרונות חשובים לי ולפיהם אני מתכננת את כל הפעילות בגן. אצלי למשל מיד לאחר הקליטה של הילדים אני עובדת על תקשורת ביניהם. אין אצלי בשום אופן אלימות לא פיזית ולא מילולית, זה משהו שאני מקפידה עליו מאד: כבוד הילד, ושלמותו הנפשית והפיזית זה אלף-בית אצלי. אח"כ אני דואגת שסדר היום בגן והסביבה תהיה מגרה ותעודד את הילדים למשחק עצמאי להרבה בחירות ולצמיחה. זה בתמציתיות סגנון העבודה שלי, האם זה על פי תורה כל שהיא אינני חושבת. אבל טוב לעצור ולשאול עצמנו לאן אנו רוצים להגיע. תודה לך

 

[שניים ודי]

הסבירי, נמקי ופרטי

תודה על התשובה (איפה שאר המשתתפות?) אני מאוד מבקשת לדעת מה את עושה כדי למנוע אלימות בגן, מכיוון שבני בן ה-5 נמצא בגן שבו לטעמי רמת האלימות גבוהה ןכשדיברתי עם הגננת על תכניות מניעה וטיפול לשנה הבאה, לא קיבלתי שום דבר קונקרטי שסיפק אותי. הייתי רוצה לעזור לה ברעיונות ואשמח מאוד לשמוע על דרכים שכבר עובדות בשטח! אנא פרטי ככל האפשר כדי שאוכל להציע לה דברים קונקרטיים. בהמון תודה - "שניים ודי"

 

[טלגל]

מניעת אלימות בגן-

אנסה לפרט את הגישה שלי. קודם כל החלטתי והעברתי זאת גם לצוות שזה משהו שאצלנו בגן לא יהיה! ז"א כמו שברור לילדים שאסור להם להתעסק בחשמל למשל, צריך שיהיה להם ברור שלא מרביצים בגן. אחרי שזה ברור לנו המבוגרים. אנו פועלות להעביר זאת גם לילדים. לאחר תחילת השנה אחרי שאני מכירה את הילדים ועושה תצפיות עליהם אני רואה את הילדים שנוקטים בדרך אלימה לפתרון בעיות. על הילדים הללו אני שמה דגש מיוחד, ואני והמטפלת צופות בהם, ועוזרות להם לפתור בעיה בכל סיטואציה שהם היו רוצים לפעול במכות. ז"א מונעות מראש את הריב ונותנות לילדים פתרונות אחרים לפתירת הבעיות. אני לא עוזבת אותם לבד לפתור את הבעיה אלא עוזרת להם בשיחה שמתקיימת ביניהם. אם במקרה היתה מעורבת גם אלימות מילולית או סתם מילים לא יפות שעפות בין הילדים אני עוצרת את ההפעילות ואנו דנים בזה. אני לא עוברת לסדר-יום על אף תגובה לא מקובלת. לאט לאט הם תופשים את העקרון והאלימות יורדת. כמו-כן אני דואגת שיהיה להם מעניין, ושלא יהיו צפופים מדי, שיהיה מרחב אישי לכל ילד הזקוק לכך. קצת הארכתי אני מקוה שעזרתי....

 

[שניים ודי]

המון תודה, אני מקווה שמשהו יצא מזה

לפחות אוכל להציע לגננת את הרעיון של לתת תשומת לב מיוחדת לילדים האלימים, למרות שבגן של 35 ילדים, גננת וסייעת זה נראה לי כמעט בלתי אפשרי!