מה הצעד הבא?

מה הצעד הבא?

שלום, אני חדשה כאן, הבכור שלי בן ה6.5 אובחן לאחרונה על ידי פסיכולוגית קלינית כבעל ASD (ככה אומרים בכלל? עוד לא התחלתי לדבר את השפה) ברמה 1, שזה למיטב הבנתי תפקוד גבוה, מה שנקרא בDSM הקודם אספרגר. הוא היה באבחונים וטיפולים מגיל 3 עקב בעיות בויסות חושי ורגשי וחשד לADHD ועכשיו יש לזה שם כולל.
עכשיו אני מבינה שאני צריכה לחפש גם פסיכיאטר שיאבחן אותו, האם זה חייב להיות פסיכיאטר ילדים? האם יש איזה אבחון מסודר שהוא אמור לעשות כמו הADOS או שזה רק תצפית? הא רושם דו"ח מפורט או רק מכתב קצר עם אבחנה?
ומה אני עושה מהרגע שיש לי את שני האבחונים - פסיכיאטר ופסיכולוגית. האם אני פונה לביטוח לאומי? רווחה?
זה די ברור שהילד יהיה משולב ולא בכיתת תקשורת. איך ומתי פונים לועדת שילוב? רק כשיש הכרה של בט"ל? מהרגע שיש אבחנה גם של פסיכיאטר? אפשר גם עכשיו רק עם הדו"ח של הפסיכולוגית?
אוף, המון שאלות, מקווה שאמצא תשובות.
תודה לכם.
 
תפני כבר עכשיו לבית הספר בו הוא עומד ללמוד!

חבל על הזמן, כי ועדות השילוב עוד מעט נסגרות!
אני מתארת לעצמי שאפשר לעשות את זה רק עכשיו, אבל לדעתי זה הכי דחוף עכשיו.
ולבית הספר אני חושבת שמספיק רק אבחון אחד.

תפנו גם לאבחון רפואי.
לדעתי, כדאי לעשות בשיטה שונה. אם עשיתם בשיטה אחת את האבחון הפסיכולוגי, אז עדיף בשיטה אחרת את הרפואי.

אבחון רפואי אפשר לעשות אצל פסיכיאטר קליני או אצל נוירלוג או רופא התפתחותי.

אחר כך זו החלטה שלך מה לעשות עם האבחון.
אפשר לפנות לביטוח הלאומי
ואפשר לפנות לרווחה.
תלמדי את שני התחומים ותחליטי מה כדאי לך.
לביטוח הלאומי צריך לפנות לפני כל השאר אני חושבת.
יש אפשרות אחרי הכרה של ביטוח לאומי לפנות לקבל הנחה בעוד מקומות, למשל ארנונה בעירייה וגם מס הכנסה. אני חושבת שלמס הכנסה אפשר לפנות במקביל לביטוח הלאומי אחרי שיהיה לך שני אבחונים.

אז עכשיו הכי חשוב לדעתי זה לדאוג לבית הספר ולאבחון נוסף.
 

TikvaBonneh

New member


 

dina199

New member
ברוכה הבאה


כדי לפנות לביטוח לאומי צריכים להיות שני איבחונים : רפואי (של פסיכיאטר, נוירולוג או רופא התפתחותי ) ופסיכולוגי שכתובים לפי הנחיות חוזר מנכ"ל משרד הבריאות.
 

naomami

New member
אך הזכאות לשילוב בבי"ס היא עכשיו

עדיף לבצע זאת עכשיו, הועדות הן באפריל-מאי ועד אוגוסט תקבלו אישור לשילוב והעיריה תקבל תקציב לשעות שילוב. כאשר נכנסים לבית ספר חדש אפשר לבקש גם ועדה חריגה (אפילו בספטמבר), אך עדיף להתחיל את השנה עם סייעת. אם בי"ס אומר לבצע בספטמבר- ללחוץ לבצע עכשיו מהטעם שיתחיל כבר עם סייעת.
באותה הזדמנות תבקשי מורת שילוב (מדריכה לסייעת ולמחנכת). בנוסף כדאי לדבר עם מנהלת בית הספר/יועצת, להתרשם מהגישה שלה לשילוב וכן לתאם ציפיות לגבי איזו מורה מתאימה לבן שלך, בהחלט כדאי לבקש התחשבות בשיבוץ בכיתה- פחות ילדים שיש להם נטיה להפריע או מורה אסרטיבית מאד, לפי שיקול דעתך ובעיקר לפי המלצת הגננת העכשווית.
 

ehud48

New member
לא לפסול על הסף כיתת תקשורת בתפקוד גבוה

כירושלמית וכאמא לילד שאובחן באמצע כיתה א' עם אספרגר והיום הוא בן 17 לומד בכיתה רגילה ומתפקד מצויין ללא כל שילוב, אני חושבת שלא צריך בהכרח לפסול כיתת תקשורת לילדים בתפקוד גבוה. אני אומרת את זה מהכרות עם המערכת בירושלים. לפחות מהניסיון שלנו השילוב בכיתת התקשורת היה מאוד מוצלח עבור הבן שלי ועבור כל החברים שלי שכולם כיום בכיתה יא' ולמרות שחלקם עדיין חלק מכיתת התקשורת מבחינה חברתית הם כולם משולבים בצורה אופטימלית בשכבה שלהם.

אני מציעה שתבדקי את האופציות המוצעות לך. יכול מאוד להיות שדווקא יהיה עדיף לשים את הילד בכיתת תקשורת לילדים בתפקוד גבוה. בדרך שכזו הילד בעצם משולב בכיתה הרגילה אבל מקבל את כל העזרה שהוא צריך וכלים נוספים בכיתת התקשורת.

השייכות לכיתת תקשורת והאפשרות להיות עם ילדים שדומים לך לעיתים עוזרת בשילוב יותר מאשר ילד שתמיד נמצא עם סייעת פרטית.

במסגרת כיתת תקשורת העזרה שהילד מקבל היא הרבה מעבר לסייעת. יש להם קלינאית תקשורת ופסיכולוגית ותרפיה במוסיקה עבודה עם חיות ועוד כל מיני דברים שלא מקבלים במסגרת של שילוב יחידני. אני גם חושבת שזה המודל שעובד בהצלחה בירושלים.

את מוזמנת לחפש תחת השם משתמש שלי פוסטים קודמים שלי מהעבר (זה הולך 10 שנים אחורה) ולקרוא על הבן שלי. אני חושבת שזה מאוד יעודד אותך ויראה לך לאן הבן שלך יכול להגיע בעתיד.

בהצלחה,

אביטל
 
תודה רבה לכם

בעצתכם פניתי כבר לבית הספר כדי לדבר איתם.
לגבי כיתת תקשורת לא הייתי פוסלת את זה על הסף, אבל הבן שלי כבר כמה חודשים מדבר על זה שהוא עולה לכיתה א' יחד עם כל החברים שלו, לכיתה א' שהיא המשך של הגן. פשוט אין לנו כוח לשבור לו את הלב. נראה איך יסתדר שם שנה ומקסימום בשנה הבאה נלך לכיתת תקשורת. מקווה שזה אפשרי והגיוני. סך הכל הוא הסתדר עד עכשיו בגן, קוגניטיבית הוא בתווך הנורמה, יש לו קצת חברים. חוץ מזה בגלל שהוא רק הרגע אובחן זה קצת נפל עלינו כרעם ביום בהיר והבנזוג שלי לא מוכן עדיין לשמוע על חינוך מיוחד משום סוג. יקח לו זמן לעכל את האבחון, אולי לקראת שנה הבאה יתבשל גם הוא :).
 
תנסו להזדרז

אולי תספיקו ועדת השמה.
אולי תספיקו גן תקשורת.
הם משאירים את הילדים שנה נוספת בגן ועובדים פרופר על תקשורת.
הילדים בגן הגבוה עם קוגניציה תקינה. היינו שם שנה שעברה וחלק מהילדים היו במובהק מחוננים.
שלי מעל הממוצע אבל לא מחונן.
השנה הוא בכיתת תקשורת.
גם מאובחן אספרגר וממש
לא מקרה קשה של אספרגר.
אנחנו מרוצים
מה המליצו לכם באבחון?אני גם מירושלין
 
באבחון המליצו שילוב

ושוב, זה לא רק עניין של להספיק, אף אחד מהצדדים לא מוכן נפשית לזה, כולנו צריכים זמן כדי להבין מה הולך, לפחות לראות כיתת תקשורת. נחשוב על זה לקראת שנה הבאה, והשנה כבר נלך על שילוב כנראה
 

TikvaBonneh

New member
שילוב דורש הרבה יותר מוכנות נפשית

צריך להשקיע המון. להיות כל הזמן עם היד על הדופק. בשביל שילוב נכון, חשוב מאוד להבין מה הולך.
 
כל זה נדרש גם במסגרת מיוחדת...

וזה לא שיש לך שם בהכרח יותר מעקב, בחירה או שליטה. למעשה נראה לי שברוב המקרים רק פחות. ואני מבינה ששילוב יכול להיות ממש רע, אבל לצערנו לא רק שילוב יכול להיות ממש רע.
כך שזה לא צריך להיות לדעתי השיקול לבחירה בין שילוב לבין כיתת תקשורת.
אם הילד מסתדר טוב בגן רגיל אפילו בלי סייעת, ויש לו חברים, והוא והם וכולם חושבים על להמשיך כך לכיתה א' - למה בכלל לחשוב לכיוון אחר כרגע? רק בגלל שמישהו אבחן ואמר "אוטיזם" הילד הפך פתאום לילד אחר?
 

TikvaBonneh

New member
together we stand, divided we fall

כן, כל זה נדרש ממני גם במסגרת המיוחדת, אבל שם אני לא לבד מול המערכת. בכיתה של הבן שלי יש חמישה ילדים, מה שאומר שאנחנו חמש משפחות. עשרה הורים. ביניהם שתי פסיכולוגיות קליניות ועורך דין.
בשילוב ביחידני היינו לבד מול אנשי המקצוע. זה קשה יותר, גם ריגשית וגם לוגיסטית.
 

TikvaBonneh

New member
חבל מאוד


אני לא הייתי מסוגלת לעבור את המסע הזה לבד, בלי ההורים היקרים של חבריו של בני לכיתה.
 

TikvaBonneh

New member
עצוב מאוד


יש אנשים שהקשיים והבעיות שלהם מונעים מהם לראות את הזולת.
 
נכון - זמן


למעשה, מהניסיון (הלא כזה ארוך אבל בכל זאת) שלי אני חושבת שהעצה היחידה והקריטיות שהייתי נותנת להורים טריים כאן היא - קחו את הזמן, תלמדו את התחום *לעומק*, ולא חשוב מה מישהו אחר אומר, אל תקבלו בחיפזון שום החלטה שהיא נגד האינטואיציה שלכם.
 
למעלה