מי שלא מסוגל לדון בנושא
"מפאת כבודו" (נלוז...) יכול לעצום עיניים. דעתי האישית היא שכל אדם יעשה את מה שהוא חושב לנכון, גם אם זה לא "מקובל" או נורמטבי לעשותו וזה נוגע רק לאשה רווקה שמתחשק לה להתנסות בזה. בנוגע לזנות שבאה ממצוקה (כן, אמרתי זנות!), הבעיה היא שכנראה רובן נסחרות ולא עובדות פרטיות. הנשים האלו נרדות, הן מוגבלות ומשמשות כמכונת מין שמייצרת כסף לסרסורים בזויים. אבל עדיין מי אני שיגיד להן לא? נכון זה לא מוסרי, זה זול, אבל אני לא אגיד לה "תעזבי את הכל, אני אדאג לך ללחם, מים וחשמל" ושקרן מי שיגיד ככה. לגבי אשה נשואה זה כבר בעייתי יותר כי היא גם בוגדת בבעלה, ובלי להתיפייף, היא גם זונה. הנושא הזה רגיש יותר ומורכב יותר. אני בטוח שבתור בעל לא הייתי מקבל את זה והדרך לרבנות הייתה קצרה מתמיד.