החיים הם המטרה
ולמה אני קוראת חיים (חוץ מלדוד שלי, שזה השם שלו. אשתו קוראת לו חיים, שכניו קוראים לו חיים ואפילו אמי, שהיא אחותו - תפנה אליו בשם חיים, אם תרצה להסב את תשומת לבו. אין זה פלא שכולם קוראים לו חיים, שכֶּן זה השם שניתן לו כבר באירופה... כשהיה סקפטי.
): חיים = כאן ועכשיו. אתן לכם דוגמא: קחו אדם שהלך לקורס מסוים, הקשור למודעות עצמית. הוא החל לקרוא ספרים, להשתתף בפורומים, ללכת להרצאות והוא החליט שהוא רוצה להפוך להיות בעל רשימה מסוימת של התנהגויות, שראה לנכון לאמץ. הוא רצה להיות נטול שיפוט. הוא רצה לחיות בתחושת מלך ולא בתחושת קורבן. הוא החליט שהוא שומר על טוהר המלה, לא לוקח שום דבר באופן אישי וכו´... הבנתם את הרעיון. אממה...? מרוב שהאיש שלנו רצה לאמץ את ההתנהגויות, מרוב שהוא רצה
להגיע לאן שהוא שרצה להגיע, הוא לא שם לב, שהוא שכח את החיים. את הכאן ועכשיו. מרוב שהוא התאמץ
להפוך להיות ל... - הוא לא שם לב שהוא לא היה. חיים... כאן ועכשיו: לחיות בכאילו = שם ואחר-כך (ואולי לא, כי...)- "כשיהיה לי כסף, אני אלך ואתנדב במרכז ל- X". לחיות = כאן ועכשיו(!) - "אין לי כסף לאוטובוס, אז אני הולך ברגל למרכז X, שבו אני מתנדב". מה ההבדל? יה-יה, שמוקדם לה קצת להעביר רעיונות בבהירות