כמה מחשבות
למיכון יש לדעתי חלק גדול בהפתחות הפמיניזם. ההשפעה היא בשני ערוצים עיקריים: ראשית, המיכון הפך את עבודות הבית לפשוטות הרבה יותר וגוזלות זמן הרבה פחות. ככל שהצטמצם תחום זה שהיה "נשי" באופן מובהק, לנשים היה יותר זמן פנוי. את הזמן הפנוי הזה הן ניצלו ללימוד ולפעילות חברתית ופוליטית. אלה הצמיחו מצד אחד את מי שניסחו את האידיאולוגיה של התנועה הפמיניסיטית, ומצד שני את העסקניות הפוליטיות שהובילו את המאבק והפכו את התנועה לכוח שאי אפשר להתעלם ממנו. הוא גם פינה יותר נשים לפעילות פוליטית, ובכך התאפשרו למשל אסיפות המונים של נשים. הזמן הפנוי איפשר להן להיות פעילות בתקופה שעדיין ציפו מהן (ואולי גם הן ציפו מעצמן במידה מסוימת) לשים את הטיפול בבית ובילדים במקום הראשון. שנית, המיכון איפשר לנשים להכנס למקומות עבודה שעד אז היו סגורים בפניהן פשוט בשל מגבלות פיזיות. אי אפשר להתעלם מכך שנשים בדרך כלל יותר קטנות במימדים שלהן ויותר חלשות פיזית מהגברים. ברגע שנכנסו לשימוש מכונות שעשו את העבודה במקום השירים, נשים יכולות היו להשתלב בתעשיות חדשות. תחבורה ותקשורת. התפתחות מגזרי התחבורה והתקשורת, ירידת המחירים והקשיים הכרכוכים בנסיעה ובהפצת חומר איפשרו לתנועה לפרוח. מגמות אלה אפשרו למסר הפמיניסטי להגיע ליותר נשים ולהשפיע על חייהן, ואיפשרו לנשים עצמן להשתתף בפעילות של התנועה בצורה קלה יותר. מהפשכת התקשורת גם אפשרה לתנועה להשמיע את קולה בחוגים רחבים יותר (לאו דווקא בקרב נשים) בצורה שאי אפשר היה להתעלם ממנה. חינוך. התפשטות החינוך וחינוך החובה התאפשרו במידה רבה עם ריכוזו של כסף ראשית בידי שכבה גדלה והולכת של מעמד בינוני שיכול היה להרשות לעצמו לשלוח את ילדיו לבי"ס, ואחר כך ע"י ריכוז כספים ששימשו לתכניות חינוך חינם בידי ממשלות שהטילו מיסים על אזרחיהן. התפשטות החינוך והפיכתו לחינוך חינם השפיעה על התנועה הפמיניסטית בשני אופנים. ראשית ע"י החינוך שלו זכו הנשים עצמן שנית ע"י הסרת העול של החינוך של הילדים והטיפול בהם במשך היום מעל כתפיהן של הנשים ושחרורן לפעילות פוליטית. התפתחות מגזר השירותים. עם התפתחות הכלכלה הבתר-תשעייתית, שבה הדגש בפעילות הכלכלית עובר לתחומי השירותים (בנקאות, ביטוח וכו´), המו"פ ונושאים כמו מיחשוב ובקרה, נעלמים אחרוני התירוצים של מעסיקים מהעידן התעשייתי לא להעסיק נשים מסיבות "פיזיות". זה פותח להן פתח להתקדמות בארגונים שלא רצו לקבל מיש לא צמחו בתוך האירגון. כמו כן, ככל שיותר נשים נכנסות לתחומים אלה, האפשרות שלהן להשפיע על המערכת (בין אם בכלים משפטיים, שעכשיו עמדו יותר לרשותן כעורכות דין למשל, או באמצעים ארגוניים ע"י פיתוח תרבות ארגונית שהייתה קשובה יותר לצרכים של נשים ולקידומן של נשים מוכשרות) עלתה לאין ערוך.